• עונה מומלצת: חורף • התאמה: מטיבי לכת • קושי מסלול: בינוני • אורך מסלול: כ- 3 ק"מ • משך מסלול: כשלוש שעות • מפה: מפת סימון שבילים מס' 20, "הרי אילת" • הגעה מאילת: יוצאים מאילת דרומה לכיוון מצרים בכביש מס' 90. קצת יותר מקילומטר וחצי מדרום לכניסה לנמל אילת, פונים ימינה בדרך עפר שנמשכת במעלה ערוץ נחל שלמה הרחב ומסומנת באדום. ניסע בה ישר עד שנגיע לנקודה בה נתראה שילוט ימינה וסימון שביל ירוק לעבר הר צפחות. • ציוד נדרש: נעלי הליכה טובות, 3 ליטר מים לאדם, כובע, קרם הגנה משמש, משקפי שמש, אוכל למהלך המסלול. • הקפצת רכבים: לשם קיום המסלול נדרשת הקפצת רכבים. נחזור אל כביש מס' 90, נפנה בו ימינה (דרומה), ניסע קצת למעלה מקילומטר אל בית-ספר שדה אילת (מעט לפני הכניסה לשמורת האלמוגים מצד ימין) ונחנה בסמוך. אנו עוקבים אחר השביל הירוק (שבנקודה מסוימת מצטרף אליו למספר מאות מטרים "שביל ישראל" שסימונו כחול לבן כתום). השביל עוזב את הנחל ומטפס בשלוחה. העלייה קצרה ותלולה ובסופה ישורת רחבה. למרות שבדרך כלל אין כאן צל, אפשר לערוך כאן עצירה להתרעננות לפני העלייה הנוספת אל פסגת הר צפחות. כשנגיע לפסגה נבין שהמאמץ לא היה לשווא. נשקף מכאן אחד המראות היפים ביותר על קצה מפרץ אילת. ניתן לראות מכאן ארבע מדינות: את צפון הערבה, הרי אילת ואילת העיר בשטח ישראל, את הרי אדום הגבוהים ואת עקבה ונמלה, המוצא הימי היחיד של מדינת ירדן, את צפון חיג'אז שבערב הסעודית ואת צפון סיני ואי האלמוגים שבמצריים. מתחתנו פרוסה רצועת החוף היפה ולאורך שוניות האלמוגים נראים גוונים מופלאים של טורקיז. שם ההר ניתן לו בגלל סלע הצפחה (שיסט, בלעז) המרכיב חלקים ממנו. ניתן לראות את הסלע בעיקר בסמוך לפסגה ובירידה מההר. הסלע, המוגדר כמטאמורפי (מותמר, בעברית) נוצר בתהליך בו מופעלים עליו לחצים עצומים הגורמים לו לשנות את מבנהו המולקולרי. כך נוצר סלע הבנוי דפים דקים, בשכבות. במקומות אחרים בעולם משמשים לוחות האבן כרעפים ואף כלוחות כתיבה בבתי-ספר. בירידה מההר יתגלו לנו מצפון מראות מרשימים של שכונותיה החדשות של אילת: רבי קומות הצומחים מבין גבעות הגרניט הכהות. קונטרסט מרשים של מלבנים לבנים ישרים לעומת הגושים המחוספסים של הסלע הכהה. הירידה כולה מסומנת בסימון הירוק. בכמה נקודות השביל מכוסה קרקע מתפוררת וחצץ דק וכדאי ללכת בזהירות כדי לא להחליק. בהגעה למטה, מקיף השביל את גדר בית-ספר שדה אילת וגולש אל הכביש. ניתן פשוט לחצות אותו ולעשות כמה שעות יפות עם שנורקל בין דגי השונית בשמורת האלמוגים. מפת איזור הר צפחות – לחץ להגדלה |
באדיבות עמוד ענן והמרכז למיפוי ישראל