תמר נהרי | איור: אלית אבני בכתב אישום שהוגש לפני כמה שנים נגד מטפל במגע נטען כי העיסוי שהעניק למטופלת סטה בהרבה מגבולותיו של מסאז' שבדי טוב, והיה למעשה מגונה חמור. הנאשם, בעל ותק של שלושים שנה וקריירה ללא רבב, כפר בכל המעשים שיוחסו לו. המשפט התנהל בדלתיים סגורות בבית משפט השלום בתל אביב בשנים 2005-2004. במהלכו נטווה סיפור המעשה, שבית המשפט נדרש להכריע אם אמנם התרחש ואם היה בחזקת מעשה פלילי או עיסוי שקיבל פרשנות שגויה.
הסיפור מתחיל בעיסוי שהזמינה המתלוננת לה ולבעלה לכבוד יום הולדתו. היא פושטת את בגדיה, ומשתרעת על גבי מיטת הטיפולים כשרק תחתוניה לגופה. בעדותה טענה: "באיזושהי נקודה הוא משיל ממני את התחתונים, וכשהם מופשלים הוא אומר לי 'תרשי לי' ומוריד אותם לגמרי. אז הוא לקח את היד והחדיר אותה לכיוון הישבן ואיבר המין שלי, כשהוא מניח את ידו על איבר המין שלי. הרגשתי את כף היד שלו ממש על הדגדגן שלי. באותו רגע, באותה שנייה, אמרתי לו שהוא גורם לי לתחושה לא נעימה, והוא הפסיק מייד ועלה לעסות לי את הכתפיים ואת הצוואר, שהוא לא עיסה לי עד אז."
היא ניגשה להתלונן במשטרה שלושה ימים לאחר העיסוי. עדותה במשטרה, כמו זו שמסרה בבית המשפט, לוותה בפרצי בכי ובהתרגשות ניכרת. בשלב החקירה הנגדית התווסף נדבך נוסף לעדותה, והיא טענה שהנאשם עיסה גם את פטמותיה. מנגד טען הנאשם כי עיסה את השרירים מסביב לחזה, ולא את השד עצמו; את קצוות השריר הארבע ראשי, עד לקו התחתונים, בלי לגעת באיבר מינה. אבל לקראת תום חקירתו במשטרה אמר: "אני יודע שאני בבעיה, כי במקרה זה אולי עברתי קווים מסוימים, אבל אתה מבין את זה רק אחרי שאתה יוצא מן החדר, כי בתוכו אתה נותן מעצמך ונבנה מהתגובות של הלקוח. במקרה זה, התגובות היו חיוביות ביותר ואני לא מבין איך הגעתי לכאן." לדיון בבית המשפט נקרא טל זיו, יו"ר אגודת העיסויים וטיפולי הגוף בישראל, כעד מקצועי. זיו העיד כי מקובל בעולם ללמד עיסוי שבדי בעירום מלא, אך בישראל התקבעה בשנים האחרונות נורמה של עיסוי בתחתונים. לדבריו, הטכניקה אמנם כוללת גם עיסוי של השדיים, אך כיום עושים זאת בעיקר מעסים ותיקים. המעסים מהדור החדש לומדים להימנע מכך, בשל החשש מטענות להטרדה מינית. גם הסרת התחתונים במהלך העיסוי היא בגדר אפשרות, בתנאי שהמטופל יישאל ויביע את הסכמתו הברורה לכך.
בפברואר אשתקד החליט השופט מוקי לנדמן לזכות את הנאשם מחמת הספק. הזיכוי נבע בחלקו מסתירות בעדותה של המתלוננת, בעיקר לגבי התנוחה שהיתה שרועה בה במהלך העיסוי. אבל דומה שפסק הדין מבטא יותר מכל סוג של מבוכה שיפוטית אל מול אמות המידה המקצועיות והמוסריות שבבסיס טיפולי המגע בישראל. גם העובדה שהיתה זו אחת התלונות היחידות שהוגשו בארץ בנושא האזור האפור של טיפולי המגע לא הקלה את מלאכתו של השופט. "זה לא נהוג אצלנו" במרץ 2006 נערך לראשונה בישראל כנס שכותרתו "רפואה משלימה, אתיקה ומשפט" ומטרתו להעשיר את הדיון המקצועי בנוגע לסוגיות אתיות שונות בתחום הרפואה המשלימה. את הכנס יזמה הלשכה למקצועות בריאות משלימים בשיתוף פעולה עם הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. אחד המושבים בכנס הוקדש לסוגיה המורכבת של גבולות המגע הטיפולי. המקרה שתואר לעיל היה אחת הדוגמאות שהובאו בדיון, ועורר את השאלה: עם או בלי תחתונים? הסוגיות שהוא מעלה זקוקות למענה מהיר דווקא מבחינתם של המטפלים האלטרנטיביים, שהיעדר הגדרות ברורות באשר לגבולות הטיפול שהם מציעים ולכללי האתיקה שלאורם הם עובדים מהווה פגיעה בתדמיתם. העמימות הזו טומנת בחובה גם סיכונים מקצועיים מסוימים, למשל במקרים של פרשנות מעוותת של הטיפול, הנובעת מהבנה לקויה או מחוסר היכרות של המטופל עם שיטת הטיפול. אורנה בת דוד, מטפלת בכירה באינטגרציה מבנית (עיסוי המתמקד ברקמות החיבור בגוף), מאירה צד נוסף של הבעיה: "זה עניין דו סטרי," היא אומרת. "כבר קרה לי שלאחר שביקשתי ממטופל להתפשט ולהישאר בתחתוניו לקראת הטיפול, כשחזרתי לחדר הוא עמד לפני עירום. התירוצים משתנים: 'ככה אני רגיל' או 'אני פשוט לא לובש תחתונים' והיה גם 'אם אני לא מתפשט אני לא רוצה טיפול.' במקרה כזה מובן שאני מסרבת, והטיפול מבוטל. היו לי גם מטופלות שהחליטו להסיר את החזייה באמצע הטיפול. למקרים כאלה אני מחזיקה בקליניקה תחתונים וחזיות בכל הגדלים. כבר קרה לי שמטופל שלח אלי ידיים באמצע הטיפול. אמרתי לו 'לא, זה לא נהוג אצלנו' ונתתי מכה קטנה על היד."
הקוד ינסח אמות מידה שיסייעו לבתי המשפט בבואם לחרוץ דינם של מטפלים; יקל על מטופלים שאינם בטוחים אם בוצעו בהם מעשים החורגים מכללי הטיפול להחליט על הגשת תלונה נגד המטפל; ולא פחות חשוב: יעטוף את טכניקות טיפולי המגע על סוגיהן במהוגנות שחלקים נרחבים באוכלוסייה עדיין מתקשים לייחס להן. הקוד ישמש גם כלי פיקוח עבור הוועדות האתיות וועדות הענישה הפועלות באגודות המקצועיות של המטפלים. למרות מיסודן של ועדות כאלה, מתברר שהן אינן פעילות בכל הנוגע לקבלת תלונות ממטופלים ובדיקתן. הסיבה נעוצה בעיקר בהיעדר מודעות מצד המטופלים לקיומם של גופים מפקחים במקצועות המגע. בנוסף, היעדרו של קוד אתי כולל אף מסרס במידת מה את הכלים שעומדים בידי הוועדות. זאת למרות שלחלק מן האגודות המקצועיות קודים בינלאומיים המתייחסים באופן מצומצם לשיטת הטיפול שעליה הן אמונות.
מרכזי אנרגיה בחזה תיק אחר, שנדון בבית משפט השלום בנתניה, ממחיש גם הוא את הדילמות של טיפולי המגע. הנאשם השלים קורס בן תשעים שעות ב"פרקטיקה רוחנית", שטיבה אינו ברור. המתלוננת, בשנות העשרים לחייה, הגיעה אליו לאחר שטיפל בהצלחה בידידת משפחה, הטוענת שנגמלה בעזרתו מעישון. "הנאשם הציג עצמו כמטפל ברפואה אלטרנטיבית ובהילינג, ובמסגרת זו נהג לקבל מטופלים בחדר השינה שבביתו," מגוללת השופטת,גלית ציגלר, את פרטי המעשה. "בעת הטיפול הורה הנאשם למתלוננת לשכב על מיטה מתקפלת בחדר השינה ולהסיר את החזייה שלבשה, והחל לעסות את פלג גופה העליון תוך שהוא נוגע מדי פעם גם בחזה. העיסוי ארך כשעה, ולאחריו הסביר הנאשם למתלוננת כי אינה מקבלת די אהבה, וכי הוא צריך להעביר לה אנרגיות של אהבה. הוא חיבק והצמיד אותה לגופו במשך שניות ארוכות, עד שהמתלוננת הרחיקה אותו. מספר ימים לאחר מכן, בפגישה שנייה, ערך הנאשם למתלוננת 'דמיון מודרך', כשהוא יושב לצדה ומבקש ממנה לספר לו על סיטואציה אינטימית, ודחק בה לשתף פעולה על מנת שהטיפול יצליח…" לדברי המתלוננת, הדברים הרחיקו לכת אף יותר. "הוא התחיל ללוש את הגוף, מהמפשעה עד מעל החזה" היא העידה בבית המשפט.
השופטת שאלה: "זה לא נראה לך מוזר להוריד חולצה וחזייה?" ואילו המתלוננת השיבה: "מצד אחד זה נראה לי מוזר, מצד שני יש ברפואה אלטרנטיבית כל מיני מקצועות שבהם עושים מסאז'ים של הגוף… מה אני יודעת אם יש בחזה ("מרכזי אנרגיה" – לפי הסבר הנאשם, ת"נ) או אין? מאוד רציתי שזה יצליח. אמרתי שאעבור אי נעימות, אם עושים את זה למטרה מסוימת, והמטרה היא חשובה." התרשמותה של השופטת מהסבריו של הנאשם תתאים כמדומה לרבים מהטיפולים המהוגנים ביותר בתחום הרפואה האלטרנטיבית: "דברי הנאשם על אודות מעשיו בזמן הטיפול נשמעו לעתים דמיוניים, מופרכים או בלתי אפשריים, והיעזרותו בישויות עליונות, בנרות, או תיאור תנועות מוזרות והגנות שהוא עושה לעצמו נראו כמנותקים מהמציאות היומיומית אליה מורגלים רוב האנשים. אולם, מאחר שהדברים נאמרו על ידו מתוך אמונה כנה, ופרופ'רפי קרסו (שהעיד כעד מומחה, ת"נ) אישר כי ישנם סוגים שונים של טיפולים ואמונות, אני מביאה את הדברים כהווייתם."
המתלוננת לא היתה בטוחה שהטיפול שקיבלה לא היה בחזקת פרקטיקה של רפואה אלטרנטיבית, עד שפגשה במטפלת אחרת, שהסבירה לה כי תחושותיה הקשות מהטיפול היו מוצדקות. היא פנתה למשטרה, ונגד המטפל הוגש כתב אישום בחשד למעשה מגונה ולמעשה מגונה בהסכמה שהושגה במרמה. יותר משש שנים נמשך הטיפול המשפטי בתלונה. בעקבות המשפט חדל ה"מטפל" לספק טיפולים, ובחודש פברואר השנה הורשע בעברות שיוחסו לו. במרץ האחרון קבעה השופטת כי העונש ירוצה בשישה חודשי עבודות שירות במעון לנכים, במאסר על תנאי ובפיצוי כספי בסך 15 אלף שקל. בנימוקים לעונש ציינה השופטת כי "בשל העובדה שהטיפולים האלטרנטיביים אינם מוסדרים בחוק ואין להם כללים או גבולות ברורים של מותר ואסור, ראוי כי יינתן משקל לחומרה במקום בו מנוצל הטיפול לעשיית מעשים מגונים, תוך ניצול החשיפה הכרוכה מטבע הדברים בטיפול כזה." הקוד האתי יאיר שמר מחזק את דברי השופטת ציגלר: "האווירה הנוצרת לפעמים בטיפולים שמציעה הרפואה האלטרנטיבית שונה מהאווירה בקליניקת הפסיכולוג ובפגישה עם רופא קונוונציונלי. קטורת דולקת, ברקע נשמעת מוזיקה, האורות מוצללים. נוצרת אינטימיות מאוד גדולה שמאפשרת חשיפה נפשית. כאן צריך להציב גבולות ברורים, שהמטופל צריך להיות מודע להם." נראה שבתחום טיפולי המגע קיימת דחיפות גבוהה ביותר להגדרת מערכת כללים ברורה של עשה ואל תעשה. עם זאת, מרבית הפרקטיקות האלטרנטיביות בישראל עדיין רחוקות ממיסוד שיביא עימו רווחה למטפלים ולמטופלים. הסדרת נושא הרפואה האלטרנטיבית בחוק לוקה בסחבת ארוכת שנים מצד משרד הבריאות, והאפשרויות העומדות בפני המטפלים לנסח ולאכוף תקנות באופן עצמאי רחוקות מכדי מיצוי. בכנס שהוקדש לנושא נוסחו לא רק כללי עבודה עבור טיפולי המגע (ראו מסגרת), אלא גם כללי גג שיחולו על התחום כולו.
צוות מיוחד פועל לניסוח כללים שעניינם הסכמה מדעת של המטופל בבואו לקבל טיפול. משימתו היא להבהיר את מטרות הטיפול, אמצעיו ומקומו בצד הרפואה הקונוונציונלית. נייר עמדה נוסף, המיועד להפוך בתוך חודשים ספורים לקוד האתי שיחול על המטפלים, עוסק בתקשורת ובשיתוף הפעולה בין המטפלים והרופאים הקונוונציונליים. המסמך יוצא מנקודת הנחה שתקשורת לקויה או היעדר תקשורת יש בהם כדי לפגום ביעילות הטיפולים המשלימים והקונוונציונליים, ובמקרים מסוימים אף לגרום נזק ממשי. לעומת זאת, תקשורת פורה עשויה לשפר במידה ניכרת את רווחת המטופל. פרופ' יונתן הלוי, מנכ"ל המרכז הרפואי שערי צדק ומי שהקים בבית החולים מכון למחקר ולטיפול ברפואה משלימה, התייחס בכנס לחיוניות הנושא. לדבריו, רוב הרופאים בארץ מכירים בנחיצות התקשורת בינם לבין המטפלים ברפואה משלימה. הסיבה העיקרית נעוצה בנהירה הגוברת לטיפולים אלטרנטיביים ב-15 השנים האחרונות.
מעניין לציין כי עד כה הוגשו בישראל 46 תביעות בלבד נגד מטפלים ברפואה משלימה, רובן עקב מניעת טיפול קונוונציונלי. הלוי מייחס את מיעוט התביעות לתגובות החיוביות שהרפואה המשלימה זוכה להן בקרב המטופלים. לדבריו, בראש רשימת התובעים נמצאים דווקא חולים שכועסים על הממסד הרפואי הקונוונציונלי, וחשים במקרים רבים שננטשו על ידי הרופא המטפל. התביעה במקרים אלו היא בגדר נקמה, או לצורך פיצוי רגשי על היחס הקר והמנוכר שהעניקה להם, לטענתם, הרפואה הקונוונציונלית. לעומת זאת, מסביר הלוי, הרפואה המשלימה מותירה את הפונים אליה מרוצים יותר מבחינת היחס האישי שקיבלו, גם אם אינה עומדת תמיד ביעדים שמציבה הרפואה הקונוונציונלית. הקוד האתי של טיפולי המגע להלן הכללים העיקריים:
* טיפול ברפואה משלימה אסור שיהיה בעל מטרה מינית מכל סוג שהוא. לבקשת המטופל, תתאפשר נוכחות אדם נוסף בזמן הטיפול. * אין לגעת באזורי גירוי מיני כגון איברי המין, הפטמות ופי הטבעת, הן במגע ישיר והן מבעד לכיסוי. * במקרה של צורך טיפולי במגע באיברי גוף רגישים כמו פנים הירכיים, הישבן והחזה, על המטפל להסביר את הצורך הטיפולי במגע זה, ולוודא את הסכמת המטופל לכך מראש. * המטפל יגדיר באופן ברור את הלבוש הרצוי לטיפול, ויאפשר למטופל לבחור במידת החשיפה המתאימה לו.
* רצוי שלא לקיים טיפולי רפואה משלימה בעירום מלא. * תלונות מטופלים יידונו בוועדת האתיקה של העמותה המקצועית, שתוכל להפעיל על המטפל סנקציות אם תמצא את התלונות נגדו מהימנות: היא תוכל להמליץ על הפסקת חברותו של המטפל בארגון המקצועי, ואף לפרסם את המקרה במטרה להזהיר את הציבור מפני שירותיו של המטפל הסורר.
לתגובות: aharyt@netvision.net.il הכתבה התפרסמה ב"חיים אחרים", הירחון הישראלי לרפואה טבעית, תרבות רוחנית ומעורבות חברתית, גיליון 116 מאי 2006
|
תחום טיפולי המגע המשלימים סובל מבעיית גבולות רצינית. מטפלים ומטופלים מתמודדים יומיום עם שאלות הנוגעות לעיסוי איברי מין ואזורים רגישים אחרים, עירום מלא, התעוררות ארוטית לא מכוונת ופרשנות שגויה של קרבה ואינטימיות. כנס ראשון בנושא הפגיש מטפלים, אנשי משפט ורופאים לדיון מעמיק לקראת ניסוח קוד אתי מחייב בתחום פורסם 18.10.08 |
Array
(
)