טין, צרפת

שי גיטרמן

אבל זה לא נדיר, בדרך כלל עונת הגלישה בארץ לא גולשת מעבר לחודש פברואר או תחילת מרץ, וזו בדיוק הסיבה שכמו בכל שנה לקראת החורף התחלתי לגשש ולחפש אתר סקי באירופה, שירגיע לי את הנוירונים במוח, שהתחילו לרטוט בעצבנות לקראת פתיחת עונת הגלישה.
הדולומיטים, האלפים, הפירנאים… המבחר הוא לא קטן כשרוצים לבחור לאיזה אזור להגיע, כשבכל אזור יש עשרות אתרי סקי. כמובן שחוק מרפי עובד פה יפה וככל שהאתר רחוק יותר ויקר יותר כך הוא טוב יותר (עיין ערך הרוקי'ס). כבר שנתיים שאני טס לאתרים קטנים וזולים יחסית מטעמי חיסכון (או אולי קמצנות?), אז הפעם החלטתי ללכת על כל הקופה ולהשקיע באחד האתרים הגדולים באירופה, בתקווה שהפעם, לעומת פעמים קודמות, לא אשתעמם מהאתר אחרי שלושה ימים.
בסופו של דבר בתחילת מרץ נחתי בז'נבה שבשווייץ, ומשם יצאתי לדרך הארוכה לכיוון אתר טין (Tignes) הצרפתי. האתר הענק נמצא באלפים הצרפתיים, באזור שבו שוכנים הרבה אתרי סקי מפורסמים – ואל-דיזר, לס-ארקס ועוד. לא מספיק שהאתר עצמו ענק ומפוצץ במסלולים, הוא גם מחובר בצורה מאוד נוחה וחלקה לאתר ואל דיזר הצמוד, והסקי פס כולל את שני האתרים. אפשר לטייל במגה אתר הזה במשך כל השבוע בלי לחזור כמעט על אף מסלול פעמיים. ממש תענוג.
לאתר הגעתי ב-3:00 לפנות בוקר, היה קור כלבים וסחבתי בקושי את כל התיקים לדירה בתקווה שלא אקבל נמק באצבעות. הגענו לדירה, התמקמנו, ואז גילינו שזו בעצם לא הדירה שלנו, נתנו לנו בטעות מפתחות לדירה אחרת.  חזרנו לצעוד בקור בחיפוש אחרי הדירה הנכונה, שנמצאה די מהר למזלנו. אבל כל זה זניח לעומת העובדה שבמהלך השבוע שקדם להגעתנו ירד שלג ללא הפסקה ועכשיו התחזית מראה על שמש שמש שמש לכל השבוע… איי קרמבה!
הבוקר הגיע ואיתו הנוף המקסים של ההרים שמסביבנו. אין כמו נוף מושלג על הבוקר. מבט חטוף על מפת האתר ועל כל מיליון המסלולים שבו הראה לי שאין סיכוי שאני באמת אבין מה הולך לאן ואיזה רכבל צריך לקחת כדי להגיע לאן – אז פשוט יצאתי לטיול במטרה להכיר קצת את ההר.
מזג האוויר היה עדיין מעונן וקר – מינוס 15 מעלות, וכל סוף ירידה הסתיימה בנזלת קפואה על כל הפנים… אבל התחזית אמרה "שמש שמש שמש!" אז חיכיתי לשמש. ואכן ביום השני יצאה השמש ולא היה ענן בשמים עד לסוף השבוע.
מה שמיוחד בטין הוא המרחבים האינסופיים שנפרשים לכל עבר. לכל מקום שרק תסתכלו תראו אפשרויות גלישה, גם במסלולים וגם מחוץ למסלולים (אוף-פיסט), לכן אפשר למצוא באתר הרבה בתי ספר שנותנים אפשרות להשכיר מדריך ליום אוף-פיסט, שבו הוא ייקח אתכם לכל הספוטים הסודיים שעל ההר שאי אפשר להגיע אליהם ללא מדריך. זה מאוד מומלץ למי שרוצה להכיר את ההר עד הסוף. אני רציתי לעשות זאת, אבל נזכרתי מאוחר מדי – אחרי שלושה ימים של שמש בימים וקור בלילות האתר היה כל כך חרוש שלא היתה פיסת שלג שלא טחנו והכול התחיל להפוך לקרח לאט לאט. לכן את שלושת הימים האחרונים העברתי בעיקר בשני הסנופארקים שבאתר (אחד בטין ואחד בואל דיזר). קיפצתי כל היום מפארק לפארק, כשהתחשק לי להתאמן על ההאלפ-פיים המפלצתית הגעתי לפארק בטין, וכשהתחשק לי לעוף קצת הגעתי לואל-דיזר,  שהפארק שבו מאופיין בהמון קיקרים מכל הגדלים.
אין ספק שהאתר היה שיפור משמעותי יחסית לאתרים הקטנים שהייתי בהם בזמן האחרון. לסוף השבוע הגעתי מפורק לגמרי, אבל בכל זאת בחתיכה אחת. לכל מי שמחפש אתר ועדיין לא היה שם – מומלץ בחום!