תפריט עמוד

טיול ג'יפים במדבר יהודה: עד לעזאזל ובחזרה

 

הכביש נגמר באחת. מולנו ניצב שער ברזל צהוב, נגוע בכתמי חלודה גדולים. וכאן עומדת בפנינו הבחירה: לפנות בשביל השמאלי או בשביל הימני. שעת בוקר מוקדמת, השמש מגיחה כתפוז כתום מעל גבעות המדבר הרדומות ושולחת אור צהוב ורך אל בתיה של ירושלים, בעוד צללים ארוכים וכהים עוטפים את המדבר הממתין. רגע של נשימה עמוקה של אוויר הבוקר הקריר, בדיקה אחרונה של הטנדר הכבד, שילוב בהילוך ירידה איטית, דווקא בשביל הימני.
בחוץ אין נפש חיה. כולם עדיין נמים בשלווה. צפוי עוד יום חם ודביק. המסלול שלפנינו מוכר ואהוב: ירידה לים המלח דרך הר מונטר (יש חוקרים המזהים אותו עם הר העזאזל), מנזר מר סבא ובקעת הורקניה – טיול בחלק הצפוני
של מדבר יהודה, מדרום־מזרח לירושלים.

היום השעירים גולשים בעצמם מאיזור הר עזאזל
היום השעירים גולשים בעצמם מאיזור הר עזאזל

בפעם הראשונה שיצאנו, חברי, משפחתי ואני, למסלול הזה, גלשנו לים המלח ביום חורפי גשום, במשאית מרצדס ספארי פתוחה. ישבנו במושבים האחוריים, עטופים בשמיכה צבאית מגרדת, בולעים את המדבר, שהחליף את צבעיו המוכרים לירוק. רוח מקפיאה הקיפה אותנו בשעה שהמשאית טיפסה להר מונטר. ממרום הצוק השקפנו על ירושלים. העיר היתה עטופה בענן כבד, אבל קרן אור, שחדרה דרכו, האירה כמה בתים. ואנו נזכרנו מיד בציוריו התנ"כיים של הצייר הצרפתי גוסטב דורה (1832־1883).
בהמשך קיפצה המשאית בפראות על הסלעים המובילים אל הסיבובים המעוקלים של נחל קדרון. המשאית טיפסה אט אט בגבעה הסלעית, עד שהתגלה המראה המדהים של דיר (מנזר) מר סבא. אז (וגם היום) נדהמנו ממראה המנזר, הבנוי על מצוקי הקדרון. אבל למרות הנוף המרהיב, הקור העז החזיר אותנו במהרה למחסה העלוב שהציעה המשאית. תחת גשם חצינו את בקעת הורקניה וטיפסנו למצוקי דרגות הבטוחים. אפילו הספקנו לראות מנקודת תצפית בטוחה איך נחשולי המים האדירים שוטפים את נחל דרגה.
בפעם השנייה שגלשנו למדבר יהודה, התנאים היו טובים יותר. הפעם היינו בקבינה של משאית מ.א.ן כבדה ("שש על שש") – משאית עתירת כוחות סוס, המתייחסת בזלזול לקשיי הדרך, ומצוידת במזגן רב עוצמה.

שימו לב

לפני שאתם מסתערים על הג'יפים ויוצאים למדבר יהודה, כמה אזהרות חשובות: האזור הוא שטח אש, ולכן התנועה בו מותרת רק בימים שישי ושבת, או בתיאום מראש עם גורמי הביטחון. יש לעקוב אחר התחזית, ולהימנע מטיול בשטח בעת שטפונות בוואדיות. רצוי לנוע בשטח בחבורה של יותר מרכב אחד. הצטיידו בהרבה מים, במצפן ובמפת 1:50,000, הכוללת סימון שבילים (חובה!). המסלול מתאפיין ברובו ברמת עבירות בינונית עד קלה, אבל הוא דורש מיומנות בנהיגת שטח, בגלל שיפועי הצד והדרכים השחוקות מרכבי 4X4, שעברו פה בעבר.

נחושת 2000

ממעלה אדומים נוסעים דרומה לכיוון היישוב קידר. כביש צר ומשובש מוביל אותנו אל שער ברזל צהוב וחלוד. זו הכניסה למתחם הישן של קידר. בשביל הימני יש שלט ירוק של רשות הטבע והגנים (לשעבר רשות שמורות הטבע), ובו הסברים איך להתנהג במדבר.
עכשיו אתם מוכנים לדרך. סימון שבילים אדום (שמתחלף בהמשך לירוק)

מנזר מר סבא. פינות רבות שבהן אפשר להתחבא ולהיעלם מהעין

ינחה אתכם במדבר המתעורר, עד להר מונטר, המתנשא לגובה 524 מטר מעל פני הים. העלייה להר קצת קשה, השביל שחוק ומתאפיין בשיפועי צד. לעיתים נדרשת נעילת דיפרנציאל. חשוב: אסור לעלות לקצה ההר ברכב, כדי שלא להרוס את האתר.
על פי המשנה, בתקופת בית שני נהגו אבותינו לשגר עז אומללה, השעיר לעזאזל המפורסם, ממרום הצוק למטה. וכך היו אמורים חטאי ישראל ללכת לעזאזל. על ההר תוכלו לראות שרידי מבנה שצה"ל נטש לאחרונה. ממערב לו – נופיה המתרחקים של ירושלים; במזרח אפשר להבחין בנצנוצי השמש על ים המלח.
בהמשך יורד השביל בירידה מסוכנת. לכן כדאי לחזור אחורה, עד לצומת שבילים, ובו לפנות בשביל  השמאלי, המסומן בסימון שחור. זה יוביל אתכם עד מנזר מר סבא. הדרך סלעית וקופצנית, אך שווה כל טלטול, שכן מראהו של מנזר מר סבא – הנטוע בגאווה על מצוקיו התלולים של נחל קדרון – פשוט יוצא מן הכלל.
המנזר, ששימש נזירים מתבודדים, הוקם במאה החמישית לספירה על ידי הנזיר מר סבא. כיום מוקף המנזר היפה בחומות אבן. בעבר היו הכיפות של המנזר בעלות צבע כחול, אבל בעקבות שיפוצי שנת 2000, השתנה צבען לצבע נחושת. גם היום הכניסה אליו לנשים אסורה.
כאן נגמרים קטעי הדרך הקשים, והשביל (המסומן בסימון כחול) ממשיך בנחת עד בקעת הורקניה. פונים שמאלה בכביש שעובר דרך נבי מוסא, ומגיעים לכביש ירושלים־יריחו, כביש 1.

טיפים אחרונים

למתבודדים רומנטיים ולמי שסתם מבקש להרגיש כאילו הוא האדם היחיד בעולם, מומלץ להגיע למצוק מצידו השני (הדרומי) של נחל קדרון, ולצפות על מנזר מר סבא משם. בירידה מהמצוק יש  פינות רבות, שבהן אפשר להתחבא ולהיעלם מן העין.
חובבי הנהיגה האתגרית יכולים לרדת מהר מונטר בכיוון מזרח. וכל מי שלא יכול לחזור הביתה בלי מראות משובבי לבב, מוזמן להמשיך לנסוע צפונה, בכביש המוביל לנבי מוסא. אחרי כשני קילומטרים יורדים ימינה בשביל, המסומן בסימון שחור. הדרך הקופצנית תוביל אתכם עד מצוק ההעתקים, שם נמצא מצפה ראש צוקים, המשקיף על ים המלח.

יחידים, קבוצות וכל מי שחושש להסתובב בשטח לבד יכולים לצאת לטיול שטח מודרך, בעזרת אנשי חברת "מצוקי דרגות", שעורכים, בתיאום מראש, סיורי מדבר במשאיות ספארי או בטיולי ג'יפים.


תודות לצוות המצומצם שעזר בהכנת הכתבה: גילי, מדריכה ב"מצוקי דרגות", ושירה זכאי בת ה־18

עוד טיולי ג'יפים בעולם

 

צמחי המדבר - הצמחים הכי מתוחכמים בארץ

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.