עוד מימי בית הספר, מלמדים אותנו על הגיבורים הלאומיים. אני גדלתי בבורדו שבדרום-מערב צרפת ואני זוכרת את השיעור על ז'אן ד'ארק, הגיבורה של צרפת שכה הציתה את הדמיון. קל היה להזדהות איתה, ילדה פשוטה מפרברי הממלכה והיא מבוגרת ממני רק במעט… אבל כאן נגמרת ההשוואה ופה מתחילים ההיגיון והדמיון בניסיון לפענח את סיפורה.
סיפורה של ז'אן
בעיצומה של מלחמת 100 השנים, האנגלים פולשים לשטחה של צרפת במטרה לזכות בכתר הממלכה. בכפר נידח על גבול מחוז לורן, ילדה קטנה עוזרת למשפחתה לשמור על הצאן ובקר. בגיל 12 היא מתחילה לשמוע קולות המפצירים בה לפגוש את יורש העצר הצרפתי, להילחם כנגד האנגלים, "לבעוט אותם מחוץ לצרפת" ולהכתיר את יורש העצר הצרפתי למלך הממלכה.
בית ילדותה של ז'אן ד'ארק בדומרמי | צילומים בכתבה: יעל הרמלין
חמש שנים רועת הצאן הקטנה נלחמת בקולות, פעם שומעת ופעם מתעלמת. בגיל 17, היא נכנעת לגורלה ומגיעה לפגישה בחצר יורש העצר. במהלך המפגש היא תזהה אותו מתוך קהל רב, וזו תהיה הוכחה לשליחותה על ידי כוח עליון.
בשליחות יורש העצר היא מקבלת על עצמה את המשימה לשחרר את העיר אורליאן (Orleans).ז'אן מנצחת בקרב על אורליאן, משחררת את תושבי העיר מהמצור האנגלי – ומאותו רגע ייקראו לה "הבתולה מאורליאן". השמועה מתפשטת: אלוהים שלח בתולה לגאול את צרפת מידי האנגלים, ובראש צבא קטן ז'אן מנצחת בקרבות.
הכיכר המרכזית באורליאן. מאחור, פסלה של ז'אן ד'ארק, "הבתולה מאורליאן"
כעבור חודשיים, היא משכנעת את יורש העצר לבוא עמה לריימס, שם יוכתר כמלך צרפת. כעבור שנה לערך, במהלך קרב להצלת תושבי קומפיין ממצור אנגלי, ז'אן נופלת בשבי הבורגונדים, שמוכרים אותה לאנגלים. האנגלים, בחסות הכנסייה, שופטים את ז'אן ברואן, היא נמצאת אשמה בכפירה ומועלית על המוקד בכיכר העיר. כעבור 25 שנה, בזכות אמה שנלחמה על חפותה, נפתח משפט חוזר, שבמהלכו ז'אן המנוחה זוכתה מאשמה. בתחילת המאה ה-20, הכנסייה הכירה בה כקדושה.
מיתוס מול מציאות
מי היתה ז'אן ד'ארק באמת – מה שייך למיתוס ומה למציאות? האם שמעה קולות? איך קורה שבעידן שבו כפריים לא מתרחקים מעבר לכפר השכן, נערה צעירה מעזה לצאת למסע שייקח אותה הרחק מהסביבה המוכרת והתומכת? איך יתכן שידעה לרכב על סוס ולהחזיק בחרב? איך ידעה את המהלכים הצבאיים שהובילו לניצחונות היכן שטובים ממנה נכשלו? איך ידעה היא, הנערה הכפרית הקטנה, שאחרי הניצחון באורליאן עליה לבסס את סמכותו של יורש העצר על ידי הכתרה בקתדרלה של ריימס? אחרי לכידתה, למה המלך נטש אותה ולא פדה אותה בכסף או שחררה בכוח? איך יתכן שזוכתה במשפט החוזר? ולמה הפכה ה"כופרת" ל"קדושה" בתחילת המאה ה-20?
פסלה של ז'אן בקומפיין, במקום בו נפלה בשבי
אלו רק חלק מהשאלות שהתרוצצו לי בראש כאשר החלטתי לחקור את "תיק ז'אן ד'ארק" ויצאתי למסע בעקבות הגיבורה הלאומית של צרפת.
המסע בעקבותיה
דומרמי לה פוסל, חבל לורן
כפר הולדתה של ז'אן, דומרמי לה פוסל (Domrémy-la-Pucelle), עם 125 תושבים, לא השתנה הרבה. רחוב ראשי אחד מוביל אותי ישירות לכנסייה ולביתה של ז'אן, שהפך כיום למוזיאון לזכרה של בת הכפר. ניתן לבקר בבית ילדותה, לדמיין את חיי המשפחה באותם הימים ולבקר במוזיאון המציג את סיפורה.
כמה פסיעות מהבית וכפי שז'אן תיארה זאת במשפטה ברואן, נמצאת הכנסייה. דחפתי את דלת הכניסה ונכנסתי. כאן, גם הוויטראז'ים מספרים על ז'אן הקטנה, מסעה וסופה הטרגי. הכנסייה הנוכחית נבנתה על שרידיה של כנסייה שאירחה את ז'אן בילדותה ונשרפה בעת פלישת האנגלים על כפרי האזור.
פסל של ז'אן בחזית הבזיליקה בדומרמי. הזמן כמו קפא מלכת בכפר הקטן
על הגבעה מעל הכפר מתנוססת בזיליקה בסגנון ניאו-רומנסקי, שהוקדשה לז'אן ד'ארק ושנחנכה בשנת 1926 במקום המשוער בו ז'אן שמעה את הקולות לראשונה. הזמן כאילו קפא מלכת – ז'אן פה וז'אן כאן, כולם מדברים עליה בהערצה ובגאווה אין סוף – בת הכפר המפורסמת גדלה כאן, כבוד גדול מגיע לה!
שינון, עמק הלואר
התחנה הבאה שלי היא ארמון שינון (Chinon). מקץ 11 ימי רכיבה, בליווי חיילי האציל המקומי ושני אחיה, הגיעה ז'אן לארמון שינון, בו שהה יורש העצר הצרפתי ובני חצרו. שרידי הארמון המלכותי חולשים על נהר הויאן המתחבר לנהר הלואר, והוא פחות מוכר משאר ארמונות הלואר. נכנסים דרך גשר מאבן לחצר רחבה. בצד שמאל ניתן לראות שרידים של מגורי המשפחה המלכותית. בחדרי חדרים, רחוק מהמולת החצר, יורש העצר פגש את ז' אן ושמע ממנה בארבעה עיניים על מהות שליחותה. עדים במשפטה של ז'אן, יספרו שפני המלך קרנו כאשר יצא מהפגישה עמה. מה נאמר שם? למה כה שמח המלך? לא ברור, יש רק השערות. על מנת לבסס את מעמדה כשליחת האל, הוא מורה על בדיקת בתוליה, שהרי רק בתולה יכולה לשמוע את קול האלוהים. איזו הקלה, היא בתולה! אפשר להתחיל בהצגה.
טירת שינון, בה שהה יורש העצר. בתום הפגישה עם ז'אן, פניו של המלך קרנו
בעבור כמה ימים, ז'אן מוכנסת לאולם בו המלך עומד בין נתיניו ואציל זוטר יושב על כס המלך. לא קשה עבורה לזהות את המלך האמיתי וז'אן משתחוות לפני יורש העצר. כולם מריעים, חצר המלוכה קיבלה את האות משמיים כי נשלחה בתולה להציל את צרפת.
אורליאן, עמק הלואר
במהלך מלחמת 100 השנים, האנגלים הקימו מצור מסביב לאורליאן (Orleans) וז'אן מגיעה לכאן עם כוח קטן שהמלך ציוות לה. חדורת האמונה שתנצח, ז'אן יוצאת לקרב מול האנגלים ומנצחת. ב-8 במאי 1429 היא מצליחה להסיר את המצור האנגלי על אורליאן. עבור החיילים הצרפתים זהו עוד סימן משמיים והמורל מזנק מעלה. מאותו רגע, הם בטוחים שינצחו בכל קרב נגד האנגלים, כי אלוהים לצדם. ואכן, ז'אן והחיילים גורפים ניצחון אחר ניצחון. שמה של ז'אן הולך לפניה וקוראים לה "הבתולה מאורליאן".
פסל של ז'אן באורליאן
באורליאן הלכתי בעקבותיה של ז'אן, מכניסתה בשער העיר עד ביתו של דוכס אורליאן, שאירח אותה בעת שהותה בעיר. כיום הבית נקרא "בית ז'אן ד'ארק" וארכיון נדיר אודותיה נשמר בקומות העליונות. בקומת הקרקע ניתן לראות סרט המתאר את חייה. בכיכר העיר מוצב פסל גדול מברונזה של ז'אן רכובה על סוס וידה הימנית מחזיקה בחרב. על גדות נהר הלואר, התוחם את העיר, ניתן לראות שרידים של הגשר דרכו עברה בדרכה למתקפות על האנגלים.
כל שנה, בתחילת חודש מאי, העיר אורליאן חוגגת את שחרורה מהמצור האנגלי בחגיגות ברוח ימי הביניים, הכוללת בחירת נערה שנכנסת לעיר רכובה על סוס בעקבות הבתולה. זו הזדמנות לשוטט בין אוהלי השוק הכפרי, לראות שחקנים בתלבושות של פעם, לצפות במופעי רחוב ובמופע אור-קולי מרהיב על הקתדרלה.
"נאמנות בכל צעד", על מדרכות אורליאן טבועים סמלים המציינים את גבורתה של ז'אן ד'ארק
ריימס, חבל שמפיין
הביקור בקתדרלה של ריימס (Reims) מרגש במיוחד. מאז הטבלתו לנצרות של קלוביס, מלך הפרנקים, מכתירים כאן את מלכי צרפת. הקתדרלה, בסגנון גותי קורן, הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1991. ב-17 ליולי 1429 ז'אן ממלאת עוד משימה שהוטלה עליה, כאשר היא מלווה את יורש העצר להכתרתו. מאותו יום, שארל השביעי מקבל את המלוכה בידי שמיים. ז'אן נמצאת בשורה הראשונה בין כל האצילים המקורבים למלך והוריה הוזמנו להגיע לטקס. זו תהיה הפעם האחרונה שהיא תראה אותם.
הקתדרלה של ריימס. ז'אן ליוותה את יורש העצר הצרפתי בטקס הכתרתו בקתדרלה
על הקירות החיצוניים, מופיעות סצנות דתיות שונות המזמינות את המאמינים להיכנס לבית האלוהים. בכניסה הראשית, בצד שמאל, מלאך עם חיוך משונה שומר על פתח הקתדרלה, ובצד הדרומי של המבנה נמצא ארמון הבישוף האוצר כיום אוסף של תשמישי קדושה. המלכים היו שוהים ומתארגנים בין כותלי הארמון, טרם כניסתם לטקס ההכתרה. בפנים ניתן לדמיין את הטקסים המרשימים בנוכחות כל חצר הממלכה. טקס ההכתרה הדתי חשוב במיוחד על מנת לתת תוקף ולגיטימציה לשליט החדש: לא רק קשר דם עם בית המלוכה, אלא תוקף שמימי לבחירת המלך.
קתדרלת ריימס, פסלים בכניסה הראשית
בעידן החדש, הותקנו ויטראג'ים מודרניים של מארק שאגל ושל אמן גרמני בשם קנובל – יצירת אמנות מרשימה.
ריימס היא גם מודל לבנייה בסגנון האר-נובו ואר-דקו. דוגמה מרשימה היא הספרייה ע"ש הנדבן האמריקאי קרנגי, שנמצאת מאחורי הקתדרלה. מאחר שרימס נמצאת בלב חבל שמפיין, מומלץ מאוד לטעום שמפניה ורודה באחד מיקבי האזור.
ספריית קרנגי בריימס. דוגמה מופתית של אר-דקו
קומפיין, חבל איל-דה-פרנס
ז'אן ד'ארק חלמה לשחרר את פריז. לאחר הכתרת המלך ביולי 1429 היא עלתה עם צבא לעבר פריז, אך נפצעה ונאלצה לסגת. כאשר תושבי קומפיין (Compiegne), הנמצאת בקרבת פריז, קוראים לה לעזרה, היא נענית לקריאתם, מארגנת קבוצה של חיילים ומגיעה לקומפיין.
אני מתחילה את הביקור בכיכר העיר, מול בניין העירייה מהמאה ה-16. פסל של ז'אן עומדת, מניפה את הדגל וחרבה בנדן, מוצב במרכז הכיכר. על המעמד חקוק משפטה של ז'אן: "אלך לקומפיין, להציל את חבריי הטובים". גם כאן, ניתן לראות את הבית בו התאכסנה ז'אן בעת שהותה בעיר ולבקר בשתי כנסיות בהן התפללה.
פסל של ז'אן מול בית העירייה של קומפיין. על הבסיס חקוק משפט שלה: "אלך לקומפיין, להציל את חבריי הטובים"
בכנסיית סנט אנטואן (Saint-Antoine), ניתן לראות סדרה של ויטראז'ים המספרים את חייה וגבורתה של ז'אן, עד ללכידתה כאן בקומפיין ב-29 למאי 1430. מרשים במיוחד הויטראז' המתאר את תפיסתה בקומפיין: רואים אותה מופתעת ומבוהלת, כאשר החיילים מקיפים אותה ומנסים להפיל אותה מהסוס.
מומלץ להגיע גם למקום לכידתה של ז'אן, על הגדה השנייה של נהר האואז (Oise), שם מוצב פסל של ז'אן הרוכבת על סוסה.
קומפיין עיר קטנה ומפתיעה. על הגבעה, במרחק הליכה, נמצא הארמון המלכותי מוקף פארק גדול, הפתוח לקהל. רואים שם את עיצוב בארמון מתקופתו של מלך לואי ה-16 ועד נפוליאון השלישי וניתן להיכנס למוזיאונים המציגים את האמנות בתקופתה של הקיסרות השנייה (נפוליאון השלישי) ואוסף כרכרות ומכוניות ישנות.
ויטראז' בכנסיית סנט אנטואן, המתאר את תפיסתה של ז'אן בקומפיין
ביער קומפיין ישנו אתר הכניעה בין גרמניה לצרפת ו"קרון ההשפלה", קרון הרכבת שבו נחתמו בשתי מלחמות העולם הסכמי כניעה – בין גרמניה לצרפת ובנות בריתה בשנת 1918 ושל צרפת לגרמניה בשנת 1940.לאחר כניעתה של צרפת בשנת 1940, הקרון המקורי הובל לברלין על מנת להציגו בגאווה בפני העם הגרמני. הוא נהרס במהלך המלחמה, וכיום מוצג במקום קרון מאותה סדרה. האתר בנוי היטב ומרגש מאוד.
רואן, חבל נורמנדי
ז'אן לא התכוונה להגיע לרואן (Rouen), האנגלים הובילו אותה לכאן לאחר שקנו אותה מידי הבורגונדים. מטרתם היתה אחת: לערוך משפט ראווה ולהוכיח שהיא כופרת ומכשפה, על מנת להשיג דה-לגיטימציה למלך צרפת שהוכתר בזכותה. משפטה תועד עד הפרטים הקטנים ובזכות התיעוד הזה ז'אן הפכה לאישה המפורסמת ביותר בעולם. בנוסף, ניתן לדלות מידע אודות החיים והמנהגים של סוף ימי הביניים.
ז'אן היתה כלואה בטירה המלכותית של רואן, שהיתה בחזקת האנגלים באותה תקופה, והמשפט התקיים בין פברואר למאי 1431 בין כותלי הטירה, בנוכחות עשרות אנשי כמורה ותאולוגים שהגיעו כדי להכניע את "האויב הנורא" לכנסייה ולאנגלים כאחד.
מהארמון נשאר כיום רק מגדל אחד, הקרוי על שם ז'אן ד'ארק, למרות שאינו המגדל המקורי בו הוחזקה.
לאחר שהוחלט על גזר דין מוות, בבוקר ה-30 למאי 1431, הובילו את ז'אן על כרכרה לעבר כיכר השוק. עד היום הרחוב הראשי ברואן נקרא על שמה. במקום הערימו מוקד גבוה במיוחד, על מנת שכל ההמון יוכל "ליהנות" מהמחזה, ואכן, עד היום ניתן לראות במקום צלב גבוה המתנשא לשמיים.
במקום בו הועלתה למוקד, ניצב צלב, שגובהו מעיד על גובה המוקד
בתקופה ההיא היה נהוג לחנוק את הנידון למוות לפני העלאתו על המוקד, ואם הוא עדיין נותר בחיים, העשן חנק אותו בטרם ירגיש בלהבות. אך לא כך במקרה של ז'אן. בשל גובה המוקד והלחץ של ההמון להתחיל בטקס, לא חנקו אותה. יתרה מזאת, לאחר הדלקת המוקד, בשל הגובה הרב, העשן התפזר בטרם הוא הגיע אליה והמסכנה הקטנה הרגישה כל להבה האוחזת בבגדיה ובשיערה.
בשנת 1973 הוקמה במקום כנסייה מודרנית בדמות דרקון הוויקינגים (זכר לפרק אחר בהיסטוריה) ובה ויטראז'ים מהמאה ה-16, שהוצלו מכנסייה אחרת במלחמת העולם השנייה.
כשמבקרים ברואן, אסור לפספס את הקתדרלה המרשימה שהונצחה על ידי קלוד מונה, השעון האסטרולוגי, בית המשפט, רחוב היהודים ועוד.
הקתדרלה של רואן
אחרית דבר
ז'אן ד'ארק היתה תופעה נדירה בחייה והיא קיבצה סביבה את אנשי החצר ופשוטי העם כאחד. היא הפכה למושא הערצה עוד בהיותה בחיים ולסמל לאחר מותה. דמותה מסקרנת ואופן התנהלותה משאירה שאלות פתוחות, אבל בזכות התיעוד הרב והתעמולה של המשפט הראשון והמשפט החוזר, היא כיום דמות המוכרת בעולם כולו.
בימינו, היא מסמלת את האומץ להילחם עבור רעיון, הצורך להתנגד לכובש זר, הנחישות והתעוזה. ז'אן היא סמל לצרפת החופשית, הנושאת בגאווה את הדגל המקבץ סביבו את כל מי שמזדהה עם עקרונות הדמוקרטיה.
___
יעל הרמלין – ילידת צרפת, חיה בישראל, מדריכת טיולים מוסמכת המתמחה בטיולי תרבות, אמנות, קולינריה וטבע בצרפת וביעדים נוספים באירופה. אתר אינטרנט