יש מקומות שכבר מהביקור הראשון מרגישים אליהם חיבור מיוחד. והחיבור הזה לא רק שאינו נעלם בביקור הבא, הוא אפילו מתחזק. כזאת היא מלטה עבורי. מהרגע שרגלי דרכה על אדמת האי הקטן בים התיכון, בין סיציליה לצפון אפריקה, עטפה אותי שמחה לא מוסברת, שרק הלכה והתעצמה ככל שנקפו הימים. בביקור השני כבר ידעתי למה לצפות, ובכל זאת יופיים של הנופים הדהים אותי מחדש. אלו לא נופים דרמטיים במיוחד, להפך – יש בהם משהו שקט ושובה לב, מהסוג שגורם לנשום עמוק ולהתחבר לשלווה פנימית. התורכים אולי הכריזו כי "מלטה יוק", כלומר אין מלטה, כדי לחפות על כישלונם לכבוש את האי, אבל מלטה קיימת והיא מרשימה ומרגשת ושווה ביקור, ואז עוד אחד.
לקריאה נוספת:
למעשה מלטה (Malta) היא לא אי אחד, אלא מקבץ של שלושה איים – מלטה, גוזו וקמינו, וכמה איונים זעירים לא מיושבים. במהלך הטיול סביר להניח שתתמקמו באי המרכזי והגדול ביותר, מלטה, אבל אל תוותרו על ביקור בגוזו, אי קטן ומקסים, כחצי שעה הפלגה במעבורת מהאי המרכזי. בין השאר, האי גוזו מציע נופים חקלאיים פסטורליים, מצוקים דרמטיים ועיר בירה, ויקטוריה, נעימה במיוחד.
ולטה: עושר אינסופי בחצי קמ"ר
ולטה (Valletta), בירת מלטה, נחשבת לבירה הקטנה ביותר באיחוד האירופי ואחת מערי הבירה הקטנות בעולם. אבל אל תתנו לתואר הזה לבלבל אתכם. בשטח של קצת יותר מחצי קילומטר רבוע יש מבנים אדירים בני מאות שנים, חומות מבוצרות שנותרו בשלמותן ואפילו חפיר עמוק. אין פה מטרופולין מודרני שמקיף עיר עתיקה, כמו שמוצאים בערים אירופאיות רבות, ולטה כולה היא עיר עתיקה.
ולטה שוכנת על חצי אי בדרום-מזרח מלטה והיא מוקפת בים משלושה עברים. נכנסים אליה דרך שער העיר המרשים (Bieb il-Belt במלטזית), ומשאירים את העולם המודרני מאחור, לפחות מבחינה אדריכלית – מבחינת חנויות, מסעדות וברים העולם העכשווי נוכח לגמרי. כיוון שהכניסה למכונית אל העיר אסורה (פרט לרכבים הפורקים סחורה שמורשים להיכנס בשעות הבוקר המוקדמות), אפשר ללכת בבטחה ברחובות הצרים, שמסודרים בתבנית מושלמת של שתי וערב. אי אפשר ללכת פה לאיבוד – תמיד תוכלו לחזור באחד הרחובות המקבילים אל נקודת ההתחלה, אבל בהחלט צריך להפעיל את שרירי הרגליים, שכן חלק מהרחובות יורדים בתלילות רבה, וכל ירידה, כזכור, הופכת לעלייה בדרך חזרה.
בזכות העושר האדריכלי והתרבותי העצום, ולטה כולה הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. והעושר הזה באמת מרהיב. אחד האתרים בלב העיר, שממש לא תרצו להחמיץ, הוא קתדרלת יוחנן הקדוש (St John's Co-Cathedral), שהחיצוניות הצנועה יחסית שלה לא מרמזת על מה שמצפה בפנים.
כשנכנסים פנימה לוקח זמן מה להתאושש מהמראה: מהרצפה ועד התקרה אין סנטימטר אחד שאינו מעוטר, מצויר, מצופה בזהב טהור או בשיש יקר ערך, והדבר נכון גם לכל אחת משמונה הקפלות שמצדי האולם המרכזי. כדי להירגע קצת, ואז להתרגש מחדש, מומלץ ללכת לקצה הקתדרלה, לאולם קטן שבו מוקרן סרט בן 10 דקות על הצייר האיטלקי בן תקופת הרנסנס, מיכלאנג'לו קאראווג'ו. צעיר חם מזג וסוער, קאראווג'ו הסתבך בפלילים באיטליה, ברח למלטה, שם התקבל בזרועות פתוחות עד שהסתבך פעם נוספת, נכלא, נמלט מהכלא בחזרה לאיטליה, בה הוא מת בנסיבות עלומות. יצירת המופת הידועה ביותר של קאראווג'ו, המתארת את עריפת ראשו של יוחנן המטביל, משנת 1608, תלויה על קיר סמוך למקום בו מוקרן הסרט, לצד ציור נוסף שלו. הציור של יוחנן המטביל היה היחיד שעליו חתם בשמו, בצבע אדום כצבעו של הדם שניגר מהחתך הפעור בצווארו של יוחנן.
• איפה? Triq San Gwann, Il-Belt Valletta, אתר
ואם כבר הזכרנו אמנות, מוזיאון MUZA לאמנות מודרנית מציג יצירות של אמנים מלטזים רבים, בהם בני תקופתו של קאראווג'ו. חלק מהאוספים במוזיאון החדש הזה, שממוקם בארמון משופץ, עברו אליו מהמוזיאון לאמנויות יפות שנסגר.
• איפה? Auberge D'Italie, Merchants St, Valletta, אתר
הנמל הגדול ויריית תותח אמיתית
קשה להחליט איזו תצפית יפה יותר: מכיוון גני ברקה העליונים (Upper Barrakka Gardens) בוולטה אל עברו השני של הנמל ושלוש הערים המבוצרות הנמצאות שם, או אולי להפך – מכיוון מבצר סנט אנג'לו בבירגו, אחת משלוש הערים, אל עבר ולטה. אבל אין צורך להתלבט, אפשר פשוט להשקיף פעם מצד אחד של הנמל ופעם מצדו האחר, ולא לשבוע מהנוף שנשקף ממול.
חציית הנמל מהווה חוויה מהנה לכשעצמה: אפשר אמנם לשוט במעבורת מודרנית, אבל בדיוק באותו מחיר, שני אירו לכיוון, עדיף לקחת סירת עץ מסורתית, שמזכירה בצורתה גונדולה ונקראת במלטזית dgħajsa. הסירה הקטנטנה, שפועלת כמו מונית מים, מתנדנדת באדוות הגלים שמותירות אחריהן סירות וספינות גדולות יותר שחוצות את הנמל.
השייט לצדו השני של הנמל קצר יחסית, ואם, כמוני, אתם מרגישים שלא מיציתם את החוויה, תוכלו לצאת לשייט ברחבי הנמל, שאורך כחצי שעה ועולה שמונה אירו. אל סירות הגונדולה, כמו גם אל המעבורת המודרנית, אפשר להגיע דרך המעלית שמחברת את גני ברקה העליונים עם הנמל, שם תוכלו להבחין בסירות העץ הקטנות מתנדנדות במים, מחכות לנוסעים.
בין אם תחליטו שהמראה יפה יותר מהצד של ולטה או מהצד של שלוש הערים, דבר אחד כדאי לדעת: קצת לפני השעה 16:00 כדאי לכם לתפוס מקום טוב במרפסת של גני ברקה העליונים כדי לצפות באירוע מוזר למדי. חייל במדים מצוחצחים וקסדה לבנה מתעסק עם התותחים שניצבים בשורה, קניהם מופנים אל הנמל, מכניס משהו לקנה של אחד מהם, צועד הנה והנה, בודק פה, מציץ שם ואז, בדיוק ב-16:00, ולמרות שהכרוז מכריז את שעומד לקרות, ההפתעה רבה: יריית תותח רועמת מרעידה את האוויר, ענן עשן עולה מהקנה וריח חזק של אבק שריפה ממלא את הנחיריים.
שלוש ערים מבוצרות ורכב חשמלי חנון
כיוון שהזכרנו כמה פעמים את שלוש הערים הגיע הזמן להכיר אותן מקרוב. שלוש הערים (Three Cities) הוא הכינוי של שלוש ערים מבוצרות: בירגו (Birgu) הקרויה גם ויטוריוזה (Vittoriosa), סנגלאה (Senglea) וקוספיקואה (Cospicua), המכונה גם בורמלה (Bormla). אלו לא הערים היחידות במלטה שיש להן יותר משם אחד, זכר לשלל הכובשים שעברו באי הקטן והותירו אחריהם, בנוסף לביצורים, ארמונות וכנסיות, לפעמים גם שמות שונים לאותם מקומות. שלוש הערים שוכנות מצדו השני של הנמל הגדול, מול ולטה. בירגו וסנגלאה נמצאות על אצבעות דקות וארוכות שנשלחות אל תוך מימי הנמל, קוספיקואה חולשת על הכניסה אליהן.
רוב התיירים מסתפקים בביקור במבצר סנט אנג'לו בבירגו ואולי יושבים לקפה או ארוחה באחת המסעדות לאורך המזח. אבל חבל לוותר על היכרות מעמיקה יותר עם הערים המבוצרות. אחת הדרכים הלא שגרתיות לערוך היכרות שכזאת היא בעזרת רכבים חשמליים קטנים לנהיגה עצמית של חברת Rolling Geeks. השם "גיקס" (חנונים באנגלית) נבחר, כך מספר כריס הבעלים, כי הרכבים שולטים בשמונה שפות ומספקים פרטי מידע רבים לאורך הדרך. הם מצוידים ב-GPS שמנווט אתכם בין הסמטאות והכיכרות של שלוש הערים, במסלול מסומן מראש ואשר כולל הדרכה קולית. נתקעתם? אל חשש, ממשרדי החברה עוקבים אחר התקדמות כל אחד מהרכבים הללו ובשעת הצורך יחלצו אתכם מצרה או יזכירו לכם בשיחה טלפונית שבמלטה נוהגים בצד שמאל של הדרך, מזכרת מתקופת השלטון האנגלי.
מסלול של 18 ק"מ, שאורך שעתיים וחצי – שעה וחצי נהיגה ושעה נוספת לצורך עצירות להתרעננות, שתייה וכדומה, עולה 80 אירו לרכב המתאים לשני מבוגרים ושני ילדים, המסלול הקצר, שאורך שעתיים – שעה נהיגה ושעה לעצירות, עולה 65 אירו.
• איפה? Xatt ir-Riżq, Birgu, אתר
מעשה בשתי ערים, זאת עתיקה והשנייה יותר
קשה לשבוע מנופי הים של מלטה, אבל שווה מאוד להיפרד מהחוף ולנסוע אל גבעה במרכז האי שם נמצאות שתי ערים צמודות יפהפיות – רבאט ומדינה.
נתחיל עם רבאט (Rabat) שהיא המודרנית מבין השתיים, אבל מודרנית זה עניין יחסי כאן. זוהי עיירה מקסימה, שבמרכזה כנסיית סנט פול ובכיכר מסביב מאפיות קטנות ובתי קפה נחמדים. מתחת לכנסייה מסתתר עולם מסתורי ואפלולי של קטקומבות (מערכות קבורה תת קרקעיות), שבשנות מלחמת העולם נוספו להן מחילות ששימשו כמקלט לתושבי האזור. מרתק ומעט מלחיץ אם אתם סובלים מקלסטרופוביה או אגרופביה…
למעלה, באוויר החופשי, צאו לשוטט ברגל בסמטאות הנעימות ותוכלו להתרשם מהדלתות הצבעוניות והחלונות היפים. ואם כבר הזכרנו את הדלתות והחלונות, כדאי לכם לבקר בסטודיו של סטפני בורג, אמנית מקומית שהתאהבה בעיטורים האופייניים לאי והפכה אותם לחלק בלתי נפרד מהיצירה שלה. היא מציירת את הדוגמאות המורכבות של המרצפות וסורגי החלונות על ספלים, צלחות, סינרים, צעיפים, תכשיטים ועוד. מעבר לעובדה שהכלים היפים שלה יוסיפו חן לכל בית, הם גם מהווים מזכרת מיוחדת מהצורות והצבעים של מלטה.
• איפה? Stephanie Borg Studio, 33, Triq Santa Katarina, Ir-Rabat, אתר
הליכה לא ארוכה מרבאט תביא אתכם אל לשערי העיר ההיסטורית מדינה (Mdina), שהיתה בעבר בירת מלטה. הכניסה אל העיר הקטנה והמבוצרת עוברת דרך שער מרשים מוקף בפסלים. מיד אחרי שתעברו דרך השער תמצאו את עצמכם מוקפים ברחובות אבן ומבנים שנותרו ללא שינוי לאורך מאות שנים. רק כ-300 אנשים גרים במדינה, הכניסה למכוניות אסורה ואם תצאו מהרחוב הראשי ההומה בתיירים אל הסמטאות מסביבו, תבינו את פשר הכינוי שלה – "העיר הדוממת".
מדינה נמצאת בנקודה הגבוהה ביותר באי, 185 מ' מעל הים, והיא חולשת על שטח גדול מהאי. בעבר, כשהשומרים הבחינו באויב מתקרב, הם מיהרו לצלצל בפעמונים כדי להזעיק את התושבים להתכנס בין החומות. כיום אלו התיירים שמגיעים לכאן כדי להתפעל מהארמונות המרשימים, שעדיין מהווים בתי מגורים לצאצאי המשפחות המקוריות, קתדרלת פאולוס הקדוש וכנסיות נוספות וחשוב לא פחות, גן התה פונטנלה, בית קפה עם הנוף הכי יפה שאפשר לדמיין (עוד על בית הקפה הזה תמצאו בהמשך, בפרק על מסעדות במלטה).
בתחתית הגבעה, כשלושה קילומטרים משער הכניסה למדינה, נמצא שדה תעופה צבאי שהפך לכפר אומנויות. בין השאר תמצאו כאן את זכוכית מדינה (Mdina Glass), אולם תצוגה של מפעל זכוכית משפחתי. על המדפים שלל כלי זכוכית – קערות, אגרטלים, צלחות, דמויות שונות וגם חרוזים, גולות למשחק ועוד ועוד. מאחורי אולם התצוגה, שאפשר לקנות בו את התוצרת, נמצא המפעל. בחלל הגדול אפשר לצפות באומני הזכוכית עובדים בשקט ובתיאום מושלם ליצירת עבודות הזכוכית הססגוניות.
• איפה? Vjal L-Istadium Nazzjonali , מדינה, אתר
לפני שאתם חוזרים לוולטה, יש עוד מקום אחד בדרך שכדאי מאוד לבקר בו – ההיפוגאום של חל-ספליני (Ħal Saflieni Hypogeum). זהו מבנה תת קרקעי שנמצא בעיר פאולה (Paola), המוכרת גם בשם Raħal Ġdid ("העיר החדשה" במלטזית) והוא שופך אור על החיים באי לפני יותר מ-5,000 שנים. בעצם אולי "שופך אור" זאת הגזמה, שכן רב הנסתר על הגלוי באתרים המונוליטיים של מלטה, שעל שניים מהם תוכלו לקרוא בכתבה הבאה >>.
ההיפוגאום נחלק לשלושה מפלסים, שמתוארכים ל-3,600 עד 2,500 לפנה"ס. המבקרים יורדים בסדרה של מדרגות אל בטן האדמה, שם אפשר לראות חדרים, אולמות ומסדרונות חצובים בסלע, חלקם מעוטרים בציורי קיר. חוקרים סבורים כי לפני שהפך לאתר קבורה, המקום שימש כמקדש, מה שהופך אותו למקדש התת קרקעי הפרה-היסטורי היחיד בעולם! במקום הזה נמצא, בין השאר, הפסל המדהים של אישה ישנה, שניתן לראותו במוזיאון הארכיאולוגי בוולטה.
הסיור נעשה בקבוצות קטנות של עד 20 איש ובזמנים קבועים (יש להזמין כרטיס לתאריך ושעה ספציפיים), תחילתו בסרטון שמספר על גילוי המקום, שהתרחש לגמרי במקרה בראשית המאה הקודמת במהלך עבודות בנייה בעיר המודרנית מעל. בהמשך יורדים בעקבות מדריך אל שלושת המפלסים של המתחם. המסלול אינו מונגש והוא כולל סדרה של מדרגות ושהייה של כשעה מתחת לאדמה, במעברים צרים באוויר רווי לחות. אם כל אלה מאתגרים אתכם, אולי שווה לוותר שכן מחיר הכרטיס אינו זול (35 אירו בהזמנה מראש אונליין, 50 אירו בקנייה של הרגע האחרון באתר עצמו). עם זאת, זהו באמת ובתמים אתר מרתק, שלא תראו כמותו בשום מקום אחר בעולם.
• איפה? (Paola) Raħal Ġdid Triq Ic Cimiterju, אתר
מה אוכלים במלטה?
המיקום של מלטה, בים התיכון בין סיציליה לצפון אפריקה, אחראי למטבח נהדר, שמשלב בין המטבח הים תיכוני לצפון אפריקאי ולאיטלקי ועושה שימוש רב בדגים ובמאכלי ים טריים. היצע המסעדות ובתי הקפה גדול ומגוון מאוד והוא כולל, בין השאר, דוכני אוכל ומאפיות קטנות, בתי קפה מצוינים ושפע של מסעדות, בהן חמש מסעדות מעוטרות בכוכבי מישלן ועוד כמה שזכו בציון ביב גורמאן (Bib Gourmand) המוענק למסעדות המגישות אוכל טוב במחירים סבירים.
בין בתי הקפה של ולטה אל תוותרו על קפה קורדינה (Caffe Cordina), בית קפה היסטורי שנוסד בשנת 1837 על ידי משפחת מהגרים איטלקית. אפשר לשבת בפנים או בחוץ, בכיכר, וליהנות מארוחה של ממש או מקפה ועוגה. התפריט משלב בין מנות מלטזיות מסורתיות למנות איטלקיות טיפוסיות כמו פסטה, לזניה וריזוטו. חובבי המתוק יכולים להתלבט בין מבחר רחב של עוגות, עוגיות וקינוחים מקומיים, איטלקיים וגם כאלה שהגיעו מצרפת ומדינות אירופאיות נוספות. אני, למשל, התענגתי על קאנולי, שהיה מתוק בדיוק במידה הנכונה.
• איפה? 244 Republic, ולטה אתר
נוף עוצר נשימה על האי תמצאו בגן התה פונטנלה (Fontanella Tea Garden), בעיר מדינה. זהו מקום פופולרי מאוד ועדיף להגיע לכאן בשעת בוקר מאוחרת ולא בשיא העומס של הצהריים כדי לתפוס שולחן במרפסת המשקיפה אל הנוף. בתפריט יש כמה מאכלים מלטזים מסורתיים, כמו פסטיזי (מאפים מבצק עלים ממולאים בגבינה או במחית אפונה) וכריכים מלחם שטוח מקומי. אם אתם אוהבים מתוק, תצוגת עוגות ענקית מחכה לכם בוויטרינה בקומת הכניסה – עוגות גבוהות, מרובות שכבות של קרמים ומתוקות מאוד. אם אתם פחות בעניין של קרמים עשירים, עוגת התפוז והשקדים מומלצת בחום.
• איפה? Bastion St 1, מדינה, אתר
אם אתם חובבי דגים ומאכלי ים, טוב תעשו אם תגיעו לבירגו (הידועה גם בשם ויטוריוזה), אל מסעדת דון ברטו (Don Berto) המשקיפה אל הנמל ואל סנגלאה דרך התרנים של היאכטות העוגנות בסמוך. זוהי מסעדה משפחתית פופולרית עם תפריט ים תיכוני ומנות אופייניות למלטה. אנחנו התמוגגנו מפוקצ'ה עם שבבים של גבינת פרמזן וזיתי קלמטה, קלמרי מטוגן ודג ים שלם שהוגש לצד עגבניות שרי צלויות, סלט חסה ותפוחי אדמה אפויים. האוכל טעים, המחירים למנות העיקריות נעים בין 30-20 אירו ולנוף מהמרפסת אין מחיר.
• איפה? Birgu Waterfront, בירגו אתר
אם אתם פודיז רציניים, ודאי לא תרצו לדלג על ארוחה באחד מהמסעדות המקומיות המעוטרות בכוכב מישלן. אנחנו אכלנו באחת מהן – מסעדת Under Grain שנמצאת בקומת המרתף של מלון בוטיק בוולטה. זוהי מסעדה אלגנטית ונינוחה, נטולת ההתנשאות המרתיעה שמאפיינת לעיתים מסעדות עם כוכב מישלן. המטבח הפתוח למחצה מאפשר לראות את השף והטבחים שוקדים על הכנת המנות ועל הצילחות שלהן בקפדנות רבה.
יש כמה סוגי תפריטים, בהם תפריט טעימות מתחלף. אנחנו בחרנו במנה ראשונה, עיקרית וקינוח מתוך מבחר מצומצם אך מסקרן, ואליהן הצטרפו עוד שלל מנות טעימה קטנות, שנאכלו בסדר שהשף המליץ, כולל מרענני חך בין כל סדרת מנות שכאלה. אין טעם לתאר במילים את שלל השילובים המעניינים והמפתיעים, עדיף פשוט לבוא לכאן, לאכול, להתרשם וכמובן ללוות את האוכל ביינות מקומיים מצוינים על פי המלצת הסומליה.
• איפה? 167 Merchants St, ולטה אתר
מלון מומלץ במלטה
אחרי שטיילנו, ביקרנו, שטנו, אכלנו ונהנינו, גילינו שגם הלינה במלטה מענגת מאוד. יש ברחבי האי מבחר גדול של מלונות, ממלונות גדולים על החוף עם בריכות ומתקנים המתאימים למשפחות ועד מלונות בוטיק קטנים ומוקפדים לאוהבי חופשות אורבניות. אחרי הביקור הקודם, שבו לנתי במלון הילטון מלטה, מלון חמישה כוכבים מצוין בסנט ג'וליאן, כעשרה ק"מ מוולטה, הפעם התמקמתי במלון Domus Zamitello, המדורג בארבעה כוכבים, שנמצא ממש בלב ולטה.
המלון ממוקם בארמון מהמאה ה-17, שהפך בראשית המאה ה-19 לבית מגורים של משפחה מקומית מכובדת. עם השנים הוא חולק לדירות וחנויות, אולם לפני שנים אחדות ולאחר שיפוץ מאסיבי הוא חזר לימי תפארתו והפך למלון בוטיק מקסים. הבניין בן שלוש קומות נמצא סמוך לפרלמנט של מלטה, במרחק הליכה מהחנויות, המסעדות והאתרים המעניינים של ולטה. 21 החדרים והסוויטות פזורים בשלוש קומות מעל חצר פנימית נעימה. כל חדר מעוצב באופן שונה, עם רצפות עץ, שטיחים רכים וריהוט בסגנון עתיק, שמשתלב היטב במבנה הנאה.
• איפה? 7 Republic St, ולטה, אתר
• מידע נוסף על מלטה, כולל אירועים מיוחדים, תמצאו באתר של לשכת התיירות Visit Malta