טיול אופניים – מאיתן לחוות פיליפ

• עונה מומלצת: חורף או אביב, כשהכל מוריק והטמפרטורות נמוכות יחסית. 

• התאמת המסלול: לכל המשפחה. 

• אופי מסלול: דרך עפר נוחה לאופני שטח. 

• קושי מסלול: קל. 

• אורך מסלול: כעשרה קילומטרים (עם אופציה להשלמת מסלול מעגלי שאורכו כ-18 קילומטר). 

• מפה: "מישור חוף הנגב [הנגב המערבי]", מפה מס' 13. 

• הגעה מהמרכז: נוסעים דרומה בכביש מס' 40. חולפים על פני הכניסה למושב איתן (שלושה קילומטרים אחרי הכניסה הדרומית לקריית גת). כקילומטר וחצי לאחר הפנייה למושב, ישנה פנייה לדרך עפר רחבה ימינה (סימון השביל בצבע אדום לא נראה בשטח!)

מכביש מס' 40 נמשכת הדרך ישירות מערבה, דרומית למושב איתן. לאחר שחולפים תחת שני קווי מתח וממשיכים במורד לעבר ערוצו של נחל אדוריים, השדות הפתוחים מתחלפים בהדרגה לצמחיית בר, אקליפטוסים ופרדסים, המדיפים ריח עז בעונת הפריחה. השביל כאן אינו מסומן בבירור. הדרך הטובה ביותר היא להיצמד למטעים שמימין (משמאל לערוץ), עד הנקודה שבה חוצים את הערוץ (לעתים יש מים!) לעבר הגבעה המצוקית הבולטת לפנינו. הגבעה היא תל חסי ואליה מועדות פנינו. השביל שמסומן בצבע אדום מקיף אותה מצפון וממערב ושם ישנה עלייה נוחה לרומו. נוף יפה נשקף מכל העברים: במזרח ניתן לראות את הרי חברון, סביב את גבעות הלס הרכות שנמשכות בכל עבר ומתחתנו את ערוצו הפתלתל של נחל אדוריים, שאפיקו מודגש בפס רחב של קנים. 

לקראת סוף האביב יש כאן שדות של חרציות, מצליבים שונים ופרגים | הצילומים בכתבה: יותם יעקבסון

תל חסי התפרסם בעיקר מכיוון שבמהלך החפירות בו ב-1890 הניח הארכיאולוג פלינדרס פיטרי, ראש משלחת החופרים, את היסוד לחפירות המדעיות המודרניות בארץ ישראל וסביבותיה – חפירות שנעשו במפלסים, תוך הקפדה על הפרדה בין השכבות השונות שמתוארכות על פי הממצאים, בעיקר באמצעות חרסים. ההיסטוריה האנושית בתל ממושכת מאוד, מהתקופה הכלקוליתית ועד סוף התקופה ההלניסטית. בתקופת הברונזה הקדומה ובתקופת הברונזה המאוחרת הייתה כאן עיר מבוצרת, מוקפת על ידי סוללה כמו ערים אחרות בנות התקופה. כיום כל שניתן לראות במקום הוא את שרידי חתך השכבות שעשה פיטרי בתל.

מהתל ממשיך השביל שמסומן בצבע אדום דרומה וחוצה שטחים חקלאיים מעובדים למחצה. לקראת סוף האביב יש כאן שדות מרהיבים של חרציות, מצליבים שונים ופרגים. בנקודה מסוימת מתחבר השביל שמסומן בצבע אדום אל שביל ישראל (סימון בצבע כתום-כחול-לבן) ובמקביל אליו שביל שמסומן בצבע כחול, הפונה מזרחה (שמאלה). כעבור כמה קילומטרים מגיע השביל לנקודה שבה חוצה כביש 40 את נחל אדוריים. במקום שוכנת חוות פיליפ, הקרויה על שמו של פיליפ הרשברג; לוחם פלמ"ח, מרגל וחקלאי. בשנות החמישים, כשהנגב רחש מסתננים ממצרים, הוענקו שטחים לכל מי שהעז להסתכן ביישוב השטחים הפרוצים ועיבודם.

פיליפ החל בעיבוד האדמה, אם כי מעולם לא התגורר בחווה. לאחר מותו, עבר בנו יוחאי לגור בחווה עם משפחתו, והוא אחראי היום על ניהול החווה ועל המעבר לחקלאות תיירותית. קיימת אפשרות לסיים את המסלול בחוות פיליפ וגם לחזור על עקבותינו, אך הפעם לסטות משביל ישראל צפונה (ימינה) בעקבות סימון השבילים הכחול. השביל חולף מזרחית לתל חסי ומתמזג בסופו של דבר עם השביל שמסומן באדום. כדי לחזור לנקודת המוצא נפנה בשביל שמסומן באדום (מזרחה) ימינה. כעבור כשני קילומטרים נגיע לנקודת ההתחלה – והרי לנו מסלול מעגלי.