טיולי אופניים: להתכונן לכל תרחיש

למסע האופניים הראשון שלי בחו"ל – טיול בדד בהרי פינדוס שבצפון יוון לפני שמונה שנים – התכוננתי היטב, אבל אחרי ארבעה ימי רכיבה הבנתי שיכולתי להתכונן טוב יותר. תיקי האופניים שהיו ברשותי לא התאימו לרכיבת שטח ולא החזיקו מעמד, כך שמדי ערב לאחר הארוחה הייתי תופר אותם מחדש לקראת היום הבא. גם השכמייה נגד גשם שמספיקה לטפטוף ישראלי טיפוסי לא הספיקה לי כשנפתחו ארובות השמים.

הייתי בתחתית קניון ויקוס, הגשם הלך והתחזק, ולאחר כשעה וחצי של גשם זלעפות כבר לא היתה על גופי פיסת עור יבשה. גם התיקים שהיו אמורים לדחות מים לא יכלו למטח כזה, והציוד נרטב לגמרי. בסופו של דבר, אחרי שעות של רכיבה והליכה עם האופניים לצִדי הגעתי לכפר ויקוס. עד היום אני זוכר את התדהמה בפניהן של שתי נערות שיצאו לשאוף קצת אוויר בהפוגה שבין שני מטחי גשם וראו אותי מגיח מהשביל העולה מהוואדי.
מתברר שההכנות שלי היו חלקיות בלבד. אז מה צריך לבחון כשבוחרים ומתכננים מסלול, איך מכינים את האופניים למסע, ואיזה ציוד כדאי שילך איתכם לכל מקום. כל התשובות.

אופי הטיול
הדבר הראשון שצריך להחליט הוא אם רוצים טיול מאורגן או עצמאי, טורינג (עם הציוד על האופניים) או עם רכב שכור מלווה. אחרי כן צריך להחליט על אופי המסלול: המסע ההזוי ביותר ששמעתי עליו היה של קבוצה שחצתה את אלסקה על אופניים. חלק מהמסע היה טיפוס הרים עם האופניים על הגב. רוכב שפגשתי באמריקה חצה לבדו את היבשת מארצות הברית עד לאושואיה, העיר הדרומית בעולם. טיול רגוע לאורך נהרות באירופה יכול להיות מהנה באותה המידה, ורכיבת שטח פה קרוב, בקפריסין או בתורכיה, היא חוויה בלתי נשכחת.

דרגת הקושי

יש להחליט אם מטרת הטיול היא הנאה או שיפור רמת הרכיבה, אם כי רבים טוענים שהשילוב של השניים הוא המוצלח ביותר. לדעתי מומלץ שלא לבחור במסלול קשה מדי או ארוך מדי. גם רוכבים מנוסים אינם רוכבים בשגרה יום אחרי יום ברציפות בתווי שטח לא מוכר, כך שגם עבורם המאמץ המצטבר עשוי להיות גדול מהצפוי. לרוכבי שטח מנוסים מומלץ לבחור מסלול של 45־65 קילומטר ביום (תלוי כמובן בתווי הדרך), ורוכבים מתחילים יכולים ליהנות ממסלולים רגועים יותר של 20־35 קילומטר ביום.

צילום: אלון רון	צילום: שחר סולר

לינה

אוכל

ספרות הדרכה
ברבות ממדינות אירופה, בצפון אמריקה באוסטרליה ובניו זילנד אפשר להשיג בערים הגדולות מערכות של מפות סימון שבילים לאופניים וספרים עם מסלולים מפורטים.

ביטוח
לא כל חברות הביטוח מכסות אופניים כחלק מהפוליסה הרגילה בחו"ל. יש לוודא שהפעילות המתוכננת מכוסה, וכן שיש כיסוי לחילוץ ולהטסה רפואית.

להביא מהארץ או לשכור שם?
במדינות שבהן תרבות פנאי לא מפותחת ואין בנמצא אופניים טובים להשכרה, מומלץ להביא את האופניים מהארץ. במדינות מערב אירופה וצפון אמריקה השכרת אופניים בהחלט יכולה להיות אפשרות טובה שתחסוך את הכנתם לטיול ואת הטסתם. בכל מקרה כדאי לברר את עלות ההשכרה במדינת היעד ולהשוותה לעלות ההכנה וההטסה של האופניים הפרטיים.
לא כל חברות התעופה מטיסות בכלל אופניים, ואצל אלה שכן מחיר ההטסה נע מחינם ועד עשרות דולרים לכל כיוון, הכל לפי הנהלים המשתנים. אל תגיעו עם אופניים לשדה התעופה לפני שביררתם את כל זה. אם טסים בחברת תעופה שגובה כסף בעבור השירות, יש לוודא שברשותכם שובר (ואוצ'ר) להטסתם הלוך ושוב. זה יחסוך זמן יקר בשדה ועימותים עם צוות הקרקע בתהליך הצ'ק אין.

צילום: קרסטו מדסן

הכנה טכנית

צילום: אלון רון

חלפים
מאכזב למדי לתכנן מסלול, לצאת לשטח ולגלות במעבר הרים נידח שדווקא הבורג שנשמט מרשימת החלפים שלנו הוא זה שנעלם בשיחים. להלן רשימה של חלפים בסיסיים שמוטב לקחת. ביעדי טיול שיש בהם חנויות אופניים טובות וזמינות אפשר כמובן לחסוך את המשקל הזה:

טיול טורינג
מי שמתכוון לשאת את כל הציוד על האופניים יזדקק לסבּל אלומיניום קל וחזק, תיקים אטומים למים שהמשקל העצמי שלהם נמוך ושמתחברים עם קליפסים (ולא עם רצועות) ותיק כידון לדברים שצריכים להיות זמינים.

תחזוקה שוטפת

בגדי רכיבה קצרים וארוכים (רצוי שני סטים מכל סוג), ביגוד חם וקל מסיבים סינתטיים (פליס, גופייה תרמית וכו'), מעיל גשם נושם (כמעט כל יעד טיול בטבע מועד למשקעים), כפפות, נעלי רכיבה, סנדלים לאוורור הרגליים בערב, נעלי הליכה, קסדה, כובע, כובע צמר.

שונות
מצלמה, מנשא מים, מצפן, ספידומטר עם מד מרחק, שרשרת לקשירת האופניים מפני גנבה (וכדאי גם לפרק מהם כמה שיותר חלקים אם משאירים אותם לבד), משקפי שמש, משקפי ראייה חלופיים למרכיבי עדשות, עזרה ראשונה, פנס (רצוי ראש), טלפון נייד, מכשירי קשר, מגבונים לחים לניקוי הידיים אחרי תיקונים, בנזינייה או גזייה למי שמתכנן לאכול בשטח.