המאפיין הדומיננטי של חופו המזרחי של סיני הוא הים. לאורכו יצרו המצרים רצועה ארוכה של מלונות וחניוני חושות, והתייר הישראלי התרגל לרבוץ במלון או על החוף ולזוז מעט מאוד. אבל המדבר שמאחורי הים, ממערב לו, נשאר כמו שהוא. כמו שהיה תמיד. ולכן, מי שיבוא לכמה ימים ורוצה הליכה קטנה בחורף הנעים של סיני, או טיול של אחר צהריים לדיונה או לקניון מלא צבע לנקות לו את הנשמה, יכול בקלות לעשות את הדבר הפשוט. לקום וללכת אם הוא בחניון קרוב, לעלות על גב גמל אם הוא במרחק בינוני, או – אם כלו כל הקצין – לשכור מונית או ג'יפ (או להניע את המכונית שאיתה חצה את הגבול) ולנסוע ככה וככה עד לתחילתו של מסלול ההליכה הקרוב. שם ימצא חול, צבע, תענוג ושקט בלתי מצוי, שפעם היה בחוף ונסוג עכשיו לפתחי הוואדיות ולתוך רמות החול המחוררות של מזרח סיני.
קניון הצבעים: וידיאו-קליפיתרונו הגדול של קניון הצבעים, קניון צר ונהדר של נופי אבן חול צבעונית, שהוא קל להגעה (שעה בטנדר או בג'יפ מנואיבה). והוא גם נעים להליכה (שעה-שעתיים, הרוב ירידה). כל הנתונים האלו הופכים את ואדי אל-אברק, כפי שהוא נקרא בערבית, למשהו שמזכיר קליפ של ה-MTV, ומגיעים אליו עשרות תיירים ביום. מעל פתח הקניון מיקמו הבדווים כמה פונדקי דרכים, מה שבכלל הופך אותו למין דיסנילנד. אבל הקניון יפה באמת, ובנסיעה אליו עוברים גם בנאת המדבר עין פורטגה, על דקליה ובוסתניה.הגעה: נסיעה של שעה עד שעה וחצי בטנדר או בג'יפ על כביש ואדי וותיר היוצא מנואיבה מערבה. לא תוכלו לעבור את מחסום ואדי וותיר ברכבכם הפרטי אלא אם כן הצטיידתם באשרת מעבר. אבל המסלול מוכר, ואפשר לבוא בטיול שמארגנים מפעילי התיירות בחופים או לשכור בדווי שיסיע אתכם לתחילת המסלול ויחכה לכם בסופו.
משך המסלול: כשעתיים.
מראס א-שיטאן לקניון הצבעים: מהחוף לתוככי המדברנכון שקל להגיע לקניון הצבעים ברכב, אבל אפשר לעשות עוד דבר, וזה לישון בחוף ראס א-שַיטַאן (ראש השטן), לקום בבוקר, לחצות את הכביש ולשכור גמל מהבדווים. איתו – או בלעדיו, ברגל – להיכנס לתוך ואדי מלחה א-ריאן, ומשם לעלות שלושה קילומטרים וחצי דרך קניון אפור, עד למקום שבו יורד מצפון ואדי אל-וושוושי. שם יש גב מים נצחי שאפשר לטפס אליו עם סולם. פחות מקילומטר אחריו נמצא אחד המעיינות האדומים והיפים של סיני – מוית מלחה. הנביעה דלה, הסלעים אדומים, הסמר ירוק והדקלים מוציאים מהדעת.
מכאן עולה שביל יפהפה של חרסיות בלויות ומוביל עד לקניון הצבעים – שעתיים של הליכה שווה. מומלץ במיוחד לצאת אחר הצהריים, להתמקם במוית מלחה ללינת לילה, ולמחרת להמשיך עד לקניון הצבעים. 24 שעות נהדרות.הגעה: חוף ראס א-שיטאן נמצא 54 קילומטר דרומית לטאבה.
משך המסלול: שלוש שעות עד מוית מלחה ועוד שעתיים עד קניון הצבעים, ברגל או על גמל. כאמור, מומלץ ללון בשטח ולעשות את המסלול בנחת, על פני יומיים.
המלצה: להיעזר בבדווים ובגמליהם – לסחיבת אוכל וציוד, להדרכה, לאיסוף בסוף המסלול.
מוואדי ח'ליל אל-ווער לביר אל-בירייה: נוף ירחי
קניון הקשת וקניון הסתום, שמסתעפים מוואדי ח'ליל אל-ווער, מצטיינים באבן חול לבנה וצבעונית בתוך אפיק חולי עם עצי שיטה. כשנכנסים לוואדי, שני הקניונים נפתחים ממערב (משמאל); אפשר לעלות מעט בתוכם אבל אין להם המשך אמיתי. חוזרים לאפיק המרכזי של ואדי ח'ליל אל-ווער, ממשיכים עד סופו, ואז, לפי גלי אבנים, פונים מזרחה. וכאן הפנינה האמיתית: השביל המוביל לנאת המדבר הקטנה בּיר אל-בּירייֶה מטפס דרך סכין אבן חול יפהפייה – שלוחה ארוכה עם קירות זקופים משני צדיה. מסביבכם נוף ירחי, רכסי אבן חול משוננת ומחורצת; מסלול עוצר נשימה ופחות ידוע.הגעה: דרך כביש ואדי וותיר. הכניסה לוואדי ח'ליל אל-ווער נמצאת כ-15 קילומטר אחרי הכניסה לקניון הצבעים (מול פתחו של ואדי אל-עגולה), וההגעה דומה – בג'יפ בדווי פרטי, שגם יחכה לכם בביר אל-בירייה, או בטיול מאורגן מאחד החופים.
משך המסלול: שעתיים-שלוש של תענוג.
המלצה: אם יוצאים עצמאית רצוי לקחת מדריך בדווי. אפשר לשלב עם טיול בקניון הצבעים. ואדי ת'מילה: לרוץ במורד הדיונהקל למצוא את הכניסה לוואדי תְ'מילֶה: זה המקום היחיד בקרבת נואיבה שבו כביש החוף נכנס לתוך מעין מיצרון קטן ליד החוף, ומטפס בעלייה קטנה. כבר מהכביש אפשר לראות קימוט אדיר באבן הגיר הלבנה, שנראה כמו שבלול מעוך, ממזרח לכביש. זהו אחד המראות היפים והמרשימים לאורך כביש החוף, והוא גם מדגים את ההיסטוריה של חצי האי: בתקופות עתיקות כיסה אותו אוקיינוס גדול, ומשנסוג האוקיינוס והשאיר מאחוריו את סלעי הגיר, באה התרוממות אדירה שהרימה את ההר הגבוה של דרום סיני, זרקה מעליה את שכבות הגיר וגרמה להן לגלוש לכיוון מפרץ אילת. גוש הגיר הזה נמחץ והתקפל כמו פלסטלינה בדרכו אל החוף, ושם הוא עומד.
מהסלע המקומט עצמו נכנסים לתוך האפיק ועולים בו דרך שורה של מפלונים קטנים, עד לאזור שבו הנחל מתרחב ויש בו עצי שיטה סלילנית ושיחים מדבריים. הוואדי מתחתר שוב בקניון אבן חול, שוב מופיעה סדרת מפלים – אפשר לטפס דרכם בקלות יחסית או לעקוף אותם – והוואדי מתחלף שוב לנקיק אבן חול, שנגמר במהרה, ושביל די ברור מטפס ממנו לגדה הדרומית (שמאלה). משם יש תצפית אל המפרץ, ירידה אל ואדיון, עלייה לצד השני וחצייה של קו פרשת המים. מתחת לו נמצאת הדיונה האדומה והמפוארת, שצריך לרוץ אותה בצעקות שמחה, עד שמגיעים חזרה לכביש.הגעה: הכניסה לוואדי נמצאת כחצי קילומטר צפונית לחניון המעגנה הדרומית, כשבעה קילומטרים צפונית לנואיבה. מזהים את הכניסה לוואדי לפי הקימוט הגדול באבן הגיר.
משך המסלול: שעה עד שעה וחצי. ואדי חוויט: אחר צהריים נינוח
זהו טיול נינוח מאוד. הנחל חולי כולו, ואין בו עליות. אפשר לזהות את ואדי חווֶיט, שנמצא מעט דרומה למעגנה הדרומית, לפי עצי שיטת הסוכך שצומחים במפתח הרחב של הנחל. לשיטת הסוכך מספר רב של גזעים שצומחים מהקרקע, בניגוד לשיטה הסלילנית, שנראית כמו עץ רגיל.תענוג סתם להיכנס אחר הצהריים בשפך הוואדי הרחב, עד שקירות אבן החול האדמדמים סוגרים פעם ראשונה, הוואדי מתרחב, והקירות נסגרים פעם שנייה ויוצרים קניון חול עם מפלונים ובריכות קטנות (יבשות). ואז זה נגמר, כשמגיעים לסלע המגמתי השחור. פשוט מסתובבים והולכים חזרה. בעלי אמביציה יכולים לטפס מסביב לסלע השחור וללכת צפונה על קו הגובה כדי להתחבר עם ואדי ת'מילה (ראו לעיל), ושוב לסיים בדיונה האדומה היפה שבין שני הוואדיות. הגעה: הכניסה לוואדי נמצאת ממש ממערב לחניון המעגנה הדרומית. בין הכביש לוואדי כ-500 מטר של ואדי רחב ופתוח, מלא בעצי שיטה.
משך המסלול: כ-45 דקות. התחברות לדיונה האדומה של ואדי ת'מילה תוסיף עוד 45 דקות.
בקעת החוגגים, עין חוד'רה והקניון הלבן: בעקבות עולי הרגלאם ההר הגבוה של סיני הוא גרניט אדומה מפוסלת ודרמטית, הרי שרמות אבן החול שמפרידות בינו לבין חוף הים שממזרח לו – הן המחוז הרומנטי. חלונות-חלונות בצלעותיהן (התופעה נקראת טפוני – בליה באבן החול), מחילות, קניונים רבים וקשים, בקעות חוליות (הַדבּוֹת בערבית), ביצי קוורץ בתוך החול שזוהרות לאור השמש, דיונות לבנות בוהקות שגולשות במקום שבו נפרם הסלע. זה לא ממש ליד החוף, צריך מכונית או מונית, אבל אפשר להגיע לאזור בנוחות בנסיעה על "דרך זיווה". אפשרות אחת היא להתחיל מהדבּת חג'אג', או בעברית: בקעת החוגגים. השם נגזר משיירות עולי הרגל הנוצרים והמוסלמים (וגם כמה עוברי אורח יהודים ולא מעט נבטים) שעלו אל מנזר סנטה קתרינה ואל הר משה. משחניתם ליד הקיוסק הבדווי, לכו צפונה כ-600 מטר – או הסתייעו בשירותי ההובלה של הגמלים הרובצים במקום ואורבים לתיירים – אל מרכז הבקעה, ותגיעו לסלע הכתובות. על סלע זה תוכלו להתרשם משפע ציורים וכתובות שחרטו בו עולי רגל בני עמים שונים ותקופות שונות, כולל מנורה עם שבעה קנים. כחצי קילומטר מצפון לסלע נמצא נאקְבּ שי, השביל היורד לנאת המדבר עין חוד'רה (העין הירוקה). והנאה – קבוצה גדולה למדי של דקלים, ירוק-ירוק מוקף בלבן-לבן של הדיונות הסובבות. אפשר לרדת אליה, לנוח בין הדקלים ולהמשיך במסלול, ואפשר, אם רוצים לחוות נאת מדבר לילית, לישון בה ולהמשיך למחרת (או לחזור על עקבותיכם). אבן חול לבנה ומתפרקת, שאין כמוה להשרות שלווה, בונה את רוב המרחב שמסביב לעין חוד'רה. לא מן הנמנע ללכת כאן יחפים ולבוסס בחול, ליהנות מהיופי ומהשקט האינסופי. ממשיכים דרך הקניון הלבן, קניון יפה להלל שמשני צדדיו קירות אבן חול לבנה, שיוביל אתכם מבקעת עין חוד'רה דרך גבעות קוניות לבנות חזרה לכביש, כקילומטר צפונית ממחסום הכוח הרב לאומי. אפשר גם לעשות את המסלול בסדר הפוך: נוסעים עד המחסום של הכוח הרב לאומי, חונים ונכנסים רגלית בוואדי הרחב שנפתח מולו. יורדים לתוך הקניון הלבן בסיוע סולמות הברזל שהשאירו הישראלים, וגולשים בוואדי עד שהוא נגמר בעין חוד'רה. מהנאה עולים דרומה בנאקב שי לבקעת החוגגים, ובימים חמים אפשר לנוח, כמו בזמנים עתיקים, ליד סלע הכתובות. בשני הכיוונים המסלול נהדר, ואפשר לעשות אותו גם עם ילדים קטנים.הגעה: ברכב רגיל. נוסעים מערבה על כביש נוויבע-סנטה קתרינה ("דרך זיווה", המתפצלת מכביש החוף עשרים קילומטר דרומית מנואיבה). אם מתחילים בבקעת חוגגים, עוצרים במפרץ החניה שליד הקיוסק הבדווי, כ-15 קילומטר אחרי תחילת דרך זיווה, ומשם ממשיכים ברגל או על גמל. אם מתחילים בקניון הלבן, עוצרים שלושה קילומטרים לפני כן, ליד מחסום הכוח הרב לאומי. מכאן אפשר לעלות ברגל (חצי שעה) או לנסוע בג'יפ בדווי או מצרי (חמש דקות) עד לראשו של הקניון הלבן.
משך המסלול: חמש-שש שעות בניחותא. כאמור, אפשר לישון בעין חוד'רה ולעשות את המסלול בנחת, על פני יומיים.
נאקב שהין: הקו שעובר בין שתי נקודות (מקסימות)
"שביל בז הציידים" הוא אחד משבילי ההליכה השווים של סיני, המחבר שניים מהמקומות הנפלאים של החוף: הבלו הול וראס אבו-גַלוּם. ככה זה עובד: ישנים ליד המים, קמים בבוקר ומתחילים ללכת, ובצהריים, אחרי שנירקול, אוכלים דג במקום מוצלח אחר. הבלו הול, אתר הצלילה הידוע, נמצא עשרה קילומטרים צפונית לד'הב. "החור הכחול" עצמו הוא זר אלמוגים שהיקפו כחמישים מטר. מהחוף שמולו עולה צפונה נאקב שהין: כחמישה קילומטרים, מהיפים שיש, עד לראס אבו-גלום. הליכה (אפשר בסנדלים, רצוי עם בגד ים ושנורקל) לאורך החוף, כשליד הבלו הול פוסע השביל על סלעים גדולים מעל המים השקופים, שהשוניות ניבטות מבעדם. לאחר מכן יורד השביל ועובר דרך שפכי ואדיות קטנים עם המון צדפות-ענק שסרוחות על החוף. מעט לפני ראס אבו-גלום יש שני מפרצונים קטנים, שווים שנירקול. ואז, ההגעה המבורכת לראס אבו-גלום. ה-מפרץ של סיני. עגול, עם חול לבן ומים שמתעמקים במרחק של עשרה מטרים מהחוף לעומק של שמונים מטר. בים שונית אלמוגים שיורדת בפראות לתוך המצולה, ועל החוף קמו בשנים האחרונות חושות בדוויות המספקות לינה וארוחות דגים.הגעה: הבלו הול נמצא עשרה קילומטרים צפונית לד'הב.
משך המסלול: שעתיים בתענוג גדול.
על גבי גמל: אפשר לעשות את המסלול על גבי גמל ששוכרים במקום. רכיבה של שעה או פחות |
