| 21 במרץ, יום השוויון בין ממלכת היום לממלכת הלילה, הוא יום האביב הרשמי בעולם כולו. זוהי סיבה למסיבה. לא רק יום השוויון עצמו, אלא גם מספר ימים שבאים לפניו ואחריו. זוהי תקופה דרמטית באירופה ובצפון אמריקה. השלג נמס, הדרכים נפתחות לתנועה, המעבר מהכסות הלבנה של השלג לירוק הרענן ולמטעים שופעי הפרחים הוא מעבר מימים של מוות לחיים חדשים. בעת העתיקה, לאחר שמרבית השלג נמס והדרכים נפתחו לתנועה, היו יוצאים בתקופה זו למלחמה. לא לחינם נקרא חודש האביב "מארס", על שמו של אל המלחמה הרומי. קצר ימים הוא האביב הישראלי. טעם החורף וגשמיו טרם פג וכבר הקיץ וחמסיניו מתדפקים בשער. באותו רגע של חסד שבין סופות החורף ליובש של הקיץ, מתכסים ההר והגיא בלבוש צבעוני של פריחה. יש הטוענים שאביב איננו שם של עונה כלל, אלא שם של גרעיני הדגן, שמגיעים בימים אלו לשלב בו אפשר להבהב אותם, היינו להקפיצם על גבי מחבת לוהט… "צורי וקלי וכרמל, גרעיני אביב"… האביב הישראלי, איננו לפיכך עונה, אלא מועד קצר המציין כי הנה הסתיו עבר הגשם חלף הלך לו: "הניצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח" (שיר השירים ב' 11-31). בכל זאת, גם אצלנו וגם במקומות בהם חילופי העונות מובהקים פחות, באזורים הסובטרופיים, המדבריים והטרופיים, חגגו הקדמונים את היום הזה כחג של צמיחה. בתקופה הזו חלים חילופי משמרות בין אלי החיים לאלו השרויים בשאול. בימים אלו חגגו במצרים את התהלוכה לכבוד האל אוזיריס, אל הצמיחה שנשחט בקנאתו של אחיו סֶת, אל הסערות וקם לתחייה בכול אהבתה של איזיס. בבבל חגגו את היום הזה לכבוד אהבתו של האל תמוז לעשתר. ביוון, בימים אלו ממש, יוצאת פרספונה מביתו של האדס אל השאול וחוזרת לחיקה של אמה דמטר, אלת האדמה וזו תגמול לעולם בחיים חדשים. דיוניסוס, אל היין, נחלץ מעינוייה של הרה, שלא סולחת לו על לידתו מנאפופיו של זאוס, והראייה, הגפן, שכה התענתה בחורף, מתכסה בעלים ירוקים ראשונים. ביוון העתיקה היו מתקיימים באביב הבכחנליות, המשתאות ההמוניים לכבודו של דיוניסוס. שם, מספרת האגדה, היה דיוניסוס משקה נשים לשוכרה. נשים נשואות אלו, המניאדות, שזאוס הוציאן מתחום הנישואין הברור, היו רצות עירומות, לאחר קיום אורגיות המוניות, קורעות בעלי חיים לגזרים, מתמרחות בדם ועושות מעשי טרוף. [גם חג הפורים של העם היהודי, שהצדקתו היא פסוק שולי המופיע פעמיים במגילת אסתר (פרק ח', 17 ופרק ט' 22), מקורו הפאגני ברור. חג זה, שהפך לקרנבל של מעין התנהגות פרועה, המתרחש טרם האביב וקשור מן הסתם לחג פוריות פרסי. מעניין, צורתו של אוזן המן מקורה בצלמית לכבודה של אלת הפוריות….]. כיום, החגים המרשימים ביותר לכבודו של יום השוויון מתרחשים דווקא במקום בו הבדלי העונות אינם דרמטיים. כך למשל במחוזותיה הצפוניים יחסית של הודו (לא הצפוניים מאד של ההימליה), מתקיימים בירח מלא של חודש מארס אירועי ההוֹלי, הבא לציין את סוף החורף. ההמונים נוהגים להתרוצץ ברחובות ולהתיז בימים אלו, סילונות של צבע, איש על רעהו. הם נוהגים בהזדמנות זו להיפרע גם מאלו שהם פחות אוהבים, או מתקנאים בהצלחתם: עשירים, תיירים. בערים הצבעוניות בלוא הכי של רג'סטן וגוז'רט, הנראות גם בימים כתיקונם כסימפוניה של צבעים, מקבלות בימי ההולי מראה פסיכודאלי כמעט של בחורים צעירים, נערים וילדים, הצבועים בכחול, אדום וצהוב ומחפשים קורבן מזדמן כדי להתחכך בו. החג שמח ופרוע במיוחד במטורה (Matura), עירו של האל קרישנה שבמדינת אוטר פרדש, ומיועד רק לבעלי רוח ספורטיבית בלבד.
במקסיקו, במרכזים התרבותיים של המאיה ושל טהוטיהואקן במרחק של שבע שעות משם, באל טחין (El Tajin), אתר הטוֹטָאנָאקים הסמוך למפרץ מקסיקו, מתקיים אירוע מקביל. במרכזו עומדים, לייתר דיוק מרחפים הבּוֹלָדוֹרֶס. חמישה גברים לבושי ססגוניים מטפסים אל עמוד גבוה, שלקצהו צורת צלב, הם נקשרים אליו לרגליהם וכשראשם למטה, הם מסתובבים במהירות, שלושה עשר סיבובים, כמניין הרקיעים בעולמם הרוחני. שלושה עשר סיבובים, כפול ארבעה מעופפים, נותנים את המספר 52, שלו מקום חשוב, אפילו מהותי, בתרבות המסו אמריקאית. |
לאן מטיילים באביב? שאלה זו מתחילה להטריד את המטייל הישראלי החל מפורים בערך. האביב הישראלי, קצר וחמקמק, הוא עונה אידיאלית לטיול בארצנו הקטנטונת, אך עדיין מוקדם, קר וגשום מכדי לטייל באירופה. מומלץ מאד לטייל בחודשים אלו במרוקו , בתוניסיה, באנדלוסיה שבספרד, באיי יוון. להלן, כמה מילים על האביב בכלל ועל אירועים בעולם הרחב. פורסם 30.4.11 |
Array
(
)