רמת הגולן משתרעת מנחל סער בצפון ועד לירמוך מדרום, נחל הרוקאד במזרח (גבול סוריה) ועמק החולה והירדן במערב.
שטחה כ-1150 קמ"ר והיא מאופיינת ברמה מישורית שגובהה משתנה – בדרום גובהה 300 מטר מעל פני הים ובצפון באזור כפר מסעדה כ-1000 מטר. תילי הגעש (שאינם תילים), מזדקרים בקו כמעט ישר לאורכה במזרח. למקטע הצפוני, מעין זיוון לכיוון הכפרים הדרוזים דבק הכינוי טוסקנה הדרוזית, בשל הנופים המיוחדים המשרים אווירת חו"ל.
הטיול לטוסקנה הדרוזית מתאים לנסיעה ברכב משפחתי רגיל, ובו נקודות עניין וקטעי הליכה קצרים.
נופי צפון הגולן. צילומים: יואב יעקובי
פירוט המסלול
נתחיל את טיולנו מתצפיות מתל אביטל שהינו הר הגעש הגדול בגולן. נכון ואפשרי לעלות לבנטל (הקרוב) לתצפית אך בטיולנו זה אשתדל לקחת אתכם למקומות פחות הומים.
העלייה לתל אביטל מאפשרת לנו שלוש עצירות לתצפיות מרהיבות. האחת לכיוון מערב לעמק החולה והרי נפתלי. עצירה שניה תאפשר תצפית לדרום הגולן ולפתחת קוניטרה והשלישית מזרחה לסוריה לעיר קוניטרה ההרוסה ולעיר החדשה. גובהו של התל 1204 מטר ולמרגלותיו פזורים עצי אלון, אשחר ארץ-ישראלי, לבנה, עוזרר, אוג הבורסקאים ועוד.
נרד מהתל ובכיכר נפנה מזרחה ונחצה עמק קטן הלא הוא הלוע של תל אביטל. ביציאה מהלוע נעצור ליד הפסל של נדיה כהן. זו נקודה מס' 8 בשביל אלי כהן בגולן. בפסל אפשר לראות את נדיה מחבקת את שלושת ילדיה וצופה מזרחה לדמשק, מחכה להעלאת עצמות אהובה אלי כהן לקבורה בישראל.
נדיה כהן מחבקת את שלושת ילדיה וצופה לעבר בעלה אלי כהן בסוריה
אלי כהן היה מרגל ישראלי שפעל בסוריה ונחשב לאחד מגדולי המרגלים של המוסד הישראלי. הוא נתפס והוצא להורג בדמשק במאי 1965. אלי כהן נקבר בדמשק ולאורך כל השניים מנסים להעלות את עצמותיו לקבורה בישראל.
נמשיך בגלישה ונתחבר לכביש 98 בו נפנה מזרחה (שמאלה), נחלוף על פני מחנה סורי נטוש עד שנגיע לפניה חדה שמאלה. בנקודה זו נפנה ימינה בדרך משובשת עד שנגיע למפקדה הסורית הכללית בחזית הגולן. המבנה נבנה בתחילת שנות ה-60 בסיוע סובייטי ובסטנדרטים גבוהים מאוד. המבנה נטוש ואומני גרפיטי מצאו מקום נהדר ליצירותיהם. אפשר לשוטט במבנה בזהירות ואף לטפס לגג ולהשקיף על פתחת קוניטרה והעיר קוניטרה ההרוסה, על קו הגבול הקרוב מאוד, החרמון ומטעי התפוחים וכרמי הענבים המרשימים.
שרידי המפקדה הסורית הכללית מלפני מלחמת ששת הימים
נמשיך על כביש 98 צפונה ואחרי 1.5 ק"מ נפנה שמאלה בדרך צרה ומשובשת בתוך מטעי התפוחים עד שנפגוש משמול חורשת עצי אלון עתיקים. נחנה בצד הדרך ונכנס לחורשה הקטנה ולהפתעתנו נגלה בית קברות עתיק של הכפר הצ'רקסי מנצ'וריה. מכיוון שאין כורתים עצים בסביבת בתי הקברות נשמרה חורשה מרשימה זו היטב (רוב הגולן היה מכוסה בעבר חורשות ועצי אלון שנכרתו לצורכי בניה והסקה).
הצ'רקסים הגיעו לגולן אחרי 102 שנות מאבק ברוסים, לאחר שהצליחו לגרשם ממולדתם בהרי הקווקז. העות'מנים קלטו את המגורשים וסיפקו להם שטחי מחייה ברחבי הספר של האימפריה וכך הגיעו לגולן ולארץ ישראל. כ-13 ישובים צ'רקסיים היו בגולן כשבירתם היתה קוניטרה. בתום מלחמת ששת הימים ברחו כולם לעומק סוריה. בשיטוט בחורשה ניתן לראות מצבות ושרידי קברים.
נמשיך בנסיעה קצרה של כ-2 ק"מ עד שנגיע לשער האחורי של מרום גולן. מימין לנו נפגוש את תצפית מאגר בנטל. פינת חמד נהדרת ומיוחדת ממנה נשקף מאגר בנטל, פיתחת קוניטרה וחוות הרוח הגדולה בארץ לייצור חשמל. זה מקום שמצדיק עצירה לפק"ל קפה.
תצפית מאגר בנטל
נחזור לכביש 98 ונמשיך בנסיעה של כ-17 דקות צפונה לכיוון הר כרמים, לאחת מנקודות התצפית היפות בארץ. הדרך צרה ומשובשת ובסופה תופתעו לגלות שהגעתם למוצב צה"לי לא מאויש. נטפס מצדו המזרחי של המוצב ונדלג בזהירות רבה מעל תעלות הקשר עד שנגיע למראה בו הוואו משתחרר: לפניכם פרוסים הכפרים הדרוזים, החרמון, בירכת רם ועמק יעפורי. כל אלה יצרו את הכינוי "טוסקנה הדרוזית". מנקודה זו ניתן לצפות בשלוש מדינות: ממזרח סוריה והכפר הדרוזי אל חאדר, מצפון מערב לבנון, וישראל. מתחתינו עמק יעפורי הפורה במיוחד כשבמרכזו קבר הנביא יעפורי ונחל סער המגיע מהצד הסורי חוצה במרכז העמק בדרכו לבניאס.
הדרוזים טוענים שהעמק פורה בגלל קברו של הקדוש יעפורי. בעמק מטעי תפוח ודובדבן, שני עצים שאוהבים את מנות הקור המאפיינים אזור זה.
נרד מהר כרמים ובצומת נפנה מזרחה (שמאלה) ונפנה שמאלה בפניה הסלולה הראשונה (שימו לב שיש פניה אחת צמודה נוספת שמאלה). אנחנו לוקחים את הפניה הראשונה ובנסיעה איטית בין מטעי התפוח והדובדבן נוכל להבחין בין השורות גם בגידולי ירקות שונים (ניצול מקסימלי של השטח). מסביב לחלקות שורות גפנים והכל משרה הרגשה קסומה של גן עדן. בין לבין נראה בין החלקות מבנים קטנים. אילו נקראים בתי בוסתן. בעבר שימשו את הפלאחים למנוחה ואכילה ביום עבודתם הארוך והקשה. היום הבתים עברו הסבה לתיירות ולמגורים. אנו נמשיך בנסיעה עד לצומת בה נפנה שמאלה במגמת עליה קצרה ונגיע לנקודת הגובה בה נתחיל בגלישה איטית עד ששוב מתגלה נופו הקסום של עמק יעפורי, ברכת רם ורכס החרמון. במזלג הבא נשמור על השמאל כשמתחתינו בירכת רם עד לצומת נוסף בו נפנה שמאלה ונרד לברכת רם, כשהרעיון הוא להקיף בנסיעה את האגם.
ברכת רם
המחבר בקטיף דודבנים לכל המשפחה בכפרי הדרוזים
בכביש צר נגיע לקו המים ולטיילת יפהפייה (מומלצת כאן עצירה) נמשיך עד לבית המשאבות בו נטפס בעליה תלולה מאוד עד לקצה העלייה שם נפנה ימינה ונפגוש את שביל הגולן כשמסביבנו מטעים, מתחתינו ברכת רם ומעלינו רכס החרמון. נמשיך בהקפה עד למפגש עם מסעדת ברכת רם שבכניסה אליה נבנה מתחם שוק קטן וחביב.
ניתן לסיים כאן את טיולינו זה אך מומלץ להמשיך בנסיעה קצרצרה לעבר הקבר של הנביא יעפורי ולהמשיך ממנו עד לחציית נחל סער בלב העמק. בחורף ובאביב הוא זורם ומרשים מאוד. בנקודה זו ניתן לסיים במסעדת מיקס טו (Mixto), שנמצאת בלב מטעי התפוח והדובדבן. ניתן ליהנות מקטיף עצמי של פירות העונה וממסעדה שלווה. נקודה מעניינת נוספת נמצאת בקרבת המסעדה: צינור מים המגיע מעין סער הנמצא בצידו הסורי המספק מים בחינם לחלקות בעמק. זו מחווה שעושה הממשל הסורי לאזרחיו הנמצאים תחת הכיבוש הישראלי. המים קרירים וטעימים מאוד. אחת לשנה עוברים את הגבול נציגים מהעדה הדרוזית בליווי צה"ל לטפל ולנקות את המעיין.
עונה מתאימה:
טיול בטוסקנה הדרוזית מומלץ בכל עונות השנה. כל עונה והיופי הייחודי שלה.
בתחילת הקיץ (חודש יוני) ולזמן קצר מאוד (כשלושה שבועות) פורחים מטעי הדובדבן בצבעם האדום הזועקים למרחוק, אפשר לראות את מטעי התפוח עמוסי הפרי ואת כרמי הענבים המחכים לבציר.
באביב, נהנה מפריחות פרחי הבר ונתפעל מיופייה של פריחת הדובדבן, התפוח, מזרימות הנחלים ולפעמים גם ממראה חרמון מושלג.
בחורף, נהנה משלג צח, מזרימות חזקות ומרשימות בערוצי הנחלים ומחרמון עמוס שלגים.
בסתיו, נראה את סוף עונת התפוחים ואת צבעי השלכת העזים.
אז זכרו: טוסקנה הדרוזית מחכה לכם כל השנה להנאתכם.
מסעדות מומלצות:
סביב ברכת רם – מסעדת ברכת רם ומסעדת T Bone.
בלב המטעים באזור פחות סואן (לכיוון מג'דל שאמס) נמצאת מסעדת Mixto .
במג'דל שאמס ובכפר מסעדה מספר רב של מסעדות כולם טובות ומגישות ארוחות מזרחיות.
אך ישנה אחת על הכביש הראשי בכפר מסעדה שצדה את עיני מהסיבה שאותה מנהלות שתי נשים דרוזיות (הכלה והחמה, שכנראה זה שילוב מנצח בעדה הדרוזים) דבר שאינו אופייני לדרוזים. מסעדת רין הלבנוני. השירות מצוין והאוכל טעים מאוד.
מפת האזור:
באדיבות עמוד ענן והמרכז למיפוי
תמונה ראשית: שאטרסטוק