בקצה הדרום-מערבי של אירלנד יש כמה חצאי-איים, השולחים לים מעין אצבעות. אחד מהם הוא חצי-האי דינגל (Dingle), המייצג היטב את נופי האזור. ממעגל נציבי האבן דרומבג (ראו מסלול דרום-מערב אירלנד) חוזרים בכביש ללא מספר, וממנו פונים שמאלה בכביש 597R. בליפ (Leap) פונים שוב שמאלה, הפעם בכביש 71N. עוברים את סקיברין (Skeebereen), את בלידהוב (Ballydehob) ואת באנטי (Bantry), גלנגריף (lengarriff) וקנמר (Kenmare), וממשיכים עד Ladies View. כאן עצרה המלכה ויקטוריה בעת ביקורה באירלנד ב-1861 כדי להתפעל מהנוף, ומאז נקרא המקום בשם זה. מכאן ממשיכים בכביש 71N. עוברים דרך גשר גולוויי (Galway's Bridge) ומגיעים עד קילארני (Killarney). העיר קילארני (מבטאים את שמה במלרע) נוסדה בראשית המאה ה-17. מיקומה ליד הפארק הלאומי (Killarney National Park) העלה אותה על מפת התיירות.
פארק קילארני עצמו משתרע על פני 101 קילומטר רבוע, ממערב לעיר ומדרום לה. בתחומיו נמצאים שלושת האגמים הגדולים של קילארני, התופסים חלק גדול מהעמק. בלב הפארק ניצב Muckross Houses, ארמון מהמאה ה-19, שחדריו על רהיטיהם משקפים את סגנון החיים של דייריו. בעליו נהגו לארח בו אנשי שֵם, ואף המלכה ויקטוריה ביקרה כאן ב-1861. הבית פתוח כעת לקהל הרחב, ומשמש גם מרכז פולקלור. כדי להגיע לפארק, יוצאים מקילארני דרומה בכביש N71, שממנו מסתעפות כמה כניסות לפארק ולארמון. נוסעים עד מגרש החנייה שמשמאל לדרך, ובו כרכרות רתומות לסוסים. מימין לדרך – רחבת כניסה, וגם שם חונות כרכרות. כאן חוסמים העגלונים את מי שמנסה להיכנס ברכבו, ומציעים לו סיור בכרכרה פתוחה, הנערך אפילו בגשם. אם מזג האוויר נאה – הסיור בכרכרות מומלץ. אולם אם גשום, כדאי להמשיך דרומה ולהיכנס לפארק דרך הכניסה הבאה והראשית.גם בעיר קילארני עצמה יש כמה אתרים מעניינים, ובהם המוזיאון הלאומי לתחבורה אירית (National Museum Of Irish Transport), שבאולמותיו מוצג אוסף יפה. המוזיאון הלאומי לתחבורה אירית כתובת: Scotts Hotel Garden, מרכז קילארני מבט אל המפרץ ואבן קדושה יוצאים מקילארני לכיוון צפון-מערב בכביש 562R. פונים ימינה לכביש 563R ונוסעים עד מילטאון (Milltown), שם פונים לכביש 70N. בקאסלמיין (Castlemaine) פונים שמאלה אל כביש 561R, ממשיכים
דרך בוטלינס (Bootleens), ווייט גייט (White Gate),Aughils ו-Inch עד רד קליף (Red Cliff). נוסעים בכביש 561R ופונים שמאלה לכביש 559R. בליספול סלי הד, מול אטלנטיס זהו מסלול יפהפה בן 48 קילומטר ממערב לעיר דינגל. יש לעקוב אחרי שלטי ההכוונה החומים שלאורך כביש 559R, המוביל מדינגל מערבה. בכניסה לכפר מילטאון (לא לבלבל עם כפר בשם זהה הנמצא מדרום לקאסלמיין!), מעבר לגשר, עומד נציב-אבן פרהיסטורי ענק המכונה "Mile Stone" (אבן מיל). בקרבת מקום יש שני נציבי-אבן נוספים, המכונים "The Gates Of Glory" ("שערי התהילה").בהמשך הכביש, בקצה הדרום-מערבי של מפרץ הנמל של דינגל, ניצב בינות לעצים Colaiste Ide, ששימש בעבר כבית האחוזה של לורד ונטרי. בדרך אל הבית פזורות אבנים (Ogham Stones), ועליהן כתב קלטי עתיק. באזור ונטרי (Ventry) יש אתרים פרהיסטוריים רבים: מבנים המכונים Beehive Huts, בשל צורתם הדומה לכוורת דבורים, גושי אבן ועליהם כתובות קלטיות עתיקות, צלבי אבן קלטיים ומבצרים שונים.
Dun Beag הוא יישוב פרהיסטורי מבוצר, ומגרש החנייה שלו נמצא מימין לדרך. משמאל, מול החנייה, שער כניסה וביתן למכירת כרטיסי כניסה. השביל אל האתר נמשך 300-200 מטר במורד השדה.המבצר הקטן והמרשים הוא מהמעטים מסוגו ששרדו באירלנד, והוא בנוי על שולי מצוק בולט אל הים. הביצורים כוללים חומת אבנים לאורך שפת המצוק, ארבעה קווים של סוללות מגן לכיוון היבשה, מערך מוגן של כניסה למבצר ומנהרת מילוט תת-קרקעית, המובילה אל ההר שמצפון.ממשיכים דרומה לעבר סלי הד, אחד המקומות היפים בחצי-האי דינגל. הדרך אליו עוברת בנופים מרהיבים, ומנקודת התצפית הראשית (ליד הפסלים הנוצריים) נשקפים איי בלסקט (Blasket). האגדה מספרת כי האיים והסלעים הם תוצר של התפרצות וולקנית, שבעקבותיה אבדה בים היבשת האגדית אטלנטיס. בגדול שבאיים הללו היתה בעבר קהילה תוססת אך קשת-יום, שמנתה פחות ממאתיים אנשים. ב-1953 נטשו התושבים את המקום. דרך אגב, סרט הקולנוע הידוע "בתו של ריאן" צולם באיי בלסקט. כפרי דייגים וכנסיות קלטיות ממשיכים צפונה לעבר Coumeenoole. ממערב לכביש הראשי, ליד הכפר Coumeenoole, ניצב מבנה מודרני, ובו פועל מרכז להנצחת הקהילה של האי – Blasket Islands Centre. במקום מוצגים צילומים, מוקרנים סרטים ונערכות הרצאות.שעות פתיחה: מחג הפסחא עד אוקטובר 18:00-10:00 (יולי-אוגוסט עד 19:00), בחורף ניתן לבקר רק בתיאום מראש כתובת: Dun Chaoin טלפון: 353-66-9156444 צפונה מכאן נמצא דאנקין (Dunquin), כפר דייגים, הנחשב ליישוב המערבי ביותר באירופה. הנמל מפורסם בשל הסלעים הסילוריאניים הצבעוניים שבמצוקי החוף, סלעים שגילם מוערך ב-400 מיליון שנה. מדאנקין נוסעים בכביש 559R, וממנו פונים אל כביש לא ממוספר, המוביל אל מבצר אן אויר (Dun An Oir). כאן, ליד שרידי המבצר העתיק, יש גלעד ל-600 ספרדים, איטלקים ואירים, שנטבחו על ידי האנגלים ב-1580, בשל תמיכתם במאבק הקתולים נגד הפרוטסטנטים. חוזרים לכביש 559R ונוסעים מזרחה, לכיוון הכפר Ballyferriter ו-Gallarus Oratory, אחת הכנסיות הקלטיות הקדומות ביותר. היא השתמרה היטב זה 1,500 שנה. צורתה כשל סירה הפוכה, ויש לה גג לא מטויח.
ממשיכים צפונה אל Murreeagh, ונוסעים אל Kilmakeldar – כנסייה אירית קתולית מהמאה ה-12, השוכנת במבנה דומה לזה של ממשיכים בכיוון דרום-מזרח, עד הפנייה לכביש 559R. בהמשך עוברים את הכפרים Ballynana, Knockavrogeen ו-Temple Monachan, פונים שמאלה במילטאון וחוזרים לדינגל. לפני היציאה מהעיר דינגל מזרחה עוברים בכיכר (Roundabout), שממנה יש לפנות צפונה ולעקוב אחרי השילוט המכוון אל מעבר ההרים קונור (Connor Pass). זהו מעבר בגובה 480 מטר מעל פני הים. בקו פרשת המים יש מצפור, שממנו נשקף נוף מרהיב לשני צידיו של חצי-האי: בכיוון צפון – מפרץ טראלי, ובכיוון דרום – מפרץ דינגל. מכאן והלאה, לכיוון צפון-מזרח, הדרך צרה ופתלתלה ומתנהלת על סף התהום. המים יורדים מההר במפלים וחוצים את הדרך בכמה מקומות. בדרך עוברים את היישובים Bullyduff, Kilcummin ו-Stradbally, עד הפנייה ימינה לכביש 560R, המוביל אל הכפר קמפ (Camp). על ההרים שמעל הכפר ניצבים שרידיו של מבצר Caherconree. האגדה מספרת שהיה זה מבצרו של המלך מאק דייר, ששלט באחת הממלכות האיריות הקדומות. לפי האגדה, אהובתו בגדה בו: היא שפכה לנחל חלב, וכך גילתה לאויביו שהוא נמצא במבצר. אלה באו למקום ורצחו אותו. מכאן נוסעים מזרחה, ופונים שמאלה בכביש R599, המוביל לכיוון דרימור (Derrymore) וטונוון (Tonevane). נעצרים בבלנרוויל רכבת קיטור לטראלי התחנה הבאה היא עיר המחוז של מחוז קרי, העיר טראלי (Tralee; במלרע). שמה האירי Traigh Li, ופירושו: "גדת הנהר לי". טראלי מזוהה עם תולדות משפחת דזמונד (ענף של משפחת פיצג'רלד האנגלו-נורמאנית), ושימשה בעבר כמקום המושב הראשי של שבט פיצג'רלד. בני פיצג'רלד קיבלו את התואר "הרוזנים של דזדמונד" ב-1329. ב-1243 הניחו את היסודות לכנסייה הדומיניקנית בעיר. 13 רוזנים לבית דזמונד קבורים ב-Old Deminican Grounds שברחוב Abbet, ומשקפים היטב את הקשר רב-השנים בין הכנסייה לבין בית דזמונד. מכאן הולכים צפונה, בצידו הימני של רחוב דני, עד קצה הגן. כאן פונים ימינה אל הרחוב המוליך אל כנסיית סנט ג'ון (St. John’s Church), שנבנתה ב-1870. ניצב בה פסל של St. Brandon, קדוש קלטי מהמאה החמישית, שנודע גם כאיש מסעות וכמגלה ארצות. מן הכנסייה הולכים צפונה אל רחוב קאסל (Castle), ואז פונים שמאלה (מערבה). ממשיכים ישר ברחוב המשנה את שמו למול (Mall). מומלץ לשוטט בסמטאות העתיקות ולהציץ בחנויות ובפאבים. לאחר מכן חוזרים אל רחוב מול, ונכנסים דרך סמטה דרומה, אל כיכר קטנה שבה פאבים ומסעדות. בהמשך הרחוב יש מרכז קניות גדול. חולפים על פניו ויוצאים אל רחוב Ivy . מעבר לרחוב נמצא התיאטרון הלאומי האירי (Siamsa Tire). מהתיאטרון הלאומי פונים שמאלה (מערבה) אל Ivy Terrace. הולכים עד קצהו ופונים שמאלה אל Prince’s Quay. חולפים על פני בית העירייה שמשמאל, מעבר לחניון של התיאטרון. ממשיכים הלאה וחוצים את South Circular Road. מעברה השני של הכיכר נכנסים שמאלה אל התחנה של רכבת קיטור – Tralee Light Railway. הנוסעים ברכבת זכאים לכרטיסי כניסה מוזלים לטחנת הרוח ולמרכז האומנויות בבלנרוויל. הרכבת הישנה פעלה בקו דינגל-טראלי בשנים 1953-1891. לרגל שנת המאה לרכבת, נפתחה מחדש המסילה בין טראלי לבלנרוויל. רכבת קיטור וספינת תעלות מקשרות כיום את טראלי עם בלנרוויל. משך הנסיעה כעשרים דקות. |
נציבי אבן קדומים, מבצרים, כנסיות קלטיות ועיר על גדת הלי פורסם 28.5.11 |
חוויה ירוקה באירלנד
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 551
[name] => אירופה
[slug] => europe
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 551
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 3865
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 568
[name] => אירלנד
[slug] => ireland
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 568
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 551
[count] => 129
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )