תפריט עמוד

חנוכיות בירושלים – כשאור דולק בחלונך

שתפו:

מעבר להדלקת נרות לזכר נס חנוכה, בשכונת מאה שערים מקפידים גם על מצוות פרסום הנס. וכך אפשר לראות שם חנוכיות בחלונות, על המרפסות ואפילו בפתחי הבתים. על חנוכה במאה שערים

פורסם 15.4.15
מעבר להדלקת הנרות לזכר נס חנוכה, מקפידים בשכונת מאה שערים גם על מצוות פרסום הנס. לפי מצווה זו, יש להניח את נרות החנוכה על פתח הסמוך לרשות הרבים מבחוץ. אלה שגרים בקומות עליונות, ללא פתח לרחוב, מניחים את החנוכיות בחלון או במרפסת הסמוכה לרחוב, כדי שהעוברים ושבים יוכלו לראות את הנרות בכל מקרה. כך מובטח פרסום הנס.


המחזה שמתקבל מרשים ואפוף אווירת קודש. מכל חלון ומכל כניסה לבית בוקע אור חם ונעים של חנוכיות השמן. אלה מצויות בתוך מבנה זכוכית המגן על הנרות מפני הרוח, לבל יכבו. בחלק מהבתים המשותפים מרכזים כל השכנים את החנוכיות על מפתן הבית כך שמתקבלת אסופת חנוכיות, והמראה מרשים אף יותר. 

המפגש הראשון שלי עם מנהג הצבת החנוכיות ברשות הרבים במאה שערים היה לפני כמה שנים, כשהייתי קצין בשירות סדיר בצה"ל. באחת ההזדמנויות הגעתי לירושלים, ומכיוון שחג החנוכה היה אז בעיצומו, החלטתי לבקר בשכונה.

הלבוש הצבאי שלי לא עורר אהדה רבה. בין חנוכייה לחנוכייה נאלצתי להתמודד עם אמירות לא סימפטיות. אחד מעוברי האורח שראה את היחס שזכיתי לו ניגש אלי ופיתח איתי שיחה בנושא. השיחה נסבה ברובה על הקיטוב בין חילונים לדתיים. השיחה והביקור השאירו לי חומר למחשבה. מצד אחד, זכיתי ליחס לא אוהד; מצד שני, מעולם לא חוויתי את חג החנוכה בעוצמה כה רבה. אווירת החג שרתה בכל רחוב ובקעה מכל חלון.

החלטתי לשוב לשכונה, אך הפעם בלבוש אזרחי ואפילו עם כיפה. אני אמנם חילוני, אבל הבנתי שנכון יותר לכבד את תושבי המקום גם בהופעתי החיצונית. ההחלטה היתה בהחלט במקומה: אותה שכונה שהיתה מאיימת בביקורי הראשון היתה נעימה ומסבירת פנים בביקורי השני. בתור מי שמשתדל לנסוע לטייל בכל הזדמנות אפשרית במדינות רחוקות, כדי להכיר תרבויות אחרות, שמחתי למצוא כאן, סמוך לבית, בישראל, אורחות חיים שאני עדיין לא מכיר.

הרגשתי שאני מוכרח לחלוק את החוויה המיוחדת שחוויתי, ואין עבורי דרך טובה יותר לעשות זאת מאשר באמצעות הצילום. המצלמה מלווה אותי כמעט לכל מקום, אך לקח לי זמן רב לצרף אותה אלי דווקא במאה שערים. התחלתי לצלם בשכונה רק אחרי שהכרתי היטב את המקום, את המנהגים ותגובות האנשים. הצילום בה אינו פשוט: מדובר בחברה סגורה שאינה נוהגת להיחשף, אך למדתי שבזכות גישה מתאימה, סבלנות וגם נכונות לקבל סירוב אפשר לצלם בשלום ואפילו להגיע לקרבה.

אף שמדובר בחברה סגורה, אין זה אומר שאין בה סקרנות. ההפך הוא הנכון. מצאתי את עצמי לא פעם אוסף כתובות של אנשים שביקשו שאשלח להם תמונות שצילמתי, ומכאן קצרה היתה הדרך להזמנות אישיות לבתיהם של רבים. כבר שנתיים שאני לא מחמיץ את אווירת החג בכל אחד מחגי ישראל כפי שהם נחגגים במאה שערים.

אביב בישראל - ממעוף הציפור

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: