| אתגר והרפתקה לילה לא שקט לופבי (Lopevi) הוא הר געש יפהפה וחרוטי, באחד מאיי ונואטו (Vanuatu) שבאוקיינוס השקט. במאה השנים האחרונות הוא מתפרץ בקביעות, ובשנות השישים של המאה הקודמת אף פונה האי מתושביו בגלל סדרה של התפרצויות מאיימות. אולי זו הסיבה שהתיירים אינם פוקדים אותו כמעט, אבל זו גם בדיוק הסיבה להגיע לשם וליהנות מיופיו של המקום ומהצמחייה הירוקה הזוהרת, המשגשגת באדמתו הפורייה של האי. המסע להר הגעש נמשך בין שלושה לארבעה ימים. תחילתו בשיט קצר בסירת קאנו ממונעת, והוא ממשיך בסיורים רגליים בין שדות לבה ושאר תצורות טופוגרפיות האופייניות לאזורים וולקניים. הטיפוס על ההר עצמו מותנה בסיכוי (ליתר דיוק בסיכון) להתפרצות. בלי להתיימר ולקבוע אם הטיפוס שווה את הסיכון, הנוף הנשקף מלמעלה, של האוקיינוס ושל האיים הסמוכים, מרהיב. הלינה היא באחד מהאיים הקרובים באוהל שמביאים מהבית, וההליכה בדרגת קושי קלה עד בינונית. האי לופבי לא לבד – איי ונואטו משופעים בהרי געש. יאסור (Yasur), למשל, הוא אחד מהרי הגעש הפעילים בעולם, והוא מפורסם בהתפרצויותיו הראוותניות והקבועות. ההר הסוער נמצא באזור מיושב יחסית ועשיר בתרבויות, והמסע אליו כולל גם סיורים בכפרים, מופעי ריקודים מקומיים והיכרות עם תושבי האי. למרות מזגו הלא צפוי, הבונגלוס שלנים בהם ממש קרובים, ובערבים רבים אפשר לצפות בהתפרצויות הכתומות, העשויות להגיע לגובה של כ300 מטרים. וגם: לכל אחד יש שביל חופשת רכיבה על אופניים ביער קוד סאנדגלה (Coed Llandegla) שבצפון ויילס, שטח יער פרטי רחב ממדים מהגדולים ביותר בצפון ויילס. שבילי האופניים מגוונים, וכל אחד יוכל למצוא בהם את השביל שלו, ממתחילים ומשפחות ועד רוכבים מנוסים ותאבי אתגר. והעיקר, אין שום כביש שחוצה את היער.
חופשה אקולוגית בין יוני לספטמבר מגיעים עדרים רבים של פילים אסייתיים לעמק ולירה (Weliara), שמצפון לפארק הלאומי יאלה (Yala) בסרי לנקה. הקונפליקט בינם ובין הכפריים המתפרנסים מחקלאות הוא בלתי נמנע. אתר בוטאלה (Buttala) הוא בדיוק המקום לחוות תיירות שמנסה להיות אחרת – reality tourism הם קוראים לזה. חברת "Tree Tops", המפעילה את האתר, דוגלת במדיניות של דוקיום עם הפילים. למשל, כשאחד מהפילים הגיע לקרבה מסוכנת וכבר התחכך בחדר האוכל, הצליח הצוות המקומי "לשכנע" אותו להתרחק מהמקום באמצעים שונים, ללא שימוש בכלי נשק כדרך המקומיים. בשהייתם באתר מאפשרים האורחים את קיומן של 25 המשפחות המקומיות, שהכנסותיהן מתיירות הן תחליף לציד פילים בחודשי היובש – חודשים שבהם אין כמעט אפשרות להתקיים מחקלאות. החקלאות מבוססת כמעט לחלוטין על גידול אחד: אורז. הבעיה היא שגם הפילים רואים באורז מעדן, וכך מתחדש בכל שנה המחזור האלים שבין אדם לחיה. המגע היומיומי עם הכפריים מזה ועם הפילים מזה מקנה לתיירים מושג על החיים האמיתיים בסרי לנקה, זו שמצטיירת לרוב כגלוית נוף תיירותית של חופים לבנים וים טורקיז. הרעיון המוביל הוא פיתוח תיירות מינימליסטית, קרובה לטבע וכמה שפחות מזיקה לסביבה. אופי האירוח נוח אך לא מנקר עיניים, והלינה באתר היא בבקתות בוץ או בבתי עץ. למרות הקונפליקט המקומי בין בני האדם לפילים, זו פינה רגועה ורחוקה מכל מקום. אפשר להתנדנד בערסל שבמרפסת ולהקשיב לסימפוניה הנהדרת של הג'ונגל, לשבת בספרייה הקטנה ולהחכים בפילוסופיית טרוואדה (Theravada) הבודהיסטית, לצפות בעדרי הפילים המגיעים לאגם לשתות, לנסוע בעגלה רתומה לשוורים לאחד מהמקדשים שבסביבה, או ללמוד מאנשי המקום לבשל ירקות מקומיים עם אורז בקארי. עם ילדים מתי טיילתם לאחרונה עם הילדים על מסילת רכבת ישנה מבלי לחשוש מרכבת מתקרבת? הנה הזדמנות: בחוות "Partridge Arms" בכפרון הקטן יאו מיל (Yeo Mill), שמתנהל בה בית הארחה, הסבו קרון רכבת ישן של חברת הרכבות הבריטית ליחידת אירוח עם פריטים מקוריים רבים המשמרים את אופיו המיוחד. הקרון ניצב על גבי המסילה מטאונטון (Taunton) לבארנסטייפל (Barnstaple), שכבר אינה בשימוש. החווה, שיותר מאלף כבשים פועות בה, שוכנת במחוז דבון (Devon) שבדרום-מערב אנגליה, אזור חקלאי עם אווירה של קאנטריסייד אנגלי טיפוסי שבה איש לא ממהר לשומקום. לכאן מוזמנים להתארח לא רק הילדים – גם כלבי המשפחה יכולים להצטרף. בעלי המקום יציידו אתכם במספר הטלפון של הווטרינר המקומי, יעודדו אתכם לטייל איתם במרחבים ויכוונו אתכם למקלחת מיוחדת המיועדת לכלבים בחצר. החווה גובלת בפארק הלאומי אקסמור (Exmoor), מהראשונים שהוכרזו באנגליה. הפארק משתרע באזור ביצות והוא משופע בכרי אחו, בצמחייה מקומית, בפרות אדומות ובעדרים של סוסי פוני דוהרים, ועם קצת מזל אפשר לפגוש שם איילים רועים בשיפולי הגבעה. הפארק הוא גם בית למינים רבים של ציפורים וחרקים – הזדמנות ללמד את הילדים על הטבע ועל האהבה אליו. אפשר לרכוב בו על סוסי פוני, לדוג דגי טרוטה ולצאת לטרקים. לא רחוק יש גם חוות דבורים, בית חרושת לשוקולד, רכבת המונעת בקטר קיטור ישן, מנזר עתיק, פאבים מקומיים, והכל תחום בחופים המצוקיים והיפים של מחוז דבון. וגם: בגובה הברכיים חופשת ים באכזיב, אחד מהחופים הצפוניים היפים בארץ, מתחילה בשכשוך בגובה הברכיים בלגונה והכרת עולם החי הקסום שבה, ממשיכה בטיולים בנקרות ובנחלים כזיב ובצת, וסוגרת את היום בארוחת דגים ובחוויה לילית בעקבות צבי הים, שבוקעים מהביצים ממש בעונה הזאת – מאמצע מאי ועד סוף אוגוסט. בית ספר שדה אכזיב, טלפון: 9522150־04
בלי ילדים במרפסת של סוויטת Sky Room למשל, בגובה של כארבעה מטרים, יש ג'קוזי וגם ערסלים בשביל הרילקס. בלילה אפשר להביט יחד בכוכבים, ובבוקר להשקיף על הנהר המתפתל למטה. אם רוצים לנוח קצת מהמנוחה, אפשר לצאת לטיול באופני הרים, או לרכוב על גב סוסים בשבילי שמורת צ'אאה קריק ולבקר באתרים עם שרידי מקדשים מתקופת המאיה. אפשר גם לצאת לשיט בקאנו לעיירה סן איגנסיו (San Ignacio) שבמורד הנהר, או לשיט בשקיעה, ואפשר לשלב טיול לילי מודרך להכרת יצורי הלילה של הג'ונגל. למיצוי החוויה הזוגית הקאריבית כדאי לשוט לאחד האיים ולשנרקל בשונית האלמוגים של בליז, מהגדולות והיפות בעולם. מיוני ועד אוגוסט גשום יחסית, אבל כך תוכלו ליהנות מפרטיות ומתחושה של בדידות משכרת. וגם: תרפיה בצליל וצבע מלון "אדם וחווה" באנטליה מצהיר על עצמו שהוא "המלון הסקסי ביותר בעולם". כל אחד מהחדרים הענקיים (מ-64 מטרים רבועים בחדרים הרגילים ועד 1,000 מטרים רבועים בסוויטה המיוחדת) מצויד בספא פרטי ובאמבטיה שאמורה להעניק תרפיה בצליל, אור וצבע. במקום יש גם סוויטות עם בריכת שחייה צמודה וגן, וצוות אישי עומד לרשות האורחים 24 שעות ביממה. נופשים – לומדים גם אם אתם לא מתלהבים מהספר צופן דה וינצ'י, עשרה ימים של התנסות בציור פרסקו עשויים להוסיף לכם צבע ללחיים. בתחילה תוזמנו לראות שתי עבודות מפורסמות, של שניים מגדולי המאסטרים של הרנסנס בארץ המגף: הסעודה האחרונה של ליאונרדו דה וינצ'י, יצירה מהמאה ה-15 המוצגת במילאנו, וציור קיר ותקרה של ג'וטו מהמאה ה-14, המעטר את קפלת סקרובני (Scrovegni) המשוחזרת להפליא שבפדואה. התוודעות לטכניקות של הציירים היא תנאי חשוב להבנת הנושא. אחרי שגומרים להתפעל מהיצירות, האורחים מוזמנים לחדרי הלימוד, ושם מרביצים בהם שיעורים בהיסטוריה של הציור האיטלקי, מלפני היות הרומאים ועד לרנסנס. בהמשך לומדים על הטכניקות ליצירת פרסקו, וכשהמיצים היצירתיים מתחילים לתסוס נכנסים למעבדה, ושם מניחים את שכבות הטיח הנחוצות בתור התחלה. למחרת בבוקר ניגשים לדבר האמיתי. תוכלו ליצור פרסקו מקורי משלכם, או להיעזר בצוות וליצור העתק אמנותי של ציור פרסקו המדבר אל לבכם. צריך סבלנות: קודם כל משרטטים את קווי המתאר, מניחים לטיח לנוח יום, ובינתיים מגיחים לעוד אתרים בסביבה שהתפרסמו בציורי הפרסקו המצויים בהם. רק למחרת תוכלו להקדיש את כל כולכם ליצירה, כשאתם מציירים על טיח רטוב וחושבים על כל הנפת מכחול. הרגליים ירעדו, הגוף יתכסה בזיעה, אבל במקום לצפות בקרבות של איגרוף תאילנדי, תוכלו להצטרף למחנה שבו לומדים את האומנות הזאת, ולהרגיש את זה באמת, בלי פינוקים של תיירים. זה טוב להגנה עצמית, וגם להבנה עמוקה יותר של התרבות התאית. בית הספר נמצא ברובע בנגלמפו (Banglampoo) בבנגקוק, או במחנה בנגפלי שבפאתי העיר. |
עם ילדים או בלעדיהם, במעלה הר געש פעיל או בקרבת פילים, בסטודיו לציור או בחוף של אכזיב - זה הזמן לתכנן חופשת קיץ שונה. אספנו לכם כמה הצעות פורסם 13.7.11 |
מחול הקקאו, אגם אטיטלן, גואטמלה
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 719
[name] => מרכז אמריקה
[slug] => central-america
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 719
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 264
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )