שמעתי הכל, תאמינו לי. בעשור האחרון אני מבקרת שוב ושוב בבריסל, כך שאני יודעת את כל מה שאומרים עליה: שהיא עיר אפורה ומשעממת, שאין מה לראות בה, שיש בה המון מוסלמים (מסוג הדברים שאם היה נאמר על יהודים היינו מזדעקים, ובצדק) ועוד כהנה וכהנה דברים לא מחמיאים. שמעתי הכל, ואני עומדת מאחורי כל מילה: בריסל נהדרת וכיף גדול לבלות בה.
אז נכון, אני משוחדת. אני מאוהבת בעיר ובכמה מהאנשים שגרים בה, והאהבה, כידוע מסנוורת. אבל הנה חמש סיבות לפשר האהבה הזאת, כי הרי היא לא נולדה יש מאין, ואולי הן ישכנעו גם אתכם ששווה לצאת לחופשה בבריסל.
למה דווקא בריסל?
• בגלל הפשטות. רוב גדול של תושבי בריסל הם דוברי צרפתית (מיעוטם דוברים פלמית, סוג של הולנדית המדוברת בצפון בלגיה), אבל אין בהם טיפה של חשיבות עצמית שכל כך מאפיינת את הצרפתים. תחשבו על פריז – נפלאה, מסחררת, מהפנטת. ועם זאת, ודאי קרה לכם לא פעם שהמלצר, המוכרת בחנות, פקיד הקבלה במלון או סתם אדם ברחוב שעצרתם לשאול משהו עיקם פרצוף למשמע הצרפתית המגומגמת שלכם או התעלם מכם כליל אם דיברתם באנגלית. בבריסל זה לא קורה. תושבי העיר (בהכללה גסה, כמובן, אחרי הכל בבירת בלגיה גרים יותר ממיליון אנשים) מתאפיינים בפשטות, צניעות וחביבות מאוד לא צרפתיות.
זה ניכר בדרך שבה קל לקשור שיחה עם מי שתפגשו באקראי ואפילו בלבוש. בבירת צרפת האלגנטיות נראית בכל נעל דקיקת עקב, בכל תיק יד מושלם, בכל שפתון שנמרח בדיוק קפדני, בכל מעיל שחובק את הגוף בדיוק בדרך הנכונה, בכל צעיף משי שנכרך סביב הצוואר כביכול לאחר יד – זה נעים לעין, בהחלט. אבל זה גם גורם למי שלא נולד עם שיק טבעי לרגשי נחיתות לא מבוטלים. בבריסל, לעומת זאת, תרגישו נוח גם במעיל מגושם ונעלי ספורט נטולות ייחוס. רק תחשבו על כך שהסמל של בריסל הוא פסל של ילדון קטן משתין ותבינו על מה אני מדברת.
• בגלל האמנות. גם אם אתם לא מאלה שחייבים לרוץ לשלושה-ארבעה מוזיאונים בכל חופשה עירונית, אל תוותרו על ביקור לפחות במוזיאון אחד מהרבים שפזורים ברחבי בריסל. תחת השם המוזיאונים המלכותיים לאמנויות יפות – The Royal Museums of Fine Arts מאוגדים כמה מוזיאונים מצוינים, אם יש לכם זמן או חשק לבקר רק באחד מהם, לכו על מוזיאון מגריט, המוקדש לצייר הבלגי הסוריאליסטי, שחי ויצר בבריסל. אני ממליצה בחום לא לוותר גם על המוזיאון של האולד מאסטרס, ולו לביקור קצר. בבניין מרשים מאין כמותו תוכלו לראות יצירות אמנות מהמאות ה-15 עד ה-18, כולל ציורי מופת של ציירים פלמים, דוגמת פיטר ברויגל (האב והבן), ואן דייק והירונימוס בוש, שאפשר לעמוד מול ציור שלו שעה ארוכה ולא לשבוע מאינספור פרטי הפרטים שבו. מוזיאון מגריט והמוזיאון של האולד מאסטרס סמוכים זה לזה, בכיכר רויאל (Place Royale), אתר.
ואפרופו מגריט, כדאי לכם גם לבקר בבית שבו הוא גר וצייר, המקום עצמו מעניין מאוד – שימו לב עד כמה המטבח וחדר השירותים צנועים – ומוצגים בו מסמכים, איורים ורישומים של מגריט, ששופכים אור נוסף על חייו האישיים. מוזיאון הבית של רנה מגריט נמצא בכתובת Rue Esseghem 135 , אתר.
• בגלל האדריכלות. כשאתם משוטטים בבריסל, הרימו מדי פעם את העיניים והסתכלו על חזיתות הבתים. בריסל היא גן עדן לחובבי אר דקו ואר נובו, עם אינספור דוגמאות מופת לשני הסגנונות הללו.
בשכונות איקסל וסנט ג'יל הסמוכות זו לזו תגלו הרבה מאוד בנייני אר נובו מרהיבים, בהם בית טסל (Hôtel Tassel, הוטל במובן של "בית", לא מלון) ובית סולווה (Solvay), שאת שניהם עיצב האדריכל הבלגי הנודע ויקטור הורטה ואשר הוכרזו כאתרי מורשת עולמית של אונסק"ו. ואם כבר הזכרנו את הורטה, מומלץ מאוד גם לבקר במוזיאון הורטה, שנמצא בבית בעיצובו שבו הוא גר ויצר. כיאה לביתו של אחד מהאבות המייסדים של זרם האר נובו בסוף המאה ה-19, כל הפרטים – מגרם המדרגות הפנימי, דרך הרהיטים ועד לידיות הדלתות, הכל מתפתל ומתעקל בחן רב. כתובת: 25 rue Américaine, אתר.
דוגמה נהדרת נוספת לאדריכלות של הורטה תוכלו לראות במוזיאון הקומיקס – Belgian Comic Strip Center ובכך לשלב בין שני צדדים נהדרים של בריסל: אר נובו וציורי קומיקס. כתובת: Rue des Sables 20 , אתר.
• בגלל המלונות. בשנים האחרונות בריסל מוצפת במלונות בוטיק קטנים ונעימים, לאו דווקא כאלה שהשהות בהם מצריכה לשבור תכנית חיסכון. אם אתם מסתפקים במלונות של שלושה כוכבים, לא זקוקים לג'קוזי בחדר או למרפסת רחבת ידיים, תמצאו בנקל מלונות נעימים מאוד במחירים נוחים מאוד – בשל אופייה של בריסל, בסופי שבוע המחירים יורדים, שזה בהחלט בונוס נחמד לתיירים שלא הגיעו לכאן לישיבה דחופה בעניינים של האיחוד האירופי.
אחד המלונות החביבים עלי, שהפך כמעט לבית שני, הוא Made in Louise, בשכונת איקסל. המלון נמצא בבית מגורים נאה ובעל מידות ברחוב קטן ושקט, חמש דקות הליכה משדרות לואיז עם שלל החנויות הנהדרות. יש לו לובי קטן ונעים, עם כורסאות נוחות וקפה ומאפים טריים בחינם, החדרים ברובם לא גדולים (חלקם זעירים ממש), אבל הם חמימים ומקסימים, ארוחת הבוקר מומלצת בחום ויש גם חצר פנימית עם גינה שלווה, שלוח שחמט ענקי במרכזה. כתובת: Rue Veydt 40, אתר.
• ואיך אפשר בלי? בגלל האוכל. כאן אנחנו נכנסים לתחום שבשנים האחרונות נלקח על ידי רבים ברצינות תהומית ושרק בשבילו אנשים חוצים ימים ואוקיינוסים. ובתחום הקולינריה בריסל לא מאכזבת. ב-1972 מסעדה בבריסל היתה הראשונה מחוץ לצרפת לקבל שלושה כוכבי מישלן. כיום יש בעיר עצמה 18 מסעדות מעוטרות בכוכבי מישלן, וברדיוס של 100 ק"מ ממנה לא פחות מ-100 מסעדות עם כוכבי מישלן. אבל זאת רק טיפה קטנה ברוטב הנהדר שמרכיב את הקולינריה המקומית.
בבריסל יש בסביבות 2,000 מסעדות (כן, כן, 2,000), חלקן מסורתיות, שמגישות מנות קלאסיות כמו מולים ברוטב של יין לבן, אסקרגו, פילה אמריקן (בשר טחון נא, המוגש בתלולית גבוהה שבראשה ביצה לא מבושלת, בהחלט טעם נרכש), קרוקטים ועוד. והכל מלווה ביינות מצוינים (בהחלט גם מצרפת השכנה) ובבירות שיודעי דבר מצהירים שהן מהטובות בעולם.
לצד המסעדות הבלגיות המסורתיות, נפתחות בשנים האחרונות אינספור מסעדות אתניות, המשקפות את המגוון האתני הרחב של העיר: איטלקיות, סיניות, מונגוליות, פרואניות, פורטוגזיות, וייטנאמיות ועוד ועוד, כולל מסעדה ישראלית מצליחה, קיצ'ן 151 של השפית סימונה אלחרר. ועוד לא הזכרנו את בתי הקפה, את הפוד טראקס, את דוכני הוופל הבלגי שרק מהריח שבוקע מהם אפשר להתעלף על המקום מרוב תשוקה.
אם אתם מחפשים הרפתקאות קולינריות, אל תישארו באזור של הכיכר המרכזית, הגראן פלאס (וגם בלי קשר לאוכל כדאי מאוד לגלות שכונות נוספות, מחוץ למרכז, כמו איקסל וסנט ג'יל הרב תרבותיות והנעימות מאוד שבדרום העיר). הנה על קצה המזלג ממש, כמה מסעדות מחוץ למרכז התיירותי:
כמה מסעדות מומלצות בבריסל
• Le Louis XV – נסיבות שלא פה המקום לפרטן הביאו אותנו לפאתי שכונת אוקלה (Uccle), בהחלט לא על מסלול התיירות הרגיל של בריסל, ואל מסעדה שלא ידענו עליה דבר פרט לזה שהיא היתה במקום הנכון בזמן הנכון. וכמה נכון המקום! המסעדה ממוקמת בפביליון מהודר ומעוטר מהמאה ה-19 בלבו של פארק ירוק, מה שמעניק את התחושה שאתם אורחים של לואי ה-15, רק בלי הבגדים המפונפנים (ראו סעיף הפשטות לעיל). והאוכל? נפלא ויצירתי, עם שילובים מפתיעים של יפן ואירופה, כזה שגורם להרגיש שאוטוטו השף הזה יקבל כוכב מישלן (וגם אם לא – זאת הרמה). אלגנטי, כיפי ובעיקר טעים, טעים, טעים! כתובת: Avenue Wolvendael 44, אתר.
• ועוד מקום מומלץ באותה שכונה: Le Petit Pont ("הגשר הקטן" בצרפתית) – ביסטרו שכונתי נעים, בעיצוב חמים ומזמין, עם תפריט לא גדול של מנות קלאסיות, כמו קרוקטים, צדפות, סטייקים ועוד, ותפריט יינות נרחב ושווה. המקום הקטן מתמלא עד אפס מקום בסופי שבוע בעיקר בקהל שכונתי, האוכל טעים והאווירה ידידותית ועליזה. כתובת: Rue du Doyenné 114-116, אתר.
• Dam Sum – מסעדת דים סאם פופולרית בשכונת איקסל, שמגישה סוגים שונים של כיסונים ממולאים ולצדם גם כמה מרקים ומנות עיקריות (בקר ברוטב פלפל שחור, עוף פריך בלימון ועוד). אם תגיעו לפני הפתיחה, תוכלו להציץ בחלון ולראות את הטבחיות מגלגלות ביד את הכיסונים, מה שמבטיח שהאוכל טרי טרי. המסעדה הקטנה נמצאת באחד האזורים האהובים עלי בבריסל, סמוך לכיכר שאטליין הנהדרת (Place du Châtelain), שבימי רביעי מתקיים בה שוק איכרים קטן ומוצלח, ובסביבתה יש הרבה בתי קפה וברים שווים. כתובת: Parvis de la Trinité 11, אתר.
• כמה דקות הליכה משם, בשכונת סנט ג'יל, נמצאת Forcado Pastelaria – בית קפה פורטוגזי, עם מאפייה צמודה, שיחזירו אתכם במחי נגיסה אחת לטעמים האהובים של ליסבון. פשטייש דה בלם זאת רק ההתחלה, יש עוד המון מאפים נפלאים שהופכים את הדיאטה לזיכרון רחוק. המאפייה נסגרת ב-17:00 (אפשר להמשיך לשבת בבית הקפה עד 18:00), אז כדאי להגיע מוקדם. כתובת: Charleroise Steenweg 196, אתר.
וזאת רק ההתחלה
חמש הסיבות המוזכרות כאן הן רק ההתחלה. אליהן מתווספים עוד אינספור מקומות וחוויות:
• החגיגות והפסטיבלים הרבים מאוד – מפסטיבל הקומיקס, דרך פסטיבל האוכל והיין EAT! ועד לפסטיבל הג'ז המפורסם.
• השווקים הנהדרים, בהם השוק התוסס בכיכר פלאז'ה (Marché Flagey), עם תוצרת טרייה, אוכל מוכן, פרחים ועציצים וגם בגדים ייחודיים, ושוק הפשפשים הענקי בכיכר Place du Jeu de Balle בשכונת מרולה (Marolles). שני השווקים האלה מתקיימים לאורך כל השבוע, אבל בסופי שבוע הם הומים ותוססים במיוחד.
• עשרות סוגי הבירות הבלגיות המשובחות, כולל בירות אורגניות ממבשלות מקומיות שתמצאו בברים הנעימים והמעוצבים הפזורים ברחבי העיר.
• כיכר סנט קתרין (Place Sainte-Catherine) המקסימה, שבצדה האחד ניצב דוכן הדגים La Mer Du Nord, שבו אפשר לקנות דגים ופירות ים טריים לצד מנות שבושלו זה עתה ושאפשר לאכול אותן בעמידה ליד שולחנות גבוהים.
• אמנות הרחוב המסחררת וקירות הקומיקס המפתיעים, שמוסיפים כתמי צבע עליזים לרחובות ומעלים חיוך בכל פעם שנתקלים בהם.
• הגנים והפארקים היפים – ירוקים בקיץ, נצבעים בצבעי שלכת בסתיו ומלבלבים באביב. ופעם בשנה, למשך שבועיים בחודש אפריל – החממות של ארמון המלך נפתחות לקהל הרחב ומסחררות באינספור צבעים וריחות.
• בוטיקי השוקולד הרבים, במיוחד באזור כיכר סאבלון הגדולה (Sablon), והפסלים המקסימים של כיכר סאבלון הקטנה, הסמוכה לה.
• עוד המלצות, טיפים ועצות טובות תמצאו באתר של לשכת התיירות של בריסל.
וכל הדברים האלה ורבים נוספים, שאני מגלה בכל ביקור, מצטרפים לסיבות שבגללן אני אוהבת כל כך את בריסל.
Special thanks to Visit Brussels for making the city so acceccible and to my dear friend Pierre Massart whose love to Brussels is contagious – merci beaucoup |