חג בהארלם. לא, זה לא חנוכה

"שמי דניאלה יסמין פרימן (אדם חופשי), ואני מאוד אוהבת את חג הקוואנזה (Kwanzaa). פירוש המלה קוואנזה הוא 'פרי ראשון', או 'ביכורים', וזוהי חגיגה מיוחדת
לנו, האפריקאים־אמריקאים.
את החג הזה יצר ד"ר רון קָרֵנָה, שהיה אחד המנהיגים של 'הכוח השחור' באמריקה
בשנות השישים.
החג מתחיל ב־26 בדצמבר ונגמר ביום הראשון של השנה החדשה, 1 בינואר.
כל יום מסמל אחד משבעת העקרונות של הקוואנזה, שלפיהם אנחנו צריכים לחיות כל השנה:26 בדצמבר – אחדות; 27 בדצמבר – נחישות; 28 בדצמבר – עבודה ואחריות משותפות; 29 בדצמבר – כלכלה משותפת; 30 בדצמבר – מטרה; 31 בדצמבר – יצירתיות; 1 בינואר – אמונה.
בכל יום אנחנו מדליקים נר נוסף במנורה, שנקראת קינארה (Kinara). הנרות אדומים, שחורים וירוקים. לכל יום יש הנר שלו, שמסמל את העיקרון של אותו יום. חוץ מהמנורה אנחנו שמים על שולחן החג פירות, ירקות ודגנים, שמסמלים את פרי עבודתנו המשותפת, וגם את גביע האחדות (Kikombe Cha Umoja).
אני מאוד אוהבת את הקוואנזה, כשכל המשפחה מתאספת, מדליקה נרות ונותנת מתנות שאנחנו עושים בעצמנו. גם זה אחד ממנהגי החג. בשבילי קוואנזה זה להשתמש ביצירתיות ובכשרונות שנתן לי אלוהים. הכי חשוב לי היום האחרון, יום האמונה. צריך לעבוד בשביל הדברים שאת רוצה בחיים, ואם יש לך אמונה, את יכולה לעשות כל מה שאת רוצה".