המטייל המערבי בסין לא תמיד מבחין בכך, אך בעודו מטייל בסין העצומה, הוא שומע עשרות ומאות דיאלקטים שונים של השפה הסינית. הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בסין היא ה"האן" והסינית היא השפה המדוברת בפי רובה המכריע של אוכלוסיית סין, כש-5%-6% מתושבי סין דוברים מגוון של כ-50 שפות אחרות. הדיאלקט המנדריני הוא העיקרי בסין, אך ככל שמתרחקים מעיר הבירה, בייג'ינג, שומעים יותר ויותר דיאלקטים מקומיים. הנהרות והתעלה הגדולה אפשרו מעבר מהיר של יבולים, טכנולוגיה ותרבות בין אזורים שונים ותרמו לאיחוד תרבותי ופוליטי בסין. עיקר ההשפעה הגיעה מן הצפון ושיטת הכתב שנוצרה שם דחקה והחליפה כל שיטה אחרת, עד שנותרה כצורת הכתב הנפוצה כיום. לכך תרם גם הקיסר Qin הראשון (206-221 לפנה"ס) כשהכריז שכל ספרי ההיסטוריה שנכתבו לפני זמנו הם חסרי ערך וציווה לשרוף את כולם. הסינית המדוברת היא אוסף של דיאלקטים, שהם שפות בפני עצמן וההבדל ביניהם דומה להבדל בין צרפתית, ספרדית ואיטלקית השייכות כולן לאותה משפחת שפות. סיני מהצפון לא בהכרח יוכל לדבר עם סיני מן הדרום והם עשויים להשתמש בשפה הכתובה כדי לתקשר. גם בטלוויזיה הסינית כמעט תמיד יש כתוביות בסינית, אפילו כשמדברים בה בסינית, משום שלא כולם מבינים את הדיאלקט המדובר.
הכתב הסיני התפתח באלף השני לפנה"ס והוא בנוי מסימנים שמייצגים מילים. מקורו של כל סימן בציור של עצם, מושג או פעולה, והוא מורכב מקווים (מקו אחד ועד 28 קווים). מספר הסימנים גדל עם השנים עד שהגיעו למספר מדהים של 56,000 סימנים. בתחילת המאה ה-20, עם צמיחת הלאומיות הסינית, נוצרה שפה כתובה מובנת יותר, ובה מיוצגות המילים לרוב ע"י צרוף של 2 סימנים, דבר המקל על הזיהוי וההבנה. ברחבי סין נפוצה שיטת הכתיבה המקוצרת, בעוד שבטייוואן, הונג קונג ואזורים נוספים שמחוץ לסין, משתמשים עדיין בסימנים המסורתיים. הממשלה הקומוניסטית, במאמץ לחזק את שליטתה במדינה ולצמצם את אחוזי האנאלפבתיות, הקימה את התנועה לרפורמת השפה בסין והציבה לה כמה מטרות: 1. לפשט את הסימנים הקלאסיים ע"י צמצום מספר הקווים שלהם, וביטול חלק מהם.
מילה סינית יכולה להיות מורכבת מסימן אחד או יותר. לרוב, האטימולוגיה של המילים היא פשוטה. המילה "פיראט", למשל, מורכבת מהסימן "גנב" והסימן "ים". סימנים רבים מורכבים משילוב של שני ציורים: לרוב ישמש חלק אחד לתת משמעות והשני יבטא את הצליל. מכיוון שיש בסינית הרבה צלילים דומים, השימוש בשני סימנים תורם לזיהוי נכון של המילה. בתרגום שמות זרים לסינית מנסים לתת שם שיישמע דומה בצליל ויש לו גם משמעות דומה. כך עשו בתרגום שמות המדינות צרפת (FaGuo) ואנגליה (YingGuo). לפעמים יסתפקו רק בצליל כמו בתרגום שמה של מדינת ישראל (Yi Se Lie). בתרגום שמות אנשים, משתדלים לתת שמות דומים מבחינת הצליל, ואם מוצאים, משתמשים בסימן שהמשמעות שלו תהיה חיובית. הסינים מאוד אוהבים לתת לאנשים זרים, המגיעים לחיות או לבקר בסין, שמות במתנה ולרוב הם ישתדלו מאוד שהשם יכיל סימן עם משמעות מחמיאה. |
סינית נחשבת לאחת השפות הקשות בעולם. יש בה עשרות דיאלקטים ואלפי סימנים. איך התפתחה השפה ומתי התפתח הכתב? למה יש כל כך הרבה סימנים ומה המשמעות שלהם? נגה רובין עושה לנו קצת סדר בבלגן עודכן 20.5.18 |
סין של פעם: הכפר שאשי במחוז יונאן
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 374
[name] => אסיה
[slug] => asia
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 374
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 3475
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 432
[name] => סין
[slug] => china
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 432
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 289
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )