מה לא אמרו על ונציה? אוהדיה יגידו שהיא העיר היפה בעולם, שאין רומנטית ממנה ושזהו אחד היעדים שחייבים להגיע אליהם לפחות פעם בחיים. המקטרגים יטענו בתוקף שהעיר יקרה מדי, צפופה מדי, תיירותית מדי. שמפלס המים הגואה מאיים להטביע אותה, שריח התעלות בקיץ בלתי נסבל, שהלגונה מזוהמת. אבל אם נשים רגע בצד את כל אלה, אין ספק שוונציה היא אחת הערים המיוחדות בעולם. לא בכדי היא העניקה את הכינוי "ונציה של…" – המזרח, הצפון, ספרד, סקנדינביה וכן הלאה – לשלל ערים שמתהדרות בתעלות מים. אבל ונציה יש רק אחת, ומעבר למבנה הייחודי שלה – היא בנויה על פני 117 איים שביניהם עוברות תעלות מים והם מחוברים ביניהם בגשרים וגשרונים – יש בה גם הרבה מה לראות ולעשות.
רוב התיירים המגיעים לוונציה ממהרים לכיכר סן מרקו (Piazza San Marco), הכיכר המרכזית של העיר והיחידה הנושאת את השם "כיכר", Piazza (הכיכרות האחרות בעיר נקראות קאמפו, Campo). בכיכר, המפורסמת בהמוני היונים המשוטטות בה ומעופפות מעליה, יש שלל מבנים מרשימים. בקצה אחד שלה נמצאת בזיליקת סן מרקו, קתדרלה מרשימה מהמאה ה-9, שמהווה את אחת הדוגמאות החשובות ביותר לאדריכלות ביזאנטית. מגדל הפעמונים של בזיליקת סן מרקו, הנקרא באיטלקית Campanile di San Marco, הוא המבנה הגבוה ביותר בעיר גם בימינו. בצידה הדרומי הבזיליקה מחוברת לארמון הדוג'ה (Palazzo Ducale di Venezia), מבנה רב רושם בסגנון גותי, ששימש כמגוריו של דוכס ונציה וכמרכז של שלטון הרפובליקה. באגפים של הארמון היה בית המשפט ובית הסוהר של העיר. בין ארמון הדוצ'ה לכלא מחבר גשר אבן גבוה ומעוטר, המכונה גשר האנחות, על שום האנחות שהיו משמיעים האסירים שעברו בו בדרכם מאולם המשפט לתא המאסר.
כיכר סן מרקו נושקת לאחד מהאתרים המרכזיים והמוכרים ביותר של העיר – התעלה הגדולה (Canal Grande). זוהי התעלה המרכזית שעוברת דרך המרכז ההיסטורי של העיר, ואורכה כארבעה קילומטרים. משני צידיה התעלה ניצבים ארמונות מפוארים, שאחדים מהם ידעו ימים יפים יותר, אשר שימשו בתים למשפחות החשובות והעשירות של העיר. למעשה, זהו "הרחוב הראשי" של ונציה, עם תנועה ערה של מעבורות, מוניות מים, סירות פרטיות וגונדולות החולפות במימיה. את התעלה חוצים שישה גשרים, בהם גשר האקדמיה, גשר החוקה וגשר הריאלטו, שאף הוא נחשב לאחד האתרים התיירותיים ביותר של העיר. במרכז הגשר יש חנויות עם סחורה שאינה שווה לכל נפש – יהלומים, אבני חן, מזכרות וכלי זכוכית מהאי מוראנו.
ברובע דורסודורו נמצאות כמה כנסיות יפות וארמונות מרשימים, אולם גולת הכותרת כאן, לפחות מבחינת חובבי אמנות מודרנית, היא מוזיאון פגי גוגנהיים (Collezione Peggy Guggenheim), הממוקם במה שהיה ביתה הפרטי של גוגנהיים, אספנית אמנות אמריקאית ואחייניתו של סלומון גוגנהיים, מייסד הקרן הידועה. בווילה רחבת הידיים, הנושקת למימי התעלה הגדולה, יש גן פסלים מקסים ואוסף מרשים של יצירות מהמאה ה-20, בהן עבודות של פיקאסו, ג'קומטי, פולוק, מירו, קליי, דאלי, מקס ארנסט (שהיה בעלה השלישי של גוגנהיים) ורבים אחרים.
אי נוסף שכדאי לבקר בו הוא בוראנו (Burano), שמצטיין בבתים ססגוניים במיוחד. אם במוראנו פרחה תעשיית הזכוכית, הרי שבבוראנו שגשג ייצור תחרה. גם כיום אפשר לקנות כאן עבודות תחרה, אם כי לא כולן אותנטיות ויש גם כאלה המיובאות מהמזרח הרחוק… מבוראנו אפשר להגיע דרך גשר אל האי הקטנטן והירוק מזורבו (Mazzorbo).
• בכל שנה, בסוף חודש ינואר או תחילת פברואר (התאריך המדויק משתנה משנה לשנה) מתקיים בוונציה קרנבל המסכות המפורסם, שנמשך עשרה ימים. במהלכו מתקיימים בעיר נשפי תחפושות, תהלוכות ססגוניות, מופעים ועוד. זהו אחד האירועים הפופולרים ביותר לא רק בוונציה אלא באיטליה כולה, ובמהלכו העיר והאיים סביבה מתמלאים בהמוני מבקרים (ומחירי המלונות עולים בהתאם). עוד על קרנבל המסכות של ונציה בכתבה הבאה >>
• פעם בשנתיים, בחודש אוגוסט, מתקיימת בוונציה תערוכת אמנות בינלאומית, מהחשובות בעולם. הביאנלה של ונציה (Biennale di Venezia), מתקיימת בפארק ג'ארדיני. לכל אחת מהמדינות המשתתפות יש ביתן משלה, שעוצב באופן ייחודי, ובו מוצגות יצירות של אמן אחד או קבוצת אמנים מאותה מדינה. התצוגות המרתקות נותנות מושג על המתרחש בתחום האמנות העכשווית ברחבי העולם.
• ביום ראשון הראשון בכל חודש ספטמבר מתקיים בעיר אירוע שנתי מלבב – מרוץ הסירות ההיסטורי של ונציה (Venice Historical Regatta), אירוע ססגוני להפליא הכולל תחרות חתירה מסורתית לאורך התעלה הגדולה ותצוגה של סירות בעיצוב רנסאנסי. אחת הדרכים הטובות לצפות בסירות המתחרות היא מעל המים, מאחד הגשרים החוצים את התעלה. לקריאה נוספת:
| |||||||||
צילומים: אייסטוק, Roberto Trm,Stephano Montagner ,Martino Pizzol ,gnuckx, Scott Ingram