הסתכלו על התמונה למעלה (אפשר ללחוץ עליה כדי להגדילה): את עיקר השטח תופסת תחנת החלל הבינלאומית, על פריטיה הרבים והמורכבים; אבל העין נמשכת דווקא אל הפינה הימנית העליונה, שם בוהקת שמש בהירה עד כמעט סנוור. ואז מבחינים בעוד פרט, שהופך את הסצינה לפיוטית במיוחד: הקימור העדין של כדור הארץ, שכמו עטוף בצמר גפן ענוג ורך, נוגע-לא-נוגע בתחנת החלל. למעשה, כל אחד מהמרכיבים הללו רחוק ונפרד, אבל בצילום הזה, שצולם בעזרת עדשת עין הדג (fish eye) מתחנת החלל, הם יוצרים רגע אחד של קרבה מושלמת.

לקריאה נוספת

תחנת החלל הבינלאומית: כשאין לאן לברוח
תחנת החלל הבינלאומית, המרחפת כ־400 קילומטר מעל ראשינו, היא מעין מעבדה אנושית, הבוחנת את אפשרות החיים המשותפים בחלל. האם זהו צעד ראשון בדרך להגשמת חזון …
עמי בן–בסט |צילום: נאס"א (NASA)

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: