ואדי פיראן ונחל תלכיד

קושי המסלול: בינוני. קטעים מסוימים דורשים זהירות מיוחדת.

אורך המסלול: כשלושה קילומטרים.

משך המסלול: כשלוש שעות.

מפה: מפת סימון שבילים מס' 6-5, "בקעת הירדן ומזרח השומרון" (מהדורה אחרונה הודפסה בשנת 2005).

הגעה מצומת אלמוג: נוסעים צפונה על כביש מס' 90 עד לקילומטר מס' 349 (כתשעה קילומטרים צפונית מהפנייה לארגמ"ן). בין קילומטר מס' 349 לקילומטר מס' 350 ישנה פנייה משולטת ימינה (מזרחה) אל אנדרטת שיבלי. כאן חונים ומכאן יוצאים לדרך.

ציוד נדרש: נעלי הליכה, כובע, מים.

• המסלול נמצא בשטח אש, מסיבה זו מותר לטייל בו רק בסופי שבוע, או בתיאום מראש עם צה"ל, חדר מבצעים בחטיבת הבקעה,
טלפון: 02-5305372,
או בלשכה לייעוץ טיולים של החברה להגנת הטבע, טלפון: 02-6232811.
• המסלול מעגלי, אין צורך בהקפצת רכבים.

אזור הבקעה נראה ברוב ימות השנה אפרורי ומאובק, וזאת בשל העובדה שמדרונותיו נמצאים בצל רכס השומרון החוסם את ענני הגשם המגיעים ממערב ומונע מהם מלהגיע אל האזור. למרות זאת, פעם בשנה, בעקבות גשמי החורף, מתעוררים לחיים זרעים ופקעות והמדרונות מוריקים. רכס אום זוקא, המהווה ברובו שמורת טבע (הגם שחלקו שטח אש) הופך במהלך האביב שאחרי חורף גשום לחגיגה צבעונית ומסחררת של צבעים. מכיוון שהאזור שחון, הלבלוב והפריחה כאן תלויים באופן ישיר בכמות המשקעים שיורדת במדרונות השומרון המזרחיים באותה שנה. ישנן שנים בהן הפריחה דלה ולעומתן, שנים ברוכות משקעים בהן כמות הפריחה רבה יותר והפרחים גדולים ורעננים יותר.

בחורף פורצים מבין חגווי הסלע פרקי נרקיסים ורקפות. מאוחר יותר נוכל למצוא כאן כלניות, נוריות, חרציות, סביונים, תורמוסים, קחוונים ופרגים. זוהי רק רשימה חלקית שעליה ניתן להוסיף מיני פרחים נוספים רבים.

במקום בו חנינו ניצבת אנדרטה לזכרו של מוחמד שיבלי. רב סמל בכיר, ממוצא בדואי שנהרג במקום בשנת 1991 בהיתקלות עם מחבלים. ליד האנדרטה גדל עץ זקום מצרי, מין המעפיל לאורך השבר ממזרח אפריקה. הטמפרטורות הגבוהות באזור מאפשרות את צמיחתו.

נחצה בזהירות את הכביש מערבה, ונצעד כמה עשרות מטרים לאורך הכביש דרומה, עד לשלט חום שמכוון אותנו ימינה (מערבה) לעבר נחל פיראן. במקום ישנו שביל שמסומן בצבע אדום.

מקור שמו של הנחל אינו ברור לחלוטין. ישנה סברה ששמו גזור מהמילה הערבית 'פורון', שפירושה 'תנור', שם שמקורו בחום הכבד השורר בקניון הנחל החסום בפני רוחות מצננות בקיץ. יש הטוענים כי מקור שמו במילה 'פאראן', שפירושו 'עכברים'. המצדדים בגרסה זו טוענים שבשם ישנו רמז לחורים הרבים שיש בסלע, הנראים כפתחי מאורות עכברים.

נפרד משולי הכביש ונלך בעקבות הסימון בצבע אדום. תוך זמן קצר נמצא צועדים בין קירותיו של קניון צר שדפנותיו המצוקיות כמעט סוגרות זו על זו. כמה מפלונים קטנים ייקרו בדרכינו ונצטרך לעוקפם (אל דאגה, במקום הותקנו ידיות מתכת שמסייעות לא מעט). לאורך הדרך ניתקל בשיחי רותם מדברי גדולים ובעצי אוג קוצני, עץ נמוך שהשלכת שלו היא דווקא בקיץ, כחלק מהיערכותו של הצמח למניעת התאדות.

כעבור מעט פחות מקילומטר, בנקודה שבה מתרחב הערוץ, יש להיפרד מהשביל שמסומן בצבע אדום ולפנות ימינה, בשביל המעפיל במדרון ומסומן בצבע ירוק.בראש המעלה נגיע אל אוכף רחב. מימין לאוכף ישנם סלעים טרשיים יפים. הגם שמדובר בסטייה קטנה מהמסלול, מומלץ מאוד לטפס עליהם ולהשקיף על הנוף. תצפית מזרחה תאפשר לנו להתרשם ממראה הבקעה. ממול נשקפים הרי הגלעד, ובראשם העיירה הירדנית עגלון. אפשר לראות את פתחת נחל יבוק, את הבקעה הירדנית ובתווך בינינו לבינה – את התוואי שבו מתחתר הירדן. מעניין לראות שהצד הירדני כולו מעובד (הודות למוביל המים הירדני המוליך מים מנהר הירמוך ועד צפון ים המלח). כדי לנצל את הקרקע המישורית לחקלאות, בנויים כל הכפרים לאורך תחתית המדרונות. הדבר בולט במיוחד בשעות הלילה, לאר שנדלקים האורות.

מנקודת התצפית אפשר לרדת חזרה לנקודת הסיום בשני אופנים: דרך אחת, הקצרה יותר ושממנה נשקף נוף רחב יותר, זוהי דרך לא מסומנת היורדת ישירות במורד השלוחה לעבר הכביש שמתחת. הדרך האחרת, הארוכה מעט יותר שבה גם מראות נפלאים של הנחל, חוזרת אל השביל שמסומן בצבע ירוק, החולף באוכף ממנו טיפסנו וממשיכה במורד צפונה (ימינה). תוך כמה דקות מגיע השביל אל ערוץ נחל קועוד עידה שעוברת לנחל תלכיד. עם ההגעה לערוץ הנחל ניתקל בשביל שמסומן בצבע כחול ובו נפנה ימינה במורד הערוץ. נחל תלכיד מצוקי בחלקים מסוימים, צר עוד יותר משכנו הדרומי, ולכן מומלץ שלא לוותר על ההליכה בו. גם המפלים כאן גדולים יותר ועדיף לעקוב אחר השביל העוקף אותם ולא לנסות לרדת בהם.

בתום הליכה קצרה נחלוף על פני הקטע הצר ביותר בערוץ הנחל ונגיע חזרה אל הכביש.
כל שנותר לעשות עתה הוא לפנות ימינה וללכת פחות מחצי קילומטר בחזרה אל מקום חניית הרכב. ושוב – זהירות בחציית הכביש!

ויש גם הפתעה לקינוח: מאנדרטת שיבלי נוסעים כשני קילומטרים דרומה, ופונים מערבה (ימינה) בדרך סלולה אל מוצב 'גבעונית'. הדרך עולה מעלה וכעבור כחצי קילומטר מגיעה אל פנייה רחבה ימינה. במקום זה מחנים את הרכב וממשיכים רגלית כחצי קילומטר בדרך שממשיכה מערבה (שמאלה). הדרך מתעקלת ואחרי העיקול הראשון, משמאל לדרך, נמצא שדה גדול של אירוס הגלבוע.

יותם יעקבסון – מדריך טיולים, מצלם, כותב ונותן הרצאות בליווי שקופיות. גר בירושלים