תפריט עמוד

התזמורת האנדלוסית – מזרח, מערב ומה שביניהם

שתפו:

ממקום בו מנגנים מוזיקאים, שלארצות מוצאם אין אפילו גבול משותף, יוצאת התקווה האמיתית של התזמורת האנדלוסית הישראלית להפצת תרבות תור הזהב בקרב שוחרי התרבות ואוהבי המוזיקה. חלום לים התיכון

פורסם 23.1.12

החברה הישראלית היא דבר מורכב, כל כך הרבה פלורליזם תרבותי אך כמה מעט מכנה משותף, והמוזיקה היא השיקוף הטוב ביותר לניגודיות זו: מלכדת-מפרידה, משמחת-מעציבה, מענגת-מרתיחה. בימים בהם הרוחות מנשבות ומתלהטות, מורשתה של התזמורת האנדלוסית היא מופת לדיאלוג תרבותי, וכל הופעה שלה משרה עונג של פיוט ולחן, בדיוק כמו בפרויקט הנוכחי והמצוין Judeo-Arab.

אנדלוסיה, חבל ארץ יפהפה בדרום ספרד, היווה שנים רבות קרקע פורייה לשיתופי פעולה של מוסלמים ויהודים בתחומים רבים, בהם שירה ומוזיקה. לאחר גירוש ספרד, בשנת 1492, נפוצה המוזיקה האנדלוסית בעיקר אל ארצות צפון אפריקה: מרוקו, לוב, אלג'יריה ותוניסיה, ואל מדינות מזרח הים התיכון. כך, תוך התעלמות כמעט מוחלטת מהמצב הפוליטי בארצות אלו, כתבו מלחינים יהודים וערבים עם השנים מוזיקה לטקסטים מעורבים בשפות שונות – ערבית, עברית, צרפתית, ספרדית ולאדינו.

התזמורת האנדלוסית עם פרנסואז אטלן וליאור אלמליח

את כל ההיסטוריה המרשימה הזו יצקה התזמורת האנדלוסית הישראלית לקונצרט ברוח פיוטית עשירה בטקסטים מהמקורות ומתובלים בלחנים עממיים ברובם, אשר הדעות לגבי מקורן חלוקות, אך לא לגבי יופיין. שורה של נגנים המחלקים את כישרונם ויכולתם על כלי מיתר, נשיפה והקשה מביאים תחת ניהולו המסור של המנהל המוזיקלי שמואל אלבז מחרוזות שירים במקאמים שונים, הכוללים מלודיות וצלילים ידועים (שחרחורת, אדיו קרידו, שלום עליכם ועוד), שרבים וטובים מיושבי הקהל מכירים בעל פה ושרים בקול, ובלבם ערגה וזיכרון מבית אבא ומבית הכנסת.

כמיטב מסורת הלהקה, גם הפעם היא פתחה את שערי הכנסת האורחים ביד נדיבה. בראש רשימת האורחים ניצבה פרנסואז אטלן, זמרת יהודיה, ילידת צרפת הגרה במרקש. אטלן, המשמשת בין היתר כמנהלת האמנותית של הפסטיבל למוזיקה אנדלוסית באסואירה שבמרוקו, היא זמרת סולנית בעלת סגנון וטכניקה מקורית במיוחד והשפעותיה הספרדיות והמגראביות מתמזגות באוירה הים תיכונית שמהווה חלק אינטגרלי מרכזי באופי יצירתה של התזמורת המארחת. קולה הסופרני והגבוה הנציח היטב את הרגש והתפילה הניגרים ומחלחלים עמוק לתרבותנו אנו מזרח כמערב. לצד סולן הבית, ליאור אלמליח המפליא בסלסוליו ובכתיבתו רוקמים השניים יחדיו פסוקים, מדרשות וסודות וכולם שירי שבח לתורה בדואטים שלמים ומשלימים.

עוד התארחו, התכבדו והציגו חברי האנסמבל של ראלי מרגלית יצירות באווירה שלא מתפרשת לשום כיוון פרט למארג תרבויות מסורתיות הלובשות צורה קלאסית עליה חונכה ראלי עוד באקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים. אלבומה השלישי והאינסטרומנטלי "סוסים", שיצא לאור ב-2010 ומספר קטעים ממנו הוצגו בערב זה, ספג חיזוק אתני ומלוטש מהתזמורת וסגר מעגל של עיבודים נהדרים לערב נפלא.

כדאי להמשיך ולעקוב אחרי התזמורת במהלך השנה הקרובה. העומק, האינטגרליזם יוצא הדופן, שיתופי הפעולה השונים ומעל לכל היצירה המרשימה, מבטיחים עתיד מוזיקלי יוצא דופן במקום שכל כך צריך אותו.

פרטים נוספים באתר האינטרנט >>


לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: