תפריט עמוד

השרון – ממלכת הפרדסים של פעם

שתפו:
בשנות השבעים התפרס שטח הפרדסים בישראל על פני 460 אלף דונם. שטח עצום שפירנס תעשייה גדולה, ענף יצוא משגשג ונחשב לאחד מסמליה המרכזיים של המדינה. ב-2001 הגיע מצב הפרדסים לשפל – רק 160 אלף דונם, שליש מן השטח המקורי, נותר ברחבי הארץ. באזור השרון, בו אנו טסים היום, המצב היה חמור אפילו פי כמה, והפרדסים, סמלו של האזור נעלמו לחלוטין. באותן שנים פרדסן מצליח היה מי שזכה להפוך את חלקותיו לנדל"ן. מצליחים פחות היו הפרדסנים שעקרו וייבשו את חלקותיהם, אך נאלצו להמתין שנים להפשרת הקרקעות. היו גם כאלה שהעדיפו לתת לפירות להירקב על העצים, מאחר שהוצאות הקטיף הגדילו עוד את הפסדיהם. אחרים מכרו את הפרי שעל העץ לקבלני קטיף תמורת פרוטות.
נתוני מועצת הפירות מראים שהמצב השתנה, אם כי לאו דווקא בשרון. באזורים אחרים בארץ (בעיקר בדרום) היקף הנטיעות גדל מדי שנה, והוא כבר עולה בשיעור ניכר על העקירות. מאז נקודת השפל ב-2001 גדל השטח הנטוע ב-40 אלף דונם לכ-200 אלף דונם.
כפר סבא ורעננה, הן כיום חלק בלתי נפרד מגוש דן. חלק מן האזור המיושב בצפיפות בישראל, האזור בין חדרה לגדרה, בו מתגוררים יותר משני שלישים מתושבי המדינה. ובכל זאת יש כאן עדיין טבע ירוק, יש עדיין סביבה שכדאי לשמור ולהגן עליה.

נצא לטיול במקורות הירקון

• עונה: אפשר לבקר כאן בכל השנה. דווקא בימי החורף, כאשר לא חם מדי ומזג האוויר נעים הופך ביקור כזה לחוויה מענגת.

• התאמת המסלול: לכל המשפחה.

• הגעה: מכביש מס' 483 המקשר בין פתח תקווה לראש העין, פונים לעבר גבעת השלושה. מיד לאחר הפנייה שבים ופונים שמאלה, בעקבות השילוט אל מרכז המבקרים של "מקורות". נוסעים עד סוף הדרך ומגיעים לתחנה ולמרכז המבקרים. הכניסה לפארק הלאומי "מקורות הירקון תל אפק" נמצאת מעט מזרחית לתחנת מקורות, צפונית לכביש 483. כניסה נוספת, אל חלקו המערבי של הפארק נמצאת על כביש מס' 40, מעט דרומית למחלף ירקונים, בסמוך לכפר הבפטיסטים.

בחלקו המזרחי של מעבר אפק, מזרחית לכביש מספר 444, מתנשא מגדל אפק, מבצר גדול ומרשים שבו ניכרות תקופות בנייה שונות, החולש על כל הסביבה. כיום, עקב סכנות התמוטטות הכניסה אליו אסורה. למרגלותיו מעברו המערבי של מעבר אפק, נמצא הפארק הלאומי מקורות הירקון (גן לאומי אפק).

בתחומי הגן הלאומי נמצא תל אפק, השוכן מעל המעיינות באזור שחולש על מעבר אפק ממערב. אפק מוזכרת כבר בתנ"ך. כאן נערך הקרב הקשה בין בני ישראל לפלשתים שבמהלכו נפל ארון הברית בשבי (שמואל א', פרק ד', פסוק 1). הורדוס הקים כאן עיר אותה כינה אנטיפטריס על שם אביו. התל ידע שלבים ביזנטיים, אומאים וצלבנים, אולם השרידים הניכרים על פני השטח כיום הם עות'מנים. בשליש האחרון של המאה ה-16 הקים כאן הסולטאן סלים השני את "בינאר באשי", ראש המעיין.

ממערב למבצר נמצאות נביעות הירקון. כיום הן מתנקזות אל אגם מלאכותי הסכור ומתוחזק על ידי חברת "מקורות". בקצהו של האגמון, בתחומי גדר "מקורות" ניתן לראות את ה"כיסונים", מתקני הסניקה (העלאת מים באמצעות לחץ) השואבים את המים.

ממזרח למבצר אפשר להתרשם ממפעל המים המנדטורי שנחנך בשנת 1936. למעוניינים – מומלץ לצאת למסלול הליכה שאורכו שניים וחצי קילומטרים (וכפול, אם חוזרים באותה דרך) במורד ערוץ הירקון. במעבר מחלקו המזרחי של הפארק למערבי נותרים שולחנות הפיקניק מאחור ואפשר לחוש מעט מהוד הקדומים של המקום. גדות הנחל טובלות בירק ובעונה המתאימה אפשר להתרשם כאן מפרחי הנימפאה התכולה ומהנופר הצהוב.

בסמוך לגשר החוצה את הנחל ניצבת עמדת "פילבוקס" בריטית (עמדת אבן קטנה ומבוצרת). היא הוקמה ליד מסילת הברזל שקישרה בין פתח תקווה למסילה הראשית בראש העין. הרכבות שחלפו כאן נועדו להעברת ההדרים. הסלילה נעשתה על ידי אנשי גדוד העבודה, ביניהם טרומפלדור, שהשתכנו באוהלים בתל אפק. הפילבוקס הוקם כדי להגן על הגשר מפני חבלות בימי המרד הערבי הגדול.

במורד הזרם נמצא סכר המדידה של נציבות המים. מעט אחריו מגיע השביל אל אזור פיקניקים נוסף ובשוליו כמה חוות ישנות ומתקנים חקלאיים (זהו גן לאומי "מקורות הירקון").

כדאי לבקר
כדאי לבקר ב"בית הבטון" הנמצא בחלקו המערבי של הפארק הלאומי. המבנה, בית הבטון הראשון במדינה, הוקם על ידי בצלאל יפה בשנת 1911 ושימש כבית המשאבות של חברת פלסטינה. בחוזה שנחתם בין יפה לוועד פתח תקווה התחייב לספק מים לכל פרדסי המושבה. עם קום המדינה עבר המבנה לחברת "מקורות" שהפעילה אותו עד להקמת קו ירקון – נגב.

בתיאבון
בסמוך לכניסה ל"תחנת ראש העין" נמצא "קפה בגבעה". שולחנות פיקניק למכביר מוצבים בגן הלאומי "מקורות הירקון" וכן באתר של "מקורות". מסעדות, בעיקר מזרחיות, פועלות בראש העין הסמוכה.

אביב בישראל - ממעוף הציפור

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: