אם צודקים האומרים שהעיניים הן החלונות לנשמה, הרי שהשיער הוא המגדלור שלה. יכול להיות שיש לך מבט טוב בעיניים, אבל ממרחק של יותר מכמה מטרים לא תהיה "זה עם העיניים היפות (או הכחולות)" אלא "זה עם השיער הקצר (או המתולתל)". "כמשהו הצומח מתוך הגוף האנושי, אך ניתן לעיבוד ולטרנספורמציה, קל להפוך אותו לסימן מובהק של זהות", מציין פרופ' יורם בילו. ואכן, באמצעות השיער אנחנו מגדירים את עצמנו כלפי פנים ומשייכים את עצמנו כלפי חוץ. מבחינות רבות השיער הוא המקום שאנחנו מייעדים לעצמנו בחברה; לא ראיתי עורכי דין רבים עם שיער קוצני צבוע בגוני סגול, ובפסטיבל בומבמלה לא ראיתי יותר מדי אנשים ששיערם קצר ומסורק עם שביל בצד. שיער הוא שייכות. כל דבר בו הוא שייכות: הצבע, האורך, הסגנון. צבעו הוא הצהרה — ויעידו הבלונדיניות וכל אלה שאי פעם קראו להם "ג'ינג'י". היעדרו הוא שייכות — זה מה שהופך את הצעיר למבוגר ואת הילד לחייל. כיסויו, שמכריז "אני נשואה" או "אני מחופש לשופט בריטי", הוא הצהרה, ואפילו המקום שאליו אנו הולכים כדי לקצץ אותו הוא הצהרה — לא לחינם הפכו אנשים כמו ז'קלין ליכטנשטיין ושוקי זיקרי למובילי דעת קהל ולאורחים קבועים במדורי הרכילות. השיער – אף שהוא גלוי לעין כל, נשרף בשמש ונרטב בגשם – הוא איבר אינטימי למדי. רק לאנשים מיוחדים אנחנו מניחים ללטף את שיערנו. שיער הוא כוח, והשליטה בו גם היא אקט כוחני, כמו שמעיד המיתוס של שמשון הגיבור או מנהג קרקוף האויבים אצל כמה מהשבטים האינדיאניים. גם בדת היהודית — כמו בכל דבר אנושי — בולט המקום שניתן לשיער ולטיפול בו. הפאות, הזקן, הכיסוי ואפילו סוג הסכין המותר בחיתוך השיער, כל אלה מעידים על מקומו החשוב בחיינו. בפרויקט "השיער האנושי" שלפניכם ניסינו לגעת בכמה מן ההיבטים האלה ולהאיר את הדומה ואת השונה שבין כולנו, האנשים שמאכלסים את כדור הארץ ומנסים לחיות בו את חייהם. כולנו מרגישים הרבה יותר טוב עם עצמנו כשהשיער נראה מצוין בבוקר, כולנו מקריחים, כולנו מורטים את השערות מתוך ייאוש ומגרדים בראש בציפייה לרעיון טוב שיגיע, וכולנו — בלי הבדלי דת, גזע ומין — נגעלים משערה במרק. העולם מאוחד בדעתו — שיער צריך להיות על הראש. לכולנו יש שיער, כולנו בני אדם.
שערות ותשובות האובססיה הגברית המערבית התחילה כנראה במאה ה־14, כשהסופר האיטלקי בוקאצ'יו קבע ש"היפהפייה האידיאלית" צריכה להיות בעלת שיער בהיר. יש סיכוי שהדברים נאמרו בזכות ההצלחה המסחררת שזכו לה זונות בלונדיניות גרמניות ואנגליות שהגיעו לאיטליה באותה התקופה. הזונות האיטלקיות, שרצו להיות בלונדיניות גם הן, הכינו עיסה מעלי כותרת של ציפורני החתול, מפרחי קמומיל, מחינה וממיץ לימון, ומרחו אותה על שיערן הכהה. את השיער המשוח בעיסה פרשו על שוליו של הסולאנה – כובע חסר כיפה מיוחד לצביעת שיער – והמתינו במשך שעות על הגגות עד שהשיער יתייבש. למה האירים ג'ינג'ים? מניין הגיע גן הג'ינג'יוּת? האם אפשר לאכול שיער? האם גזירה עוזרת לשיער לצמוח? לא, זאת אגדה. השיער גדל מהשורש ולא מהקצה. לשיער, שאינו אלא תאים מתים, אין שום אפשרות לדעת שגזרו אותו, והוא לא מעביר את האינפורמציה הזאת לזקיק השערה — החלק שמתוכו גדלה השערה.
כמה שיערות יש לאדם על הראש? 60־300 שערות צונחות מראשנו מדי יום באופן טבעי. מה גורם לגברים להקריח? לאנשים מבוגרים יש שיער שיבה מכיוון שהם מאבדים את הפיגמנט שבשיער. זאת תופעה נורמלית. שיער שיבה מופיע אצל כל אחד בגיל אחר, אבל בגיל 75 יש כמעט לכולם שיער שיבה. אומרים שפחד גדול או מתח רב עלול לגרום להלבנת השיער באופן פתאומי. דוגמה לכך: מארי אנטואנט (מלכת צרפת בזמן המהפכה הצרפתית), ששיערה הלבין לפני שהוצאה להורג. למה לבנים יש בדרך כלל שיער קצר, ואילו שיערן של הבנות על
פי רוב ארוך? כמה זמן לוקח לגדל שיער עד למותניים? האם השיער משפיע על משיכה מינית? מה עושות לנו הכינים בראש? מה עושים כיום נגד כינים? מה זה דרדלוקס? לאילו עמים היו דרדלוקס (ראסטות)?
לדרווישים, לאצטקים – לכולם היו דרדלוקס. גם הקלטים תוארו על ידי הרומאים כבעלי שיער שנראה כמו נחשים. אבל מי שהביא את הדרדלוקס לאופנה בשנים האחרונות היו החברים מג'מייקה. למה היו לבוב מארלי ראסטות? מה הן האמונות התפלות המרכזיות שקשורות בשיער? שיער ארוך מעיד על תשוקה רבה; אם תולשים שערה לבנה – עשר שיערות לבנות יצמחו במקומה; קיצוץ של שיער שווה אובדן כוח; מי שמחזיק בתלתל של אדם אחר יכול להשפיע על גורלו. מה עשתה רפונזל עם השיער שלה? למה נזירים מגלחים את הראש? נזירים מדתות מזרחיות מגלחים את הראש כסמל לפשטות, לצניעות ולוויתור על דברים ארציים. נזירים מדתות מערביות מגלחים את הראש כסמל לענווה, לכניעה ולהתמסרות לאלוהים. מי הוא הספר מסביליה? תודה לד"ר ראובן ברק (PhD) ולד"ר אלכסנדר גינזבורג, רופא עור ומומחה לשיערות, מנהל יחידת שיער והשתלות שיער קלאס קליניק, בי"ח שיבא תל השומר |
השיער שלנו הוא כולו שייכות והצהרה. הצבע, האורך, הסגנון - כולם מעידים עלינו ועל הקהילה שאליה אנו משתייכים: חיילים בגולני, פאנקיסטים בלונדון או בני שבט באתיופיה. השיער תופס חלק חשוב בפולחן הדתי, באופנה ובעצם בכל פעילות אנושית. ועדיין, אף על פי שהוא גלוי לעין כל, הוא איבר אינטימי למדי. "מסע אחר" מגיש את פרויקט השיער האנושי, שהוא ניסיון לומר משהו לא רק על מה שגדל לנו על הראש, אלא גם - ואולי בעיקר - על מה שהולך לנו בתוך הראש פורסם 4.3.13 |
Array
(
)