הרי הגעש הכי דרמטיים

יש משהו מרגש ומפעים במיוחד בהתפרצות של הר געש. זהו מפגן שיא של הטבע, שיכול להיות הרסני וקטלני במיוחד, אבל במקרים רבים נותר בגדר חזיון מדהים שלעומתו גם מופע הזיקוקים הגדול והמרהיב ביותר מחוויר ומתגמד. ברחבי העולם יש הרי געש רבים, הפזורים על פני כל היבשות (כולל באנטארקטיקה). חלקם רדומים מזה דורי דורות, אחרים מתפרצים תדירות. מתוכם בחרנו עשרה הרים דרמטיים במיוחד, הן בצורתם והן בפעילות הוולקנית שלהם – עכשיו ובעבר.

הר סנט הלנס, וושינגטון
הר סנט הלנס (St Helens) הוא אחד מההרים המרכיבים את הקשת הגעשית של רכס קסקייד, המהווה חלק מטבעת האש המקיפה את האוקיינוס השקט. ההר שוכן כ-155 קילומטר מדרום לסיאטל וידוע במזגו הסוער. ההר התפרץ פעמים רבות בעשורים האחרונים, כאשר ההתפרצות הדרמטית ביותר, שהיא גם ההתפרצות הגעשית הקטלנית ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית, התחוללה ב-18 במאי 1980. בהתפרצות האדירה, שקדמו לה חודשיים של התפרצויות קטנות, נהרגו 57 בני אדם, רבים נפצעו, ו-250 בתים, 47 גשרים, קילומטרים רבים של מסילות רכבת וכבישים ומאות קילומטרים רבועים של יערות נהרסו. ההתפרצות ההיא השפיעה לא רק על הסביבה אלא גם שינתה כליל את המראה של ההר – היא הנמיכה את גובהו מ-2,950 ל-2,550 מטרים והעלימה את כיפתו, אשר במקומה נפער לוע געשי דמוי פרסה, 1.6 ק"מ רוחבו.

הר סנט הלנס. ההתפרצות של 1980, הקטלנית ביותר בארצות הברית, שינתה את צורת ההר והנמיכה אותו במאות מטרים | צילום: dhunterauther, flickr

למרות הנזק הרב שנגרם, סביבת הפארק השתקמה באופן הדרגתי, בעלי החיים שבו אל הפארק והעצים והצמחים חזרו לצמוח מבעד לאפר הוולקני (כמו שאפשר לראות בתמונה למעלה). מרכז המבקרים של הפארק כולל תצוגה מרתקת על ההתפרצות הגדולה ב-1980 ושיקום הסביבה, וממנו יוצאים מסלולי הליכה נפלאים להר ולסביבותיו. עם זאת, מאחר שההר עדיין פעיל למדי, יש לבדוק את מצב הפעילות בו לפני ההגעה לפארק.

הר אוסורנו, צ'ילה
אם הר אוסורנו (Osorno) נראה לכם מוכר, אולי זה משום שהכיפה החרוטית המושלגת שלו מזכירה במידה רבה את הר פוג'י היפני המפורסם. אבל הר אוסורנו נמצא הרחק משם, באזור לוס לאגוס שבצ'ילה, והמראה של ההר שמתנשא לגובה 2,661 מטר מעל אגם טודוס לוס סנטוס עוצר נשימה ממש ונחשב לסמל של אזור האגמים של צ'ילה. גם ההתפרצויות של ההר עוצרות נשימה – זהו אחד מהרי הגעש הפעילים ביותר בדרום האנדים הצ'יליאניים, ובין השנים 1869-1575 תועדו בהר 11 התפרצויות היסטוריות. הלבה שנוצרה במהלך ההתפרצויות האלה זרמה לאגמים שלמרגלותיו.

כיפתו המושלגת של הר אוסורנו. בעבר ההר התפרץ פעמים רבות, כיום יש עליו אתרי סקי ומסלולי טיפוס | צילום: idobi, cc-sa-3.0

כיום ההר הוא אתר תיירות פופולרי, עם אתרי סקי ומסלולי טיפוס רבים. ניתן לטפס אליו מהישובים Puerto Kloker, Ensenada ו-Petrohué. הטיפוס נמשך כשש שעות, והנוף הנשקף מלמעלה שווה את המאמץ.

הר אטנה, סיציליה
באיטליה יש כמה הרי געש פעילים, בהם וזוב, שהתפרצותו בשנת 79 לספירה החריבה את הערים הרומיות פומפיי והרקולנאום. אבל ההר הפעיל ביותר באיטליה, ובאירופה כולה, הוא הר אטנה, שאוחז גם בתואר הר הגעש הגבוה ביותר באירופה. ההר נמצא במזרח סיציליה ומתנשא לגובה של כ-3,290 מטר מעל פני הים. זהו הר פעיל במיוחד, ויש תיעוד של התפרצויות שלו עוד מהמאה ה-16 לפני הספירה. בסך הכל תועדו כ-90 התפרצויות קשות שלו, ששתיים מהן אירעו ב-1169 וגרמו להרס העיר קטניה ולמותם של כ-15,000 נפש, והתפרצות אחרת, ב-1669, הביאה למותם של יותר מ-20,000 איש. בשלושים השנים האחרונות היו חמש התפרצויות בולטות באטנה, ובנוסף לאלה מתרחשות מדי שנה התפרצויות קטנות. למרות היותו פעיל ומסוכן, תושבי הכפרים סביבו מסרבים להתפנות מהאזור, בין השאר בשל האדמה הפורייה, שבה גדלים עצי אגוז, גפנים והדרים.

העיירה רגלבוטו למרגלות הר אטנה. למרות שההר התפרץ פעמים רבות במהלך השנים, תושבי האזור מסרבים להתפנות | צילום: אייסטוק

בשל ההתפרצויות הבלתי צפויות נאסר הטיפוס אל הלועות, אך אפשר לצאת לטיולים מודרכים ברגל או ברכבי שטח. בתחתית ההר פועל שירות מיניבוסים מיוחדים המטפסים לגובה 3,000 מטר, שם אפשר להתרשם ממשטחי הלבה השחורים שגולשים לעבר הים, לראות פה ושם ענני עשן קטנים ולהרגיש את האבנים שחומן חודר מבעד סוליות הנעליים. בחורף, כשמדרונות ההר מתכסים בשלג אפשר לגלוש בחזרה למטה.

מטיילים מטפסים על הר אטנה. בחורף, שההר מתכסה בשלג, אפשר לגלוש מכאן כלפי מטה | צילום: אייסטוק

הר יאסור, ונואטו
הר יאסור (Yasur), שנמצא באי טאנה בוונואטו, הוא הר נמוך המתנשא לגובה 361 מטר בסך הכל, אבל מה שהופך אותו למרשים כל כך הוא ההתפרצויות המרהיבות שלו, שמתרחשות לעיתים תכופות בלוויית קולות פיצוץ רועמים. המופע עוצר הנשימה הזה הוא שמשך לאי את ספינתו של קפטן ג'יימס קוק ב-1774, במסע האירופי הראשון לאי. קוק ביקש לטפס על ההר, אך בקשתו נדחתה על ידי המקומיים.

הר יאסור בלילה. מפגן מרשים של אורות וקולות נפץ | צילום: pierre c. 38, flickr

כיום הר יאסור הוא אחד מהרי הגעש הפעילים הנגישים ביותר בעולם. כל אחד יכול לטפס עליו בקלות ולצפות לתוך לועו הגועש. כשהפעילות הוולקנית במקום נעשית אינטנסיבית יתר על המידה, השלטונות המקומיים אוסרים על הגישה לאזור.

יאסור ביום. אם הפעילות לא אינטנסיבית מדי, אפשר לטפס על ההר הנמוך ולהציץ אל הלוע הגועש | צילום: Rolf Cosar, GFDL

אייאפיאטלאייקוטל, איסלנד
בחודש אפריל 2010 שמי אירופה התכסו באפר געשי, טיסות בכל רחבי אירופה, מבריטניה וסקנדינביה, דרך אוסטריה ושווייץ ועד איטליה, צרפת וספרד, בוטלו. במשך שישה ימים שמי אירופה היו משותקים, והנזק שנגרם נאמד בכמיליארד ושבע מאות מיליון דולר. לכל הנזק הזה אחראי הר הגעש אייאפיאטלאייקוטל (Eyjafjallajökull) שבדרום איסלנד. הר הגעש נמצא במרכזו של קרחון הנושא את אותו שם, וההתפרצות המפורסמת ההיא לוותה בשיטפון שנבע מהמסת הקרחון, שגם ללבה להתקרר במהירות ולהישבר לרסיסי זכוכית געשית, שיצרו את האפר הגעשי ההרסני.

2 באפריל 2010, אש ותמרות עשן מלועו של הר הגעש אייאפיאטלאייקוטל. בעקבות ההתפרצות שותקה התנועה האווירית מעל אירופה | צילום: Boaworm, GFDL

זו לא היתה ההתפרצות הראשונה של ההר – מאז החלה ההתיישבות באיסלנד במחצית השנייה של המאה ה-9 נרשמו בהר הגעש ארבע התפרצויות – בשנים 920, 1612, בשנים 1823-1821 וההתפרצות המפורסמת של 2010. ההר עצמו מתנשא לגובה של 1,666 מטר, וקוטר הקלדרה שבראשו הוא כ-4-3 קילומטרים.

חברות טיולים מקומיות מציעות לתור את ההר במגוון דרכים: ניתן להצטרף לטיסות שיוצאות מריקיאוויק וחגדות מעל ההר, לטפס על ההר (טיול שמתאים לבעלי כושר גופני טוב), או לנסוע את מחצית הדרך ברכב שטח ולטפס את המחצית השנייה.

יוני 2010, מראה ההר לאחר ההתפרצות הגדולה | צילום: Boaworm, GFDL

הר ארנל, קוסטה ריקה
הר ארנל (Arenal), ששוכן כתשעים קילומטר מצפון-מערב לסן חוזה הבירה, נחשב לצעיר יחסית במושגים גיאולוגיים – הוא בן 3,000 שנה בלבד. זהו הר הגעש הפעיל ביותר בקוסטה ריקה, והוא מזקר לגובה 1,657 מטר מעל פני הים, מעל אגם ארנל. ההר היה רדום במשך 400 שנה עד שב-1968 הוא התפרץ באופן פתאומי, בהתפרצות שגבתה את חייהם של 87 קורבנות והרסה שלושה כפרים סמוכים. אנשי אחד מהכפרים שלא נפגע מיהרו להנציח את מזלם הטוב ושינו את שם הכפר ללה פורטונה (La Fortuna, מזל). מאז, הר ארנל התפרץ פעמים רבות, ולעיתים אפילו כמה פעמים ביום, אבל לא באותה עוצמה. מאז ההתפרצות האחרונה ב-2010 ההר נותר רגוע למדי.

הר הגעש ארנל. בשנים האחרונות הוא רגוע למדי | צילום: אייסטוק

הכפר לה פורטונה הוא בסיס טוב ליציאה לטיולים בפארק הלאומי ארנל, שכולל גם יער גשם, מעיינות חמים, ואת האגם המלאכותי הגדול. בפארק הלאומי ישנם מסלולי הליכה קצרים שעוברים דרך היער ושדות הלבה שנוצרו במקום.

הר פלה, מרטיניק
האיים הקריביים לרוב יוצרים אצלנו אסוציאציה של חופשה רגועה על חוף טרופי. אבל לא הכל רגוע באיים הקריביים. יש בהם לא מעט הרי געש, שהפעיל מכולם הוא הר פלה (Montagne Pelée), שמשמעות שמו היא "הר קירח". ההר, שנמצא בחלקו הצפון-מערבי של האי מרטיניק, מתנשא לגובה 1,379 מטר. ב-1902 ההר התפרץ בהתפרצות קטלנית שקטלה את חייהם של 30,000 בני אדם, (מכל תושבי עיר הנמל סן פייר נותרו שלושה) והיתה האסון הגעשי הקטלני ביותר במאה ה-20. להתפרצות הזו היו סימנים מקדימים, כמו אדי גופרית בסמוך לפסגת ההר באפריל 1902, אך השלטונות התעלמו מכך. מאז ההתפרצות האחרונה, בין 1932-1929, ההר שקט.

הר פלה הירוק מזדקר מעל החופים היפים של מרטיניק

כיום ההר הוא אתר תיירות פופולרי, שמהפסגה שלו אפשר להשקיף על האוקיינוס האטלנטי ועל הים הקריבי. שביל הפסגה מיועד למטפסים מנוסים בלבד.

הר טמבורה, אינדונזיה
הר טמבורה (Tambora) באי סומבאווה שבאינדונזיה מחזיק בשיא המפוקפק של ההתפרצות הגעשית החזקה ביותר בזמנים המודרנים, שאירעה בשנת 1815. ההתפרצות, במדד 7 (מתוך 8), החלה באפריל של אותה שנה והמשיכה עד אמצע יולי. ההשפעות ההרסניות שלה היו עצומות: כ-92,000 בני אדם נהרגן באופן ישיר וכתוצאה מהרעב והמחלות שנגרמו בעקבות ההתפרצות. ההשפעות ניכרו לא רק באי סומבאווה אלא גם באיי מלוקו, האי ג'אווה, חלקים מסולאווסי, סומטרה ובורנאו. ההתפרצות גרמה לשינויי אקלים קיצוניים, לא רק במדינות האזור אלא גם באירופה ובצפון אמריקה, והשנה שלאחר האסון כונתה "השנה ללא קיץ".

צילום אווירי של הלוע של הר הגעש טמבורה. ההתפרצות החזקה ביותר בעידן המודרני | צילום: Jialiang Gao, GFDL

ההתפרצות האחרונה של טמבורה נרשמה בשנת 1967ואז הוא שקט ואפשר לטייל בסביבתו ולהעפיל לפסגתו – הטרק לפסגה מתאים רק למטיילים מנוסים ובעלי כושר טוב.

הרי הגעש של האי הגדול, הוואי
האי הגדול (Big Island) של הוואי, מורכב מחמישה הרי געש אדירים, הסמוכים זה לזה, שאחראים לנופים הדרמטיים הנפלאים באי – סלעי בזלת אדירים, חופים עם חול שחור ומעל הכל – בזמן התפרצות אפשר לראות זרמים של לבה רותחת שנשפכים מהמצוקים התלולים אל האוקיינוס מתחת (ראו סרטון).

מראות מרהיבים של התפרצויות געשיות וזרמי לבה באי הגדול, הוואי

באי הגדול נמצא הפארק הלאומי הוולקני של הוואי (Hawaii Volcanoes National Park), שבשטחו שוכנים שניים מהרי הגעש הפעילים בעולם. מאונה לואה (Mauna Loa, "ההר הארוך" בשפה המקומית), שגובהו 4,169, הוא הר הגעש הפעיל הגדול ביותר בעולם. מאז 1843 התפרץ ההר 33 פעמים, כשההתפרצות האחרונה היתה בשנת 1984. ההתפרצויות הללו בדרך כלל אינן דרמטיות ואינן גובות קורבנות. ההר השני בפארק הוולקני פעיל אף יותר – זהו הר קילאואה (Kilauea), שאוחז בתואר הר הגעש הפעיל ביותר בעולם. ההר לא נח לרגע, ומאז 1983 נפלטת ממנו לבה באופן רציף. למעשה, תשעים אחוז משטחו מכוסים בלבה שגילה פחות מאלף שנים. על פי המסורת המקומית, קילאואה הוא ביתה של אלת הרי הגעש פלה, ובכל פעם שהיא כועסת מתרחשות התפרצויות געשיות.

זרמי לבה באי הגדול, בו יש חמישה הרי געש פעילים | צילום: Brocken Inaglory

הרי הגעש הנוספים באי הגדול הם קוהלה (Kohala), מאונה קיאה (Mauna Kea) והואלאילאי (Hualalai). למרות הפעילות הוולקנית המרובה, אין כל סכנה לטייל באי שכן האזור נבדק באופן רצוף וקבוע על ידי רשויות הפארק, שמעדכנות את המצב בכל רגע נתון.

קשת יורדת אל לוע מעשן בהר קילאואה, הר הגעש הפעיל בעולם. על פי המסורת המקומית, זהו משכנה של פלה, אלת הרי הגעש | צילום: Brocken Inaglory

הר פינטובו, פיליפינים
הר הגעש פינטובו (Pinatubo) שבאי לוזון בפיליפינים היה, עד 1991, הר געש רדום שעל מורדותיו צמח יער עבות. ביוני 1991, לאחר יותר מ- 500 שנה של שקט, התפרץ ההר בהתפרצות הגעשית השנייה בעוצמתה במאה העשרים, שאירעה ככל הנראה בעקבות רעידת אדמה בעוצמה של 7.8 בסולם ריכטר שהמוקד שלה היה במרחק 100 קילומטר מההר. למרבה המזל, ההתפרצות נחזתה מראש ותושבי האזור פונו מבעוד מועד, אבל הנזק שנגרם באזור כולו היה אדיר, ומפולות הבוץ הגעשי שהגיעו בהמשך הביאו למותם של מאות אנשים.

הדרך לפסגת הפינטובו אינה קלה אבל בסופה מחכה אגם קסום (ראו תמונה למטה) | צילום: Matthias Kihr, flickr

כמו בהתפרצויות געשיות דרמטיות אחרות, גם במקרה הזה ההשלכות של ההתפרצות הורגשו הרבה מעבר לגבולות הפיליפינים. בהתפרצות נפלטו מלוע ההר כ-10 מיליארד טון של מגמה וכ-20 מיליון טון של גופרית דו חמצנית (SO2), וכן נפלטו כמויות עצומות של מינרלים ומתכות לפני האדמה. ההשפעה של אלה היתה כה חזקה, עד כי בשנתיים שלאחר מכן ירדה הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ בחצי מעלת צלזיוס לערך.

האגם שנוצר בלועו של פינטובו בעקבות ההתפרצות ב-1991 | צילום: אייסטוק

בעקבות ההתפרצות נוצר בלועו של ההר אגם געשי יפהפה שמימיו בצבע טורקיז, והאגם הזה מהווה סיבה מספיק טובה לטפס במעלה ההר בטרק לא פשוט, שבמהלכו נשפקםי נופים געשיים מרהיבים. ניתן להצטרף לקבוצות מאורגנות ואפשר לטייל גם באופן עצמאי, אבל בכל מקרה צריך לטייל עם מדרך שמכיר את האזור. בלוע הר הגעש עצמו ניתן לשחות או שלוט בקיאק.

לקריאה נוספת:

		אינדונזיה – נמשכים אל טבעת האש אין עוד מדינה בעולם שבתחומה מרוכזים הרי געש רבים כל כך. אין מקום אחר שבו הרי הגעש משפיעים כל כך. הפעילות הגעשית הערה הפכה את ההרים האלה לחלק בלתי נפרד מן החיים באינדונזיה. התושבים נפגעים אבל גם נמשכים אל ההרים, בשל הקרקעות הפוריות שסביבם

איטליה הוולקנית – טיול בין הרי געש איטלקיים תיירות וולקנית פופולרית באיטליה, ואין פלא. קשה לתאר את הריגוש שבטיפוס על הר געש פעיל, עם פלומת עשן שמיתמרת מהלוע. מהר וזוב ליד נאפולי, דרך הר אטנה בצפון סיציליה ועד האיים האאוליים הגעשיים – הצעה לטיול בעקבות הרי הגעש של איטליה