נפלה עלי משימה משפחתית: לארגן טיול קצת אחר, שונה מהסטנדרט, עבור בן ה-18 שעמד לפני גיוס. על הדרך צירפנו שני נערים נוספים, בני 12 ו-16, ואת עצמנו – האבות שלהם ואנשים שכבר ראו דבר או שניים בחיים (ובעולם). אני חובב סקי ושלג, אז באופן טבעי נמשכתי לכיוון הזה. הדרישות היו פשוטות: טיול פעיל וחוויתי, כזה שיתאים גם לבן הזקונים. ההצעה לצאת לחופשת שלג של MEDRAFT ברומניה תפסה את עינינו. גם אופנועי שלג, גם סקי, גם חבילה תפורה על פי הדרישות שלנו כנוסעים עצמאיים – נשמע מבטיח. כל מה שרצית לדעת על רומניה – כתבות, טיפים המלצות ועוד בשדה התעופה חיכה לנו מדריך מקומי, שליווה אותנו לאורך כל החופשה. הוא התגלה כבחור חביב מאוד, דובר אנגלית, בקי היטב ברזי המקום ובנוסף הוא היה מדריך סקי מקצועי, דבר שהתברר כמועיל מאוד בהמשך. גם אלי השלג הטיבו עמנו, ובדיוק לפני שהגענו היתה סופה שכיסתה את הכל בלבן.
אלי השלג היו טובים אלינו והיער כוסה בשמיכה לבנה עבה המדריך לקח אותנו למקום מדהים בלב היער, שם התגלתה לנו בקתת עץ מקסימה – בית ההארחה שלנו. הכל נראה כמו בגלויה: יער, שלג, בית עץ נעים וחמים עם חדרים נוחים. אני, שרגיל לאתרי הסקי ההמוניים, הוקסמתי מהשקט והאינטימיות. הילדים, שמעולם לא היו בשלג לפני כן, היו מאושרים. את הלילה הראשון העברנו מול האח הבוערת, מספרים סיפורים ומנסים לנחש מה מחכה לנו בבוקר. למחרת פגשנו לראשונה את אופנועי השלג וקיבלנו הדרכה איך להפעיל אותם. מדובר בכלים מרשימים, חזקים ובטיחותיים. כמבוגרים שבחבורה, היינו בטוחים שאנחנו משתלטים על העניין ברגע – אחרי הכל אנחנו נהגים מנוסים ומיומנים. עודף הביטחון היה בעוכרנו, ותוך דקות ספורות מצאנו את עצמנו עפים מהאופנוע אל השלג הרך לקול צחוקם המתגלגל של הילדים. ניסיון נוסף, ואנחנו על "הסוס" (או ליתר דיוק על אופנוע השלג), לומדים לתמרן ולנווט כמו גדולים. אפשר לנהוג באופנועים האלה במהירות ובמסלולים מאתגרים מאוד, אבל המדריכים התחשבו בהרכב הקבוצה ולקחו אותנו בנתיב שמתאים לנו, במהירות שהתאימה לנו והנסיעה היתה חוויה צרופה. הרכיבה התחילה בשבילי היער השלווים, באווירה של טבע בראשית. ככל שצוברים ביטחון, מהירות הנסיעה עולה. הכל מסביב מדהים: גבעות ועמקים, נחלים קפואים שחוצים אותם ברכיבה. פתאום ראינו עקבות טריות בשלג, והמדריך זיהה אותן כעקבות של דב. מיד הסתכלנו מימיננו ומשמאלנו כדי לוודא שהדב לא נמצא בסביבה, אבל כנראה שהוא נבהל מקולות האופנועים וחמק רגע לפני שהגענו. מדי פעם עשינו עצירות בדרך, בלב שדות של שלג שאפשר לרוץ בהם, להתגלגל בשלג, לבנות בובות. בסופו של יום עמוס בחוויות חזרנו ללודג' שלנו, שם חיכתה לנו ארוחה מפנקת עם מרקים ובשרים, כמו שצריך.
למחרת חיכה לנו עוד יום מהנה עם אופנועי השלג שלנו. ומשם המשכנו לעיירת הסקי פויאנה בראשוב. אני מודה שהופתעתי לטובה מהאתר עצמו ומהמסלולים שהיו ברמה טובה. כיוון שזאת היתה חופשת הסקי הראשונה של הילדים, המדריך שלנו, שכזכור עובד גם כמדריך סקי, התגלה כשימושי מאוד: הוא עשה לנו היכרות עם האתר, הדריך את הילדים ועזר בכל מה שצריך. היינו שם יומיים במלון מצוין, ולמרות כל הניסיונות לשכנע את הילדים לטייל בעיר או בסביבה, אי אפשר היה לנתק אותם מהשלג. והאמת? גם אנחנו לא רצינו לעזוב… קשה לחשוב על דרך טובה יותר לבלות חופשת גיבוש לפני הגיוס.
עתיר, תושב הוד השרון, מנהל תפעול בכיר בחברת הייטק כתבה פרסומית |
