הקסטל: טיול למצודה

הר הקסטל הוא אחת הנקודות החשובות ביותר השולטות על הדרך לירושלים, היה אתר קרבות מרכזי במערכה על ירושלים במלחמת העצמאות. ביקור קצר באתר יכול לשפוך אור על מראה הדברים לפני 56 שנה. מכיוון שלא מדובר במסלול במובן המקובל של המלה, הביקור בקסטל מתאים כהפוגה בנסיעה או בשילוב עם אתרים נוספים באזור.

ממגרש החניה נטפס ברגל אל ראש ההר. עד שנת 1948 היה במקום כפר ערבי שחלש באופן מוחלט על הדרך שעברה מתחתיו. בקלות רבה יכלו תושביו החמושים לחסום את דרכן של שיירות האספקה לירושלים. עוד בתקופה הרומית במקום הייתה מצודה קטנה. השם 'קסטל' המקובל כיום, הוא קיצור של המילה 'קסטלום', כינוי למצודת דרכים שנבנתה כאן בתקופה הצלבנית.

לאור כשלון שיטת ניוד השיירות המאובטחות, הוחלט על מבצע 'נחשון', שמטרתו – השתלטות על השטחים החולשים על הדרך לירושלים. תפישת הקסטל (שב-1 לאפריל 1948 התפנה מיושביו שאינם לוחמים), נקבעה כפעולה מקדימה למבצע כולו. כיום מטפסת דרך רכב ועולה חלק ניכר מההר, לכן נזדקק למידה מסוימת של דמיון כדי לתאר לנו את הטיפוס על ההר מתחתיתו, כשבראשו יושבים לוחמי אויב המתבצרים במערכת בונקרים ותעלות קשר. מהבונקרים ומהתעלות המסועפות נוכל להתרשם גם כיום.

בשנת 48' בלילה שבין 2 ל-3 באפריל נתפש הקסטל ושני משלטים סמוכים בידי הכוחות העבריים. הכוחות שטיפסו על ההר והופתעו מהשקט חשבו שנקלעו למארב. הם הופתעו לגלות שההר היה נטוש כמעט לחלוטין.

למחרת בלילה החל המאמץ הערבי לכבוש את ההר בחזרה. בשל מיעוט הכוחות העבריים וריבוי התוקפים הערביים נפלו תוך יומיים שני המשלטים הקטנים. הכוחות היהודיים התקבצו כולם בקסטל. הימים היו קרים במיוחד וגשם עז לא הפסיק לרדת. אספקת המזון תמה והכוחות נעשו מותשים ביותר נוכח המתקפה הבלתי הפוסקת. עשרות ערבים נפלו בניסיון להגיע אל ראש ההר. הם הגיעו בגלים, בזה אחר זה. ההתקפות חדלו רק בחצות הלילה, לאחר שהערבים מנו את הרוגיהם הרבים.

בשעה שלוש לפנות בוקר ראו שני השומרים בפינה הדרום-מזרחית של הקסטל שלוש דמויות עולות. הם היו בטוחים שזוהי התגבורת לה חיכו בכליון עיניים וזירזו אותם לעלות. לפתע קראה אחת הדמויות באנגלית והשומרים הבינו שמדובר בחיילי אויב. הם פתחו באש. אחת הדמויות נפלה והשתיים האחרות נמלטו.

זהותה של הדמות שנהרגה התגלתה מאוחר יותר. היה זה לא אחר מאשר עבד אל קאדר אל חוסייני, מפקד הכוחות הערביים באזור.

למחרת עלו אלפי ערבים, המשוכנעים כי מפקדם נפל בשבי, על ההר. בקרב הקשה נאלצו הכוחות היהודים לסגת מהמקום. במהלך הסריקות גילו הערבים את גופת מפקדם.

בליל המחרת, ה-9 באפריל, יצא כוח נוסף לכבוש את ההר ובשנית מצאוהו נטוש. איש מבין הלוחמים הערביים לא הסכים ככל הנראה להפסיד את ההלוויה ההמונית של עבד אל קאדר שנערכה ברוב פאר בהר הבית.

הקסטל נותר מאז בידיים עבריות. כנקודה הגבוהה והקדומנית ביותר בפרוזדור ירושלים היווה נקודה אסטרטגית חשובה עד מלחמת ששת הימים, במהלכה נכבשו המשלטים הירדניים בסביבה.

כיום אפשר לסייר בין שרידי הכפר והמוצב ולהתרשם מתצפית נהדרת של 360 מעלות על הרי ירושלים.