תפריט עמוד
לטענת ארגוני איכות הסביבה, מדיניות המיסוי שהציע שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, מעודדת שימוש בזבזני ברכב פרטי, הגורם לזיהום האוויר והקרקע, לרעש ולחיסול שטחים פתוחים. "בעולם יודעים לקבוע מדיניות תחבורתית באמצעי ניהול כלכליים", אומרת תמר קינן, מנהלת פרויקטים בארגון "תחבורה היום ומחר". לדבריה, מדיניות המס הישראלית בנושאי הוצאות רכב יוצרת "מדיניות דרך אגב", שמתחשבת רק בצד הכלכלי ולא מביאה בחשבון השפעה סביבתית. "בלי שאיש התכוון לכך, כמחצית מכלי הרכב החדשים הם כלי רכב שמקומות עבודה מוסרים לעובדיהם".

אני שואל את עידית לב־זרחיה, דוברת רשות המיסים, על הקשר שבין העלאת המיסוי ובין הליסינג. "אתה מתבלבל", היא אומרת, כמו כדי להוכיח את דבריה של קינן. "יש כאן שני דברים נפרדים: האחד הוא ועדה בין־משרדית שבוחנת את ההשלכות הסביבתיות של מיסוי דלק ורכב, והדבר השני הוא עניין הליסינג". אז זהו, שלא: בתנאי הליסינג הנוכחיים והנוחים כמעט בלתי אפשרי לשכנע אנשים לוותר על שימוש בכלי רכב פרטיים, הגורמים לפגיעה באיכות הסביבה ובבריאות שלנו.

זה לא עולה לי, למה שאסע פחות?
במסגרת לימודי התואר השני בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, קינן חוקרת כיצד משפיעה מדיניות המיסוי על רכב ממקום עבודה על היקפי הנסועה. "נסועה", אם תמהתם, היא סך הקילומטרים שנסעו כל כלי הרכב בארץ. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2005 הגיעה הנסועה של כלי הרכב הפרטיים בארץ ל־26.4 מיליארד קילומטרים – כ־42 אחוזים יותר מהנתון שהתקבל עשר שנים קודם לכן. ב־2003 נרשמו כרכב חברה 56 אחוזים מכלי הרכב החדשים בארץ, פי שבעה (!) יותר מב־1983. לדברי קינן, זהו נתון חריג ביחס לעולם המערבי.

לא מדובר רק במספר כלי הרכב הפרטיים שגדל מאוד. בשביל עובד שנוסע ברכב חברה אין משמעות לכמות הקילומטרים שהוא גומא. מעבר לסכום הבסיסי, העלות לכל קילומטר שייסע היא אפס: הוא לא משלם דלק, טיפולים, חניה או אגרה על נסיעה בכביש 6. אז למה שייסע פחות?

"ביטול היתרון המובנה של שימוש ברכב ממקום עבודה הוא הצעד הכי חשוב היום כדי להפחית את השימוש ברכב פרטי, שיוצר בעיה סביבתית הולכת וגדלה", אומרת קינן. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השימוש בכלי רכב יוצר 95.8 אחוזים מפליטת הפחמן החד־חמצני בארץ (הציצו במילון הירוק שמימין כדי לדעת מה זה עושה לכם), 32.4 אחוזים מפליטת תחמוצות החנקן, 86.5 אחוזים מפליטת הפחמימנים ו־21 אחוזים מפליטת גז החממה פחמן דו־חמצני. כל אלה הם חומרים רעילים, שנותרים באוויר שכולנו נושמים, גורמים לילדים לקצרת ומקצרים לנו את החיים.

אם חשבתם שהנזק לסביבה מסתכם בזיהום האוויר, יש לקינן כמה דברים לחדד ולחדש. הגידול במספר כלי הרכב ובנסועה פירושו גם רעש שגורם לנזק בריאותי, וזיהום קרקע ומקורות מים שנוצר מתשטיפי הכבישים המזוהמים בפיח, בדלק ובשמן וממתכות כבדות שמקורן בצמיגים. גם השטחים הפתוחים הולכים ואוזלים: עוד ועוד כבישים ומחלפים נסללים במקומות שבהם נהגנו לטייל, ומקומות עבודה נבנים על שטחים פנויים מחוץ למרכזי אוכלוסייה.

שיקולים פוליטיים מול אוויר נקי
המס על רכב מטעם העבודה נמוך היום משווי ההטבה, והדרג המקצועי במשרד האוצר המליץ להעלותו לערכו הריאלי. שר האוצר קיים דיונים במשך חודשים ואחריהם מינה צוות שערך שימועים לגורמים בענף הרכב. עו"ד חנוך אילסר מעמותת "אדם טבע ודין" שלח לו מכתב בתחילת ינואר ובו דרש כי העמותה תישמע בשימוע. השר לא הגיב למכתב, ואילסר, שחשש משיקולים פוליטיים ולא ענייניים, מברך עתה על החלטתו. "בהנחה שהמהלך יצליח ויעבור את הגורמים הפוליטיים הנוספים, אנחנו מחזקים את ידיו ואת ידי כל מי שמבין את המשמעות החברתית והסביבתית של העניין".

בסוף ינואר החליט הירשזון לאמץ את הרפורמה ולהעלות את המס בהדרגה. התוכנית תנוסח להצעת חוק ממשלתית בוועדת השרים לחקיקה. לאחר קריאה ראשונה תעבור הצעת החוק לדיון בוועדת הכספים של הכנסת, שצפויה גם היא לזמן מומחים ובעלי עניין. "ההחלטה היא הצלחה גדולה ובעלת חשיבות עצומה לקידום תחבורה בת־קיימא בישראל", אומרת קינן. למרות זאת, היא מתכוננת לשלב הבא במאבק – הדיונים בוועדת הכספים. "יש חשש שההתנהלות שם תהיה לא עניינית", היא אומרת ומזכירה שחברי כנסת נהנים גם הם מרכב בליסינג.

אביב בישראל - ממעוף הציפור

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: