תפריט עמוד

הפסטיבלים הכי הזויים בעולם

שתפו:

לרוץ בקור המקפיא בלי נעלים וכמעט עירומים בעיצומו של החורף היפני, לאכול כריכי תולעים וחגבים, להתפלש ברסק עגבניות או להתגלגל במורד גבעה תלולה בלי לשבור את הראש - אלו רק כמה מהחוויות שמציעים הפסטיבלים הכי הזויים בעולם. האם אתם אמיצים מספיק כדי להשתתף?

עודכן 27.1.19

ברחבי העולם, כך נדמה, לא מפסיקים לחגוג. מעבר לקרנבלים והפסטיבלים הגדולים שכולם מכירים, יש עוד המון חגיגות מקומיות, רבות מהן מוזרות למדי, לפחות בעיני המתבונן מבחוץ. הנה כמה אירועים ופסטיבלים הזויים במיוחד:

פסטיבל הבוץ בדרום קוריאה

כולנו אוהבים מדי פעם לפשוט את הבגדים היפים ולהרשות לעצמנו להתלכלך באמת. בפסטיבל הבוץ, שמתקיים כל שנה בעיר בוריאונג (Boryeong) בדרום קוריאה, לכל ההתלכלכות הזאת יש סיבה: הפסטיבל, שהחל כיוזמה של חברות קוסמטיקה מקומיות, נועד לקדם את סגולותיו הרפואיות של הבוץ המצוי בשפע באזור.

פסטיבל הבוץ בדרום קוריאה. הזדמנות לפשוט את הבגדים היפים ולהתלכלך עד הסוף

פסטיבל הבוץ בבוריאונג. הזדמנות לפשוט את הבגדים היפים ולהתלכלך עד הסוף

לא רק מקומיים מגיעים לפסטיבל הבוץ, אלא גם תיירים רבים, לצד זרים שדרום קוריאה משמשת להם בית זמני. ומה בתוכנית? בוץ, בוץ ועוד קצת בוץ: התמרחות בבוץ, טבילה באמבטיות בוץ, היאבקות בבוץ, ציור בבוץ, תחרויות צילום של המשתתפים המרוחים בבוץ ועוד. לצד העיסוק בבוץ יש מופעים רבים, תהלוכות רחוב, זיקוקי דינור ובעיקר אווירת שטות נעימה ומשוחררת.
מתי? הפסטיבל מתקיים בכל שנה למשך שבוע באמצע חודש יולי. אתר אינטרנט

פסטיבל הבוץ של בוריאונג

ספרד 1: פסטיבל העגבניות

ואם כבר לחזור לימי הילדות ולהתלכלך בלי לעשות חשבון, למה לא להוסיף למשוואה גם זריקת אוכל? בפסטיבל הטומטינה (La Tomatina), שמתקיים בכל שנה באוגוסט בעיירה הספרדית בוניול (Buñol) ליד ולנסיה, נזרקים יותר ממאה טונות של עגבניות בשלות לכל עבר. המשתתפים מטיחים זה בזה אינספור עגבניות, שנפרקות ברחובות ממשאיות עמוסות עד אפס מקום.

לשחות ברסק עגבניות. משתתפת בפסטיבל לה טומטינה

לשחות ברסק עגבניות. משתתפת בפסטיבל לה טומטינה

למרות שמחזה נראה חסר שליטה לחלוטין, למעשה יש כמה כללים שחובה לשמור עליהם: מותר להשליך רק עגבניות שרוקנו מהמשאיות (כלומר, אסור להביא עגבניות או ירקות אחרים מהבית), לפני שזורקים את העגבנייה צריך למעוך אותה כך שלא תגרום לפציעה כלשהי ואסור לכוון את העגבנייה המושלכת אל עבר העיניים. ליתר ביטחון, המנוסים מצטיידים במשקפות מהסוג שלוקחים לבריכה. זמן קצר לאחר תחילת החגיגות רחובות העיירה מתכסים בשכבה עבה של רסק עגבניות והמשתתפים, שגם כך חטפו לא מעט עגבניות מעוכות, ממהרים להתפלש בעיסה האדומה, לקפץ בתוכה ובאופן כללי להרגיש לפחות לזמן מה איך נראים החיים בתוך בקבוק קטשופ ענקי.
מתי? כל שנה, ביום רביעי האחרון של חודש אוגוסט אתר אינטרנט

לה טומטינה, פסטיבל העגבניות בבוניול

ספרד 2: קפיצה מעל תינוקות

עם כל הכבוד להתפלשות בבוץ או במיץ עגבניות טריות, קשה לחשוב על אירוע הזוי יותר מהמסורת הספרדית הזו, שלמרות שיש לה שורשים דתיים, קשה להבין איך זה שארגונים להגנת ילדים עוד לא עצרו אותה. החגיגה הקתולית קורפוס קריסטי (Corpus Christi, חג הלחם הקדוש) נחגגת בכל רחבי ספרד, וכוללת תהלוכות, מופעים, מוזיקה ומאכלים מיוחדים, אבל בעיירה קסטריו דה מורסייה (Castrillo de Murcia) היא כולל אלמנט נוסף: קפיצה מעל תינוקות רכים ששוכבים על מזרנים באמצע הרחוב.

המנהג, שנקרא אל קולאצ'ו, מתקיים מזה מאות שנים, ולמבקר מבחוץ המחזה נראה מוזר עד מאוד. החגיגות מתחילות בכנסייה המקומית, שממנה מגיח גבר המחופש לשטן. הוא מתחיל ללכת ברחובות העיירה, מלווה בפמליה של גברים חמורי סבר בחליפות שחורות. ילדים ונערים מקומיים רצים לפניו, קוראים לעברו קריאות גנאי ומקניטים אותו על מנת שיתעצבן ויתחיל לרדוף אחריהם. המחזה של גבר לבוש בתחפושת בצבעי צהוב ושחור עם מסכה מפחידה על פניו רודף אחרי ילדים ומצליף בהם בשוט קטן אולי נראה לכם לא ראוי, אבל זאת רק ההתחלה.

"השטן" קופץ מעל שורת תינוקות

"השטן" קופץ מעל שורת תינוקות | צילום: Celestebombin, cc-by-sa 4.0

בהמשך הדרך, הוא מגיע אל כיכר שבה מונחים מזרנים מכוסים בסדינים צחורים ועליהם שוכבים תינוקות בלבוש חגיגי. מסביב הכיכר עומדים ההורים הגאים וצופים ב"שטן", שבשלב הזה מלוות אותו ילדות בשמלות לבנות וסלסלות עם פרחים, קופץ מעל המזרנים והתינוקות, שרובם, יש להודות, נראים רגועים למדי למרות ההתרחשות הסוערת שמסביב. רוצים לדעת איך זה נראה? הנה סרטון מרתק העוקב אחרי ההתרחשות:

פסטיבל אל קולאצ'ו

מתי? הקורפוס קריסטי נחגג ביום ראשון הראשון לאחר חג השילוש – התאריך המדויק משתנה משנה לשנה (הוא חל על פי רוב בין השבוע השלישי במאי לשבוע האחרון ביוני).

פסטיבל האוכל הפראי בניו זילנד

החיים בארץ כל כך שלווה ונטולת מלחמות כמו ניו זילנד אחראים לחיפוש אחר הרפתקאות וריגושים יוצאי דופן. קחו, למשל, את פסטיבל האוכל הפראי, אירוע שנתי שמתקיים בעיירה הוקיטיקה (Hokitika) באי הדרומי, כשלוש שעות נסיעה מכרייסטצ'רץ'. לצד מעדנים מעוררי תיאבון כמו ופל בלגי או תותים עם גלידה, תמצאו בדוכנים הפזורים בשטח הפסטיבל לא מעט מאכלים הזויים לגמרי, כמו כריך של חגבים צלויים, עוגיות ממולאות בתולעים, עיני כבש או עקרבים ברוטב של יין אדום – הזדמנות מצוינת לבחון עד כמה אתם הרפתקנים בכל הנוגע לאוכל. פראי, כבר אמרנו?

דוכן של מאכלי תולעים בפסטיבל האוכל הפראי בניו זילנד

דוכן של מאכלי תולעים בפסטיבל האוכל הפראי בניו זילנד

למאכלים המשונים הללו יש ביקוש רב ויותר מ-20,000 אלף משתתפים מגיעים בכל שנה מרחבי ניו זילנד ומעבר לים – באופן לא מפתיע, רובם צעירים. מלבד דוכני אוכל, יש גם הדגמות של שפים, מופעי רחוב, הופעות דראג, תחרות תחפושות (שגם בה הטעם הטוב בולט בחסרונו), תחרות צילום ועוד.
מתי? הפסטיבל מתקיים בכל שנה בתחילת חודש מרץ.

מי אמר כריך חגבים ולא קיבל? משתתף מהוסס משהו טועם מבאגט עם חגבים צלויים

מי אמר כריך חגבים ולא קיבל? באגט עם חגבים צלויים בפסטיבל האוכל הפראי | צילום: Richard Walker, flick

פסטיבל גלגול גבינה באנגליה

אם היינו מחלקים ציונים לפסטיבלים בעולם, פסטיבל גלגול הגבינה, שמתקיים מדי שנה במחוז גלוצ'סטרשיר בדרום-מערב באנגליה, היה מתמודד רציני על התואר הפסטיבל המגוחך ביותר. דמיינו לעצמכם חבורה עליצה של אנשים, מרביתם נראים שפויים למדי, רודפים אחרי גושי גבינה שמתגלגלים במורד גבעה תלולה. המטרה: להגיע לתחתית הגבעה לפני הגבינה.

מי הזיז את הגבינה שלי? משתתפים בפסטיבל הגבינה מתגלגלים במהירות במורד גבעה תלולה

מי הזיז את הגבינה שלי? משתתפים בפסטיבל הגבינה מתגלגלים במהירות במורד גבעה תלולה

כדי להשיג את הגבינה המתגלגלת המשתתפים מוכנים להשקיע לא מעט מאמצים, ואפילו להיפצע (פרמדיקים נושאי אלונקות אינם מראה נדיר בפסטיבל הזה). האירוע מעורר הרבה התרגשות ועניין באזור, וגם תיירים מאנגליה וממדינות אחרות באים כדי לעודד את המשתתפים.
מתי? הפסטיבל מתקיים בתחילת יולי ב-Cooper's Hill.

ולגלגול המטורף הזה יש מחיר: פצוע בפסטיבל הגבינה.מזל שתמיד יש פרמדיקים בסביבה

ולגלגול המטורף הזה יש מחיר: פצוע בפסטיבל הגבינה.מזל שתמיד יש פרמדיקים בסביבה

פסטיל האיש העירום ביפן

בתרבות היפנית יש לא מעט מנהגים שבעיניים מערביות עשויים להיראות קצת, איך נאמר זאת? – משונים… אחד מהם הוא פסטיבל האיש העירום (Saidaiji Eyo Naked Man Festival), שמתקיים בבעיר אוקיימה (Okayama). לפסטיבל יש שורשים עמוקים: הוא מתקיים מזה כאלף שנים בשבת השלישית של חודש פברואר, ומושך אליו מאות אלפי צופים.

הפסטיבל מושתת על עקרונות דת השינטו הקשורים בטוהר וניקיון, לפיהם אדם עירום שואב את המזל הרע והמעשים הרעים מהסובבים אותו. זהו פסטיבל של היטהרות, ובמסגרתו כ-10,000 גברים בלבוש  מינימלי ביותר (רק בד חלציים קטן במיוחד) מקיפים כמה פעמים את מקדשSaidaiji Kannon-in ובהמשך רצים ברחובות העיר. לא רק שבפברואר קר להפליא ושלג מכסה את הרחובות, כדי להוסיף להיטהרות, מים כמעט קפואים מותזים על המשתתפים. ואם לא די בכך, הם צריכים לאסוף בדרכם חפצים שונים בעלי משמעות דתית, מה שמביא לעיתים להתגוששויות ודחיפות בגוש הצפוף של המשתתפים.

גברים בלבוש מינימלי ביותר רצים ברחובות הקפואים בפסטיבל האיש העירום | צילום: Jordan Sitkin, flickr

גברים בלבוש מינימלי ביותר רצים ברחובות הקפואים בפסטיבל האיש העירום | צילום: Jordan Sitkin, flickr

למרות שהפסטיבל הזה נראה יפני לחלוטין, גם זרים מורשים להשתתף בו. כמובן שגם הם צריכים להתפשט, לעטות בד לבן על אזור החלציים ולרוץ כמעט עירומים תחת סילוני המים הקפואים. בסוף האירוע, גם מי שלא מאמין, ודאי ירגיש מטוהר ונקי במיוחד.
מתי? בשבת השלישית של חודש פברואר, פרטים נוספים באתר האינטרנט

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: