העיירות הכי יפות באיטליה

במדינה כמו איטליה, שמצטיינת בערים נהדרות ובנופי טבע יפהפיים, לפעמים נוטים לדלג על העיירות שבדרך. נכון שבעיירות האיטלקיות לא תמצאו על פי רוב מוזיאונים בעלי חשיבות בינלאומית או אזורי שופינג יוקרתיים כמו בערים הגדולות, אבל החן האיטלקי לא עוצר במרכזים האורבניים ולא מסתיים בגבעות הרכות של טוסקנה או בחופים המפורצים של אמלפי. לפניכם כמה עיירות איטלקיות יפות במיוחד, שבכל אחת מהן כדאי מאוד לעצור במהלך טיול באיטליה. יש בהן עיירות אלגנטיות ומוקפדות, אחרות הן בעלות חן מחוספס, ובכל מקרה, אחרי שתבלו כאן זמן מה, רוב הסיכויים שתרצו להישאר לפחות עוד יום או יומיים. העיירות המופיעות כאן מסודרות מצפון לדרום.

לקריאה נוספת:

• מדריך מסע אחר לאיטליה
• הכפרים היפים של צרפת
• העיירות והכפרים הסודיים של אירופה

קסטלרוטו, דרום טירול

אם אתם מרגישים שעברתם בטעות את הגבול ואתם כבר לא באיטליה, אין זה מקרה. בעיירה קסטלרוטו (Castelrotto), המוכרת גם בשם קלסטלרות (Kastelruth), תשמעו יותר גרמנית מאשר איטלקית, המטבח מזכיר את זה המטבח האוסטרי וגם הנופים האלפיניים ובקתות העץ מזכירים יותר את השכנה מצפון מאשר מה שתראו באזורים דרומיים יותר באיטליה. הפיצול הזה, בין איטליה לאוסטריה, מאפיין מאוד את דרום טירול, אזור שהיה שייך לאוסטריה וסופח לאיטליה אחרי מלחמת העולם הראשונה, ואשר תושביו משמרים עד היום מסורות של המולדת הישנה. הדולומיטים אחראיים לתפאורה היפהפייה המקיפה את קסטלרוטו, תפאורה המשתנה במהלך השנה, מהחורף המושלג מאוד ועד לפריחות המקסימות של הקיץ.

קסטלרוטו. השפה, האוכל, הבתים והנופים – הכל מזכיר את אוסטריה, השכנה מצפון | צילומים שאטרסטוק

מה לראות?
תלוי מתי אתם מגיעים: בחורף אפשר להתענג על הסביבה המושלגת. האתר הסמוך לעיירה, Val Gardena / Seiser Alm מתאים גם למשפחות. אפשר לצאת לטיולי הליכה בשלג או לסקי קרוס קאנטרי ויש גם סיורים במזחלת רתומה לסוסים. בקיץ אפשר לצאת לטיולי הליכה בנופים שנראים כאילו יצאו מתוך גלוית נוף, לרכוב על אופני הרים, לשחות באחד משני אגמים באזור או פשוט לפרוש מפה ולשבת לפיקניק בלב כל היופי הזה.

איך מגיעים?
קסטלרוטו נמצאת כ-30 ק"מ מצפון לבולזנו (Bolzano), כחצי שעה נסיעה בכביש SP24.

כיכר בקסטלרוטו. שומרים על מסורות מהמולדת הישנה

נייבה, פיימונטה

מעבר ליופיו הטבעי של חבל פיימונטה, בצפון-מערב איטליה, הוא גם נחשב לאחד מיצרני היין הגדולים והמשובחים במדינה שבה יינות נהדרים זורמים כמו מים. במהלך טיול בחבל הארץ היפה הזה, שהאלפים מקיפים אותו משלושה עברים, כדאי מאוד לעצור בעיירה המקסימה נייבה (Neive) כדי לבקר באחד היקבים המקומיים, לטעות מהיינות המצוינים ולהכיר את אורח החיים של התושבים, שלא ממהרים לשום מקום, ובצדק.

מה לראות?
ביקור בנייבה לא יהיה שלם בלי עצירה ביקב מקומי אחד לפחות. Cantina Del Glicine הוא אחד המקומות המומלצים לביקור וכך גם Cantina del Bricchetto di Franco Rocca. אם אתם רוצים להעמיק את הידע שלכם ביינות ובגסטרונומיה המקומית תוכלו להיעזר במומחים: רוברט ולזלי אלכסנדר, יינן ושפית הגרים באזור קרוב לשני עשורים, מובילים סיורי יין ואוכל בפיימונטה, כשכל סיור כולל כמובן גם טעימות ולגימות. בתום הסיור, גם אתם תדעו להבחין בין סוגים שונים של בארולו.

כרמים מקיפים את העיירה נייבה, באזור היין של חבל פיימונטה

איך מגיעים?
נייבה נמצאת כ-90 ק"מ מדרום לטורינו ונסיעה של כשעה ורבע בכביש המהיר E70 (כביש אגרה) תביא אתכם מהעיר הגדולה לעיירה הקטנה.

קאמולי, ליגוריה

במרחק קצרצר מפורטפינו, כפר דייגים שהפך לאתר נופש נחשק, נמצאת העיירה הקטנה (כ-5,500 תושבים) קאמולי (Camogli). בדומה לשכנתה הנוצצת, גם קאמולי נמצאת על חוף הים של הריביירה האיטלקית בצפון-מערב איטליה, פחות מחצי שעת נסיעה מגנואה. המיקום הנהדר, בין הרים לים, הבתים הצבעוניים שנושקים לקו החוף, הנמל הקטן והציורי והקרבה היחסית לערים מרכזיות כמילאנו (שעתיים נסיעה) ופיזה (שעה וחצי נסיעה) ולעיירות המפורסמות של צ'ינקווה טרה, הופכים את הביקור כאן לקל ומזמין. את הקשר העמוק של התושבים לים אפשר ללמוד משם העיירה, שיבוש של המילים "בתי הנשים" באיטלקית – על שום נשות הדייגים שנהגו לצפות מחלונות הבתים אל הים, בתקווה לראות את הסירות שבות מהדיג. גם אתם, אם תבקרו כאן, לא תוכלו להישאר אדישים למראה הים הכחול הנשקף מכל עבר, בין אם אתם מטיילים על החוף או יוצאים להליכה בשבילים הצרים המטפסים על צלע ההר.

הבתים הצבעוניים של קאמולי משקיפים על נמל הדייגים – יש קשר רב שנים בין תושבי העיירה לים

מה לראות?
הכי כיף לשוטט בין הבתים היפים, לאכול צלחת של סרדינים (פרט לשם, אין דבר משותף בין הטעם של סרדינים טריים על הגריל לדגים המשומרים שנמכרים בקופסה), ללגום אספרסו קצר בבית קפה מקומי ולהתבונן בסירות הדייגים שבנמל. מנזר סן פרוטוסו (Abbazia di San Fruttuoso) הוא מבנה מרשים הנמצא במיקום הכי טוב בעיירה, ממש על חוף הים. בקיץ החוף למרגלות המנזר עמוס מאוד, בשאר השנה תוכלו לשוטט כאן או לשבת מול המים בשלווה. שביל הליכה היוצא מקאמולי ומחבר אותה עם העיירות השכנות עובר דרך נופים מקסימים ואינו נופל מהשביל המחבר את העיירות של צ'ינקווה טרה.

החוף הצמוד למנזר בקאמולי

איך מגיעים?
מגנואה (Genoa) נוסעים בכביש המהיר (כביש אגרה) E80 עד ליציאה ל-Recco ומשם ממשיכים קילומטרים ספורים בכביש SS1 עד קאמולי. אפשרות אחרת היא לנסוע את כל הדרך בין גנואה לקאמולי על כביש SS1 המקביל לחוף. הדרך ארוכה יותר (50 דקות במקום חצי שעה על הכביש המהיר) אבל היא צמודה לקו החוף ועוברת דרך כמה עיירות וכפרים נאים. ממילאנו נוסעים בכביש המהיר A7 לכיוון גנואה ומשם ממשיכים כמפורט למעלה.

גוביו, אומבריה

כ-40 ק"מ מצפון לפרוג'יה, בירת מחוז אומבריה ואחת הערים הנעימות באיטליה, נמצאת עיירה יפהפייה, שנראה כאילו לא השתנתה מאז ימי הביניים. בתים רבים בגוביו (Gubbio) נותרו ממש כמו שהיו במאות ה-14 וה-15, וכך גם רחובות האבן הצרים. אם תסתכלו על חזיתות של הבתים העתיקים תבחינו כי ברבים מהם יש שתי דלתות – דלת ראשית בגובה הרחוב ולצדה דלת נוספת, קטנה יותר ומוגבהת מעל הרחוב. יש סברות שונות לשימוש של הדלת הקטנה, בין השאר יש האומרים כי היא שימשה להוצאת גופות המתים (ובאמת, באיטלקית היא מכונה porta dei morti, דלת המתים). אולם נראה כי הסיבה להתקנת דלת נוספת לצד הכניסה הרשמית לבית נועדה לביטחון הדיירים, שהיו את הדלת המוגבהת כדי לבחון מלמעלה את המבקרים בטרם התירו להם להיכנס בדלת הרגילה.

גוביו. מעט מאוד השתנה במראה העיירה מאז ימי הביניים

מה לראות?
בין האתרים המרשימים בגוביו ניתן למנות את התיאטרון הרומי מהמאה הראשונה לספירה; ארמון קונסולי המרשים מהמאה ה-14, שמכיל מוזיאון, אשר מוצגים בו הלוחות האיגוביים, לוחות ברונזה עתיקים שהתגלו במאה ה-15 ועליהם כתובות דתיות בשפה האומברית (שפה שנכחדה). הקתדרלה של גוביו נבנתה בסוף המאה ה-12 ויש לה חלון-ויטראז' יפהפה. בעיירה יש עוד כמה מוזיאונים, כולל מוזיאון לאמנות טיבטית ונפאלית.

איך מגיעים?
מפרוג'ה נוסעים לכיוון צפון בכביש SR 298 עד גוביו. הנסיעה אורכת קצת פחות משעה.

פיטיליאנו, טוסקנה

טוסקנה, אחד האזורים היפים באיטליה, מושכת אליה מטיילים רבים, בזכות הערים הנפלאות פירנצה, סיינה, פיזה, לוקה ואחרות, הנופים הכפריים הציוריים ומסלולי היין המשובחים. במהלך טיול בחבל הארץ הנחשק, כדאי לכם לעצור, ולו לזמן קצר, באחת העיירות המדהימות ביותר באזור. לפיטיליאנו (Pitigliano), המכונה גם "ירושלים הקטנה" בשל הקהילה היהודית ששגשגה כאן בעבר, יש חן אינסופי: החל במיקום הנהדר בראש מצוק וכלה בבתי האבן העתיקים והסמטאות הצרות והמתפתלות.

פיטיליאנו, המכונה "ירושלים הקטנה" בשל היהודים הרבים שחיו כאן  לפני מלחמת העולם השנייה

מה לראות?
למרות גודלה הצנוע, גרים כאן רק כ-4,000 תושבים, העיירה מציעה למבקרים בה הרבה אתרים מעניינים, משרידים אטרוסקיים, זכר לעם שחי באזור ב מאה ה-7 לפני הספירה, דרך כמה כנסיות רנסנסיות נאות ועד לחומות העיר שהשתמרו היטב. מעניין במיוחד לעקוב אחר העבר היהודי של פיטיליאנו. עד הגירוש של יהודי העיירה ב-1938 היתה כאן קהילה יהודית תוססת, עם בית כנסת, מאפיית מצות, מקווה ובית קברות. כיום, למרות שנותרו בעיירה רק יהודים בודדים, לא מספיק לקיים מניין, בית הכנסת שופץ ואפשר לבקר בו בתיאום מראש. ואם אתם כבר כאן, כדאי לבקר גם בעיירה סובנה (Sovana), השוכנת אף היא על ראש צוק, במרחק קצר מפיטיליאנו.

סמטה בפיטיליאנו

איך מגיעים?
פיטיליאנו נמצאת כשעתיים ורבע נסיעה מסיינה – נוסעים דרומה בכביש ST2 וממנו עוברים לכביש st20, המוביל לעיירה. לבאים מאורבייטו – סעו בכביש SS74 כ-50 ק"מ לכיוון מערב (הנסיעה בכביש המקומי הצר אורכת קרוב לשעה).

קלקטה, לאציו

50 ק"מ מצפון לרומא נמצאת אחת העיירות המדהימות באיטליה. הניו יורק טיימס קרא לקלקטה (Calcata) "העיירה הכי קולית באיטליה", ולא במקרה נבחר דווקא התואר הזה: בבתים העתיקים, הנראים כאילו הם צומחים היישר מתוך המצוק, גרים אמנים ואנשי רוח, היפים מזדקנים ואנשים הדוגלים בחיים אלטרנטיביים. העיירה המקורית התרוקנה מתושביה בשנות ה-30, לאחר שהממשלה אסרה על מגורים כאן מחשש שהמצוק יתמוטט ויקבור תחתיו את הבתים הישנים. התושבים עברו לגור בעיירה חדשה, Calcata Nuova, למרגלות המצוק. בשנות ה-60 פלשו אל הרובע העתיק שעל ראש המצוק אמנים, היפים וצעירים חסרי מנוח או הכנסה, ואלו החלו לטפח את העיירה העזובה. עם השנים מעמדם של הפולשים הוסדר בחוק, וכיום הם חיים כאן ברשות ובזכות, בבתים שאותם רכשו מהמדינה.

קלקטה, שתושביה הורחקו ממנה מחשש להתמוטטות המצוק, חזרה לשגשג בעשורים האחרונים

מה לראות?
אמנם יש כאן כמה מבנים ראויים לציון, כמו כנסייה מהמאה ה-14, אבל בעיקר יפה לשוטט ברחובות מרוצפי האבן, לבקר בגלריות שפתחו תושבי העיירה, לשתות קפה בבית קפה קטן או לאכול באחת המסעדות המקומיות ולקנח בתצפית על הנופים המדהימים שנשקפים מקצה העיירה.

איך מגיעים?
מרומא – נסיעה בת כ-50 דקות בכביש SR2 לכיוון צפון תביא אתכם אל קלקטה.

המראה הלא ייאמן של העיירה קלקטה עם בתים חצובים בסלע מעל נוף ירוק נהדר

אטרני, חוף אמלפי

חוף אמלפי הוא אחד האזורים המוכרים והמתוירים ביותר בדרום איטליה, ואין פלא. קו החוף המפורץ, העיירות התלויות על מצוקים מעל המים, מטעי הלימונים שבאביב מבשמים את האוויר בפריחה נפלאה ודרך חוף אמלפי הנחשבת לאחת מדרכי הנוף היפות בעולם. על הדרך הנופית הזאת, במרחק קצרצר מהעיירות המפורסמות אמלפי, סורנטו ופוזיטנו, נמצאת העיירה הזעירה אטרני (Atrani), היפה לא פחות מהאחרות ואולי אף יותר. העיירה כמו כלואה בין שני הרים, כשבתיה משקיפים אל המפרץ הכחול. הסמטאות הצרות, הגנים הפורחים, הכיכרות היפות והקסם הבלתי מעורער של אטרני, שמצליחה לשמור על אותנטיות באזור עמוס באטרקציות תיירותיות, כל אלה מהווים סיבה טובה מאוד לעצור כאן.

בתי העיירה אטרני תלויים על צוק מעל המפרץ המרהיב

מה לראות?
בעיירה הזעירה יש כמה כנסיות יפות מהמאות ה-12 וה-13 ומעליה יש שרידים מרשימים של מבצר, Torre dello Ziro משם יש תצפית נפלאה על המפרץ ועל אטרני ואמלפי.

איך מגיעים?
אטרני נמצאת על דרך חוף אמלפי, או בשמה הרשמי כביש SS163, במרחק כחמש דקות נסיעה מהעיירה אמלפי וכ-30 ק"מ ממזרח לסלרנו (Salerno).

פוליניאנו א מארה, פוליה

חבל פוליה, בדרום-מזרח איטליה, הוא העקב של המגף האיטלקי, ורק בשנים האחרונות התיירים החלו לגלות את סוד קסמו. את סוד הקסם הזה אפשר לגלות בקלות בעיירה פוליניאנו א מארה (Polignano a Mare) הנמצאת כחצי שעה נסיעה מדרום לבארי, העיר השנייה בגודלה בדרום איטליה (אחרי נאפולי). הבתים הלבנים התלויים על מצוק מעל הים האדריאטי, הרובע העתיק, הכיכרות, התושבים מסבירי הפנים והאוכל הפשוט והטרי שמאפיין את האזור – כל אלה יגרמו לכם להתאהב בעיירה המיוחדת הזאת.

בתיה הלבנים של פוליניאנו א מארה תלויים מעל הים האדריאטי

מה לראות?
שוטטו בסמטאות הצרות וספגו את האווירה, עצרו לקפה בכיכר ויטוריו עמנואל (in Piazza Vittorio Emanuele II), קנו לעצמכם גביע גלידה (יודעי דבר טוענים שהיא הטובה באיטליה), צפו בים הכחול ממרפסת התצפית על המצוק ואל תחמיצו ביקור בחוף היפהפה, שנמצא דקות הליכה ספורות מהמרכז העתיק. החוף הלבן תחום משני עבריו בצוקים, המשמשים את הנערים המקומיים כנקודת קפיצה אל הים, פעילות מרגשת לצפייה ובהחלט לא מומלצת למי שלא נולד כאן… כ-15 ק"מ מדרום-מערב לעיירה נמצאות מערות קסטלנה(Grotte di Castellana), מערכת של מערות נטיפים מרהיבות, בהן המערה הלבנה, אחת היפות מסוגה בעולם.

החוף של פוליניאנו א מארה, מצוקים תוחמים את רצועת החול הצרה

איך מגיעים?
נסיעה מבארי לאורך העקב של המגף האיטלקי, בכביש SS16, תביא אתכם בתוך פחות מחצי שעה אל העיירה פוליניאנו א מארה.

מידע מעשי על איטליה

איך להגיע לאיטליה? באיטליה יש כמה נמלי תעופה בהם נוחתות טיסות מישראל. במשך כל השנה מתקיימות טיסות סדירות (וכן טיסות שכר) לרומא ולמילאנו. בנוסף, רוב השנה פועלות, גם אם בתדירות נמוכה יותר (פעם/פעמיים בשבוע), טיסות ישירות ליעדים נוספים כמו ונציה, טורינו, ורונה, בולוניה, נאפולי ובארי.
מתי להגיע לאיטליה? התשובה לשאלה הזאת תלויה ביעד בו רוצים לבקר ובמטרת הביקור. עונות המעבר – האביב המאוחר (אפריל-מאי) וראשית הסתיו (ספטמבר-אוקטובר) נעימות ומתאימות לטיול ברוב אזורי המדינה. אם  תרצו לבלות בחופים באיים או בדרום המדינה, הגיעו ביוני או ספטמבר (גם החודשים יולי ואוגוסט מתאימים אך הם מאוד חמים ועמוסים). ברומא ובוונציה עדיף לבקר בעונות המעבר או בחורף, אך לא בחודשי הקיץ העמוסים. אם תרצו לעשות סקי בפסגות האלפים, הגיעו בחודשי החורף – ינואר פברואר. בחודשים אלה מתקיימים פסטיבלים וקרנבלים רבים ברחבי המדינה, ובהם קרנבל המסכות בוונציה.
תחבורה באיטליה: בתוך הערים הגדולות אפשר ורצוי להשתמש בתחבורה הציבורית.  בין הערים הגדולות הדרך הנוחה ביותר להתנייד היא ברכבת. רכבות מהירות מקשרות בין כל הערים הגדולות ומגיעות גם לרבות מהערים הקטנות יותר.  (אם תרצו להגיע מצפון איטליה לדרומה או להיפך ייתכן ותעדיפו טיסה פנימית). אוטובוסים מגיעים למרבית העיירות והכפרים, אבל הם נוסעים בתדירות נמוכה יותר והנסיעה בהם מאפשרת פחות גמישות. אם תרצו לטייל בכפרים ובטבע, שכירת רכב תקנה לכם הכי הרבה חופש וגמישות.