לפעמים מוצא אתה את עצמך במצב מוזר. אתה מגיע אליו בהדרגה בדרך טבעית למדי, אולם לאחר שנכנסת לעוביה של הקורה, מתנער אתה לפתע, משתומם ושואל את עצמך כיצד לכל השדים והרוחות הגעת לכך. אם למשל, מפליג אתה בים על רפסודת עץ עם תוכי וחמישה בני לוויה, מן הנמנע הוא שלא תתעורר סוף סוף בוקר אחד בים ותתחיל לתהות על המוצאות אותך". (מתוך "מסע קון טיקי", כתב תור היירדאל, תרגם שמואל אילון) הכל החל בטיול המסורתי אחרי הצבא של תומר אחי לדרום אמריקה. החלום התגבש בהשראת קרובי משפחה שערכו טיול ארוך לאזור. הטיול ארך חצי שנה, בה גילה שיוכל להסתדר במצבים שלא הכיר קודם. את הדחיפה הרצינית ביותר לעצמאות קיבל כבר בתחילת המסע – עת התפצלו ממנו שותפותיו לטיול במפתיע אחרי יומיים בלבד. "זה מה שעשה את הטיול למוצלח כל כך – רק כך התמודדתי עם האוכלוסייה המקומית ועם הטיילים האחרים", הוא מספר. להזמנת ספר הצילומים של תומר "מבעד לעיניו – מפליגים אל האינסוף" >>
איך הפכת לטייל בלתי נלאה? מאז החוויה בהתחלת הדרך, השותפים לטיול נבחרים בקפידה. "יצא לי לטייל בכל מיני הרכבים: לבד, עם בת זוג, חבר טוב, שותפים/ות לטיול ממודעה בחנות למטיילים, ופעם אחת עם המשפחה (לירדן). לכל הרכב יתרונות וחסרונות, אפשר להגיד שהכי טוב עבורי לטייל זה עם בת זוג או לבד. עם בת זוג אופי הטיול יהיה יותר רומנטי ומחליטים יחד מה עושים. העולם שלנו מתרכז בשנינו ויש פחות אינטראקציה עם העולם. הטיול לבד מזמין חוויה יותר פתוחה לסביבה, מרגישים היטב את המקום, איך האנשים חיים. בזכות כתבה במסע אחר הכרתי את האתר Couchsurfing ופגשתי דרכו אנשים נפלאים. אני אוהב את שני סוגי הטיולים". עבור תומר תכנון הטיול הוא חלק בלתי נפרד וכיפי מהטיול עצמו. הידיעה שיש טיול באופק מאוד משמחת אותו. הוא מנסה לא לתכנן בקפידה את הטיול במידת האפשר, להשאיר מקום להפתעה. יוצא מן הכלל היה הטיול לרוסיה וסקנדינביה, בו בגלל אילוצי רכבת ולינה אצל אנשים הצטייד בקובץ אקסל מפורט, שכלל יעדים מדויקים. מהם התנאים שחייבים להתקיים בכל טיול שאליו אתה יוצא? המקומות הפחות מתוירים תמיד משכו את תומר. "כשאני מטייל במקומות קלים לטיול אני יוצא בבוקר ורואה מה יוכל להפתיע אותי במהלך היום, וכשאני מטייל במדינות העולם השלישי אני אוהב את האווירה עצמה – האזורים הפחות מתוירים שם תמיד מזמינים חוויות מהסוג הלא נודע. השתתפות בפסטיבלים ובאירועי ספורט של המקומיים, סיור ברחובות לא מתוירים, גורמים לי להרגיש את המקום הכי טוב. בקובה, למשל, נהניתי מפסטיבלים של מקומיים, במדגסקר נקלעתי להלוויה שונה מכל מה שהכרתי, בפפואה – לטקס השלמה בין שבטים".
אתה זוכר את כל הטיולים שעשית לפרטי פרטים, או רק חוויות מיוחדות? מטיולו האחרון (בינתיים) באתיופיה חזר עם חוויות רבות. "זהו נוף מיוחד, חצי מדברי. זכורה לי במיוחד לליבלה, עיר מרתקת עם מנזרים חצובים בסלע, בה נערכו טקסים מאוד מעניינים – בלי תיירים – לכבוד הפסחא. אתיופיה מדינה מיוחדת, קרובה יחסית לישראל, כך שתוך ארבע שעות טיסה מקבלים מנה גדושה של אפריקה לא מתוירת, כמו לנחות לזמן קצר בכוכב לכת אחר". איזו חוויה נחקקה במיוחד בזיכרונך?
גם סכנות לא חסרו, כמובן. "בטרק באי ונואטו שבפסיפיק הגענו ללוע הר געש וראינו לבה קופצת. במדגסקר למור נשך אותי ביד בגלל שהחזקתי בננה. עברתי כמעט-התהפכות באוטובוס בדרך לטרק הסנטה-קרוז שבפרו, וכמעט התייבשתי בטרק בג'ונגל פאלאוואן שבפיליפינים. וזה לא הכל: עברתי כמעט-נפילה לתהום בנפאל, כמעט הייתי מעורב במלחמת כנופיות בפפואה, חליתי במחלת גבהים באגם טיטיקקה בבוליביה. למרות זאת, האירועים המפחידים נבלעים באירועים חיוביים רבים והרושם הכללי מהטיולים האלה היה טוב, יצאתי מחוזק ולמדתי שאני יודע להסתדר במצבים לא רגילים". לתומר יש רשימת מקומות שאליהם ירצה לחזור. "משהו בשלווה של פרובאנס, למרבה ההפתעה, מושך אותי. הכפרים הנחמדים, הנוף הירוק מסביב. פפואה ניו גיני, על שבטיה הרבים והשפות המעניינות. מדברים שם פידג'ין אינגליש, שזו אנגלית בסיסית עם קצת ספרדית – שפה מאוד מצחיקה. האיים שבאוקיינוס השקט מושכים אותי, בזכות הריחוק שלהם משאר העולם. יש משהו חזק בידיעה שזה מקום מרוחק ומבודד, אנשים רבים באזור זה לא יצאו מהאי שלהם מעולם. בקירגיזסטאן אהבתי את הטבע והשלווה, בפרו ובבוליביה אשמח לבקר שוב כדי לראות מה השתנה שם".
מוטיב ההפתעה אהוב על תומר במיוחד. "בטרק בקירגיזסטאן הגענו למעבר הרים בגובה 3,900 מ' ושם חיכתה לנו הפתעה – מצד אחד קרח ואגמים, ומצד שני אקלים מדברי וצחיח. בטרק בן שמונה ימים באנאפונה בנפאל הלכנו כארבעה ימים בתוך ענן, וכשהגענו למחנה הבסיס השמים פתאום התבהרו ונגלה לעינינו מחזה מדהים – המוני כוכבים ופסגות מושלגות מכל עבר". לאיזו תרבות הכי התחברת? איך אתה שובר את הקרח עם חברים לטיול ועם אנשים שאתה פוגש? התגובות לתחביב חובק העולם של תומר שונות. "אנשים שאוהבים לטייל מזדהים, מתעניינים, רוצים לדעת פרטים על הטיולים שלי. אנשים שלא – לא מבינים מה העניין הגדול עם הטיולים. עם השנים נוצרה סביבי ציפייה: 'מהם היעדים הבאים שלך?', והתשובה היא שאיני יודע מה הטיול הבא, אני חי מטיול לטיול, ושמח שאני יכול לעשות את הטיול הבא. אני לא מטייל כי הכנסתי את עצמי למשבצת הזו, אלא כי אני רוצה לטייל".
עם השנים, הצילום הפך לחלק משמעותי מהטיול. "נשאלת השאלה האם אני מטייל בשביל לצלם או מצלם בשביל לטייל… אני מנסה לא לראות את העולם רק דרך פריימים, ולרוב זה מצליח. לפעמים אני מטייל ואומר לעצמי – עכשיו לא אצלם כלום. עם זאת, יש אירועים שאני מאוד שמח שצילמתי, וכמו תמיד, גם כאן חוק מרפי פועל, והאירועים המוצלחים באמת קורים כשאין מצלמה באזור". למרות שהוא מטייל ללא הרף ברחבי העולם (ראו רשימה בתיבה למעלה, משמאל), הוא מעדיף לשמור על העיסוק הזה כתחביב. מדריך טיולים שפגש בין טיסות בעמאן הבהיר לו סופית שכדי שהטיולים לא יימאסו עליו, אסור לו להפוך אותם למקצוע. וכן, הוא כבר מתכנן את הטיול הבא: שבועיים באיים הקנריים, כולל שיט בין האיים, בתקווה למצוא מקומות פחות מתוירים, וכמובן ליהנות מנוף געשי. ולאן הוא חולם לטייל בעתיד? "שמרתי את היעדים הטובים לסוף", הוא אומר, "ניו זילנד, צ'ילה, סין. טיול חלומי – איי מרקיז ואי הפסחא שבאוקיינוס השקט, שניהם קשורים למחקרים של האנתרופולוג הנורווגי תור היירדאל". תומר נפטר ביום 21.11.14 ממחלה קשה בתל אביב. בן 42 היה במותו להזמנת ספר הצילומים של תומר "מבעד לעיניו – מפליגים אל האינסוף" >>
|
