המקומות המסתוריים בישראל

ברחבי העולם יש לא מעט אתרים מסתוריים המעלים תהיות לגבי אופן היווצרותם ולאיזו מטרה שימשו. ישראל אמנם קטנה ורוב פינותיה מוכרות היטב, אבל גם אצלנו אפשר למצוא אתרים מסתוריים ומסקרנים: מעגלי אבנים בגולן, מבצר צלבני במרכז הארץ שעשרות שנים נותר סגור ומסוגר, סלעים עגולים הפזורים במדבר, ציורי סלע מעוררי תהיות. הנה הצצה לכמה מהאתרים המיוחדים והמסתוריים בארץ, מצפון ועד דרום:

עוד טיולים בישראל כאן

דולמנים בגולן

מבנים מגליתיים הבנויים מאבנים ענקיות הסעירו מאז ומעולם את דמיונם של החוקרים. מי הקים אותם? איך הניחו את האבנים הכבדות זו על זו ללא כל ציוד הנדסי? ואיך האבנים נשארות ערוכות במבנה הזה כל כך הרבה שנים, ללא שימוש במלט? גם בארץ שלנו יש מבנים כאלה: ברחבי רמת הגולן פזורים מאות דולמנים. אלו הם מבנים מגליתיים, הבנויים במבנה של שולחן – שתי אבנים אנכיות שעליהן אבן ראשה מאוזנת (פירוש השם דולמן הוא שולחן אבן). הדולמנים, אשר רבים מהם שימשו מקור כתאי קבורה, היו אופייניים לתקופה הניאוליתית, אך נעשה בהם שימוש גם בתקופת הברונזה. ריכוז גבוה במיוחד של דולמנים נמצא בשדה ליד העיר העתיקה גמלא, וקשה שלא לעמוד נפעמים מול העצמה האדירה הטמונה בהם ולתהות כיצד נוצרו ולשם מה.

דולמן הגולן. ברחבי הגולן פזורים מאות דולמנים כאלה | צילום: יעקב שקולניק

רוג'ום אל הירי, רמת בגולן

אתר מעגלי האבנים המפורסם ביותר בישראל, שזכה לפרסום בקנה מידה עולמי, מוכיח שלא צריך להרחיק לבריטניה בשביל לראות מעגלי אבנים, מספיק לנסוע לרמת הגולן. בליבו של מישור נרחב ליד מושב יונתן פזורות לא פחות מ-42 אלף אבני בזלת המסודרות במעגלים. במרכז המעגלים יש תל אבנים בגובה של כחמישה מטרים. הערבים העניקו למקום את השם רוג'ום אל הירי, שמשמעותו "ערימת האבנים של חתול הבר". בעברית הוא נקרא "גילגל רפאים".

מבט מקרוב על רוג'ום אל הירי | צילום: יעקב שקולניק

לפי ההערכות, האתר נבנה בסוף התקופה הכלכוליתית, אבל הסיבה להקמתו לא ברורה. יש השערות שהוא נבנה כאתר קבורה לאנשים רבי מעלה, והקבר שבמרכז האתר מחזק את ההשערה, אבל הקבר נבנה כאלף שנים אחרי בניית מעגל האבנים ולא נמצאו בו עצמות אדם אלא רק חפצים ותכשיטים. השערה אחרת היא שהמקום שימש לטקסי פולחן לאלים עשתר ותמוז, אלי הפריון, כהודיה על היבול הטוב. יש גם סברה שהמקום שימש כלוח שנה פרימיטיבי או שהוא שימש לתצפיות אסטרונומיות. וכמו במקרים של מעגלי אבנים אפופי המסתורין ברחבי העולם, גם כאן הועלו תאוריות שונות ומשונות, למשל, שהמעגל הוקם על ידי עם של ענקים שחי באזור. אגב בתוך התל המרכזי של הרוג'ום נמצא דולמן.

מבצר עתלית

בעוד שיש מקומות שהם מסתוריים בשל נסיבות הקמתם או היווצרותם, יש מקומות האפופים בהילה של מסתורין משום שרק מעטים מאוד זכו לבקר בהם. כזהו מבצר עתלית. כל מי שנוסע על כביש החוף ליד עתלית יכול לראות את חצי האי שעליו שרידים מרשימים של מבצר צלבני. המבצר הוקם בשנת 1218 על ידי אבירי המסדר הטמפלרי, ושימש כמקום מושבם של אחרוני הצלבנים בארץ ישראל לפני שנטשו את ממלכתם. ההיסטוריה של המבצר, ושל המסדר הטמפלרי, מסעירה את הדמיון, אבל מאז שנות החמישים המבצר משמש כבסיס אימונים סודי של צה"ל והכניסה אליו אסורה בפני מטיילים. וכך, כל שנותר לעשות הוא להתבונן בו מרחוק (ממזח הדייגים הישן או מבריכת המים בשמורת חורבת קרתא) ולחשוב על עברו המפואר והמסקרן.

מבצר עתלית. צריך להסתפק בתצפית מרחוק | צילום: יעקב שקולניק

זאוויית א-שאזלייה, עכו

התנועה הסופית זרם מיסטי באסלאם, בדומה לקבלה ביהדות ולגנוסטיקה בנצרות. הסופים דוגלים באהבה, בשלום ובשאיפה לאחדות עם האל, שאותו הם עובדים דרך שירה, ריקוד, אמנות ומדיטציה. לפי הסברות, התנועה הסופית נולדה בישראל, והמרכז הראשון של הסופים בישראל היה ברמלה. ב-1948, עם פרוץ מלחמת השחרור, התפרקו רבים מהמסדרים הסופיים בארץ, אבל בשנים האחרונות נפתחו מחדש מרכזים סופיים והתנועה נמצאת בפריחה מחודשת בישראל.

זאוויית א-שאזלייה, המרכז הסופי בעכו | צילום: זאב בן אריה

המרכז הסופי זאוויית א-שאזלייה, בעיר העתיקה של עכו, הוקם ב-1862 ובמשך שנים שימש כמרכז העולמי של המסדר הסופי השאזילי. בהמשך עבר המרכז הרוחני של המסדר ללבנון, אבל בשנים האחרונות המרכז בעכו עובר עבודות שיפוץ נרחבות שבסיומן תשוב עכו להיות המרכז הרוחני של המסדר המיסטי. מראהו של המבנה מבחוץ לא מרמז על הפאר וההדר שבפנים: כיפה מרהיבה, עמודי שיש צבעוניים, שטיחים ועבודות אמנות וגנים עם בריכות ומזרקות בסגנון אנדלוסי הם רק חלק ממה שנחבא בתוך מבנה האבן בעל הכיפה הכחולה. ויותר ממה שהעינים רואות, מרתק להכיר את הצד הרוחני והמסתורי שטמון באמונה הסופית.

המנזר האתיופי מעל כנסיית הקבר, ירושלים

כנסיית הקבר בירושלים היא אחת הכנסיות החשובות בעולם, שכן בה על פי האמונה הנוצרית ישו נקבר לאחר שהורד מהצלב ומקברו זה הוא קם לתחייה. אבל למרות שהכנסייה מוכרת מאוד, לא כולם יודעים שעל הגג שלה, במקום שנחשב כתחנה התשיעית של דרך הייסורים, יש כפר זעיר. זהו מתחם של נזירים אתיופים שממוקם על גג קפלת הלנה הקדושה בכנסייה ומעוצב ככפר אתיופי. חדרי המנזר בנויים מחימר, צבועים בצבעים עזים ומרוהטים בסגפנות.

המנזר האתיופי מעל כנסיית הקבר, הבנוי ככפר אתיופי מסורתי | צילום: יעקב שקולניק

בתקופה הצלבנית שימש גג הכנסייה כאולם סעודות של אבירים, אבל תקרת האולם לא שרדה ורק שרידי העמודים והקשתות מעידים על הפאר שהיה פה פעם. ב-1760 הכנסייה האתיופית לקחה לידיה את החורבה, אך מאחר שהמקום היה שייך לפני כן לכנסייה הקופטית, ניטש מאז ועד היום סכסוך בעלות על השטח. המנזר שב לידי קופטים ב-1830, ואילו האתיופים שבו והשתלטו עליו לאחר מלחמת ששת הימים. כיום מתגוררים במקום נזירים אתיופיים המנהלים חיי שיתוף סגפניים.

נזירים אתיופים על גג כנסיית הקבר. עד היום ניטש מאבק בעלות על המקום | צילום: יעקב שקולניק

תעלת הניקוז בעיר דוד, ירושלים

מתחת לאדמה, תחת רחובות העיר העתיקה של ירושלים, יש מערכת מסועפת של מנהרות, אשר הוקמו כתעלות ניקוז בשלהי תקופת בית שני, ובהמשך שימשו למסתור בזמן המרד הגדול. אחת המנהרות החשובות היא תעלת הניקוז בעיר דוד, אשר ממוקמת מתחת לרחוב המרכזי המרוצף שחצה את ירושלים, מהכותל המערבי שבצפון ועד לבריכת השילוח בעיר דוד בדרום. גובהה של התעלה מגיע במקומות מסוימים עד שלושה מטרים, כך שניתן היה ללכת בה בראש זקוף, ורוחבה כמטר. התעלה הוקמה כדי לנקז מי גשמים על מנת שלא יפריעו לתושבים ולעולי הרגל הרבים שהגיעו לירושלים וצעדו ברחוב המרוצף שנמצא ממש מעל התעלה. בזמן המרד הגדול, מורדים רבים מצאו מסתור בתעלה וחלקם התגוררו בה עד להימלטותם מחוץ לעיר.

תעלת הניקוז בירושלים. שימשה למסתור בזמן המרד הגדול | צילום: סילביו וינטראוב

מערות מסתור בשפלת יהודה

המורדים שהסתתרו בתעלת הניקוז בירושלים לא היו הראשונים, וגם לא האחרונים, להסתתר מתחת לאדמה. מערות היו מאז ומתמיד מקום מסתור מצוין, ובארץ נפוצו מערות רבות כאלה באזור שפלת יהודה, הודות לסלע הקירטון הלבן והרך שמאפיין את האזור ומאפשר לחצוב בו בקלות. בשפלת יהודה יש אלפי מערות ובורות אשר נחצבו מלכתחילה למטרות שונות – בורות מים, בתי בד, מחסנים ועוד. רבות מהמערות האלו הוסבו בהמשך לצרכי מסתור, במטרה לחסוך זמן רב על חפירה של מערות חדשות. מערכות המסתור המורכבות והחשובות באזור הוקמו כפי הנראה על ידי אנשי צבאו של בר כוכבא כהכנה למרד בר כוכבא. כיום ידוע על כ-300 מערכות כאלה באזור שפלת יהודה ובגליל. המערות מאופיינות לרוב בחללים רחבים עם פתחים צרים, המקושרים ביניהם במחילות צרות ונמוכות. אחת הסברות היא שהרומאים איתרו את פתחי האוורור של המערות, הזרימו פנימה עשן, שאילץ את המורדים לצאת ולהיכנע, וכך חוסל המרד.

מערת מסתור בשפלת יהודה. סלע הקירטון הלבן מאפשר לחצוב בו בקלות | צילום יעקב שקולניק

הפירמידה בחורבת מדרס

אתר נוסף אשר מפורסם במערכת המסתור שלו הוא חורבת מדרס שבשמורת עדולם. באתר יש שרידים של יישוב חקלאי שראשיתו בתקופה ההלניסטית, ובו חורבות של בתים ומערות קבורה ומסתור. מה שבאמת מייחד את האתר הזה לעומת אחרים הוא הפירמידה שבשטחו. אמנם, הפירמידה, אשר אורך צלעות הבסיס שלה הוא כעשרה מטרים, וגובהה הוא 3.5 מטר, צנועה בהרבה מהפירמידות של מצרים. אבל, ממש כמו הפירמידות במצרים, גם פירמידת מדרס שימשה לקבורה ומהווה חלק ממערכת קבורה מפוארת. היא שימשה כמצבת זיכרון לאנשים הקבורים תחתיה, מתוך תפיסה שהיתה שהמבנה דמוי הפירמידה משמש משכן לנפש המת.

הפירמידה בחורבת מדרס. צנועה בהרבה מהפירמידות במצרים, אך כמוהן משמשת לקבורה | צילום: אלי בצרי
שדה הבולבוסים בנחל צין

ברחבי העולם יש מקומות שבהם פזורות מאות ואלפי אבני ענק שאיש אינו יודע כיצד נוצרו ואיך הגיעו לשם. גם לנו בארץ יש תופעה דומה – שדה הבולבוסים שבנחל צין. בשדה, השוכן למרגלות הר צין ומשתרע על פני מאות דונמים, פזורים בצפיפות אלפי סלעים עגולים בקוטר של עד 50 ס"מ, המכונים בולבוסים ועשויים מאבן גיר. זהו המקום היחידי בארץ בו יש בולבוסי אבן גיר בריכוז כה גדול. ברבים מהבולבוסים נמצאו מאובנים של יצורים ימיים, כמו דגים, צדפות וכו'. האופן בו נוצרו הבולבוסים הוא תעלומה, אם כי הבדואים תושבי האזור מספרים שכאן אירע סיפור סדום ועמורה, ושאלוהים, אשר רגז על החוטאים, הפך את ראשיהם לאבן, למען יראו וייראו.

בולבוסים בנחל צין. האופן בו הם נוצרו נותר בגדר תעלומה | צילום: משה פילברג

הר כרכום

תעלומות רבות נקשרו בשמו של הר כרכום, ששוכן במערב הנגב הדרומי, קרוב לגבול עם מצרים. חלק ניכר מהמסתורין הקשור בהר נעוץ בציורי הסלע הרבים שנמצאו כאן, למעלה מ-40 אלף ציורים וסימנים, בהם ציורי בעלי חיים וציורים של סצנות יומיומיות כמו ציד או תפילה ואפילו ציור, שעל פי סברות מסוימות, מתאר את לוחות הברית. ציור זה, לצד ממצאים נוספים, הביאו לפיתוח תאוריות לפיהן הר כרכום הוא הר סיני המקראי, אם כי תפיסה זו איננה בגדר קונצנזוס בקרב ארכיאולוגים.

בנוסף לציורי סלע, נמצאו בהר, שגילו הגיאולוגי מוערך בכארבעים מיליון שנה, למעלה מאלף אתרים ארכיאולוגיים, החל מהתקופה הפליאוליתית ועד לתקופה העות'מאנית, מה שמעיד על רצף של התיישבות אנושית במקום. רבים מהאתרים שנמצאו הם אתרי קבורה ופולחן.

הר כרכום. האם זהו הר סיני המקראי? | צילום: סילביו וינטראוב

ציור סלע בהר כרכום. יש עשרות אלפי ציורים וסימנים על סלעים בהר | צילום: סילביו וינטראוב

בשנים האחרונות הילת המסתורין סביב ההר גדלה הודות לתופעה יוצאת דופן שמתרחשת בו בחודש דצמבר, סביב היום הקצר ביותר בשנה (אז היא נמצאת בשיאה): החל משעות הצהריים יוצאת משולי אחת המערות בצלע ההר מעין הילת אור שנראית כמו אש הפורצת מן הסלע. לתופעה, אשר זכתה לכינוי "הסנה הבוער", דווקא יש הסבר: בתקופה זו של השנה השמש נמצאת בזווית הנמוכה ביותר מול כדור הארץ. קרני השמש פוגעות בחלל הפנימי של אחת המערות בצלע ההר, קיר המערה מחזיר את קרני האור ואז נוצר האפקט של אור צהוב-כתום הבוקע מהמערה.

על סלעים בהר כרכום יש עשרות אלפי ציורים וסימנים  | צילום: סילביו וינטראוב

בתמונה הפותחת: שדה הבולבוסים בנחל צין | צילום: משה פילברג