| מוזיאון הדבורים – בייג'ין, סין אוכלוסיית הדבורים בעולם מידלדלת במהירות אבל דווקא לכן כדאי להרחיק עד בייג'ין כדי להציץ במוזיאון הדבורים. שם נלמד דבר או שניים על חשיבות היצורים המופלאים האלה בחיינו. נזכה להסברים ארוכים ומפורטים על מערכת היחסים הארוכה בין האדם לדבורה; סוף סוף זללני הדבש שביננו יבינו שהחיים הם לא רק דבש והדבורה עסוקה גם בדברים אחרים – כל זה כמובן בסינית רהוטה.כתובת: Beijing Botanic Garden, west of Sleeping Buddha Temple,Fragrant Mountain מוזיאון הכישוף – קורנוול, בריטניה מוזיאון הזיתים – איטליה
מוזיאון הרוק אנד רול – אוהיו ארצות הברית כתובת: 1100 Rock and Roll Blvd. Cleveland, Ohio מוזאון העבדות – ליברפול, בריטניה בסוף המאה ה-18 שיחקה ליברפול תפקיד מרשים בקטסטרופה. ב- 1700 יצאה ספינת העבדים הראשונה מליברפול. הספינה שנקראה 'הסוחר מליברפול' לקחה על סיפונה 220 עבדים לברבדוס ומכרה אותם ב- 4239 לירות שטרלינג. ב-1752 היה לליברפול צי שלם של ספינות עבדים שהיה מסוגל להעביר 25820 עבדים, שהיו, כפי שנהגו הספנים באותם זמנים להתבטא, "ארוזים על הסיפון כמו ספרים על מדפים". הספינות עזבו את ליברפול מלאות בטקסטיל, נשק ואלכוהול. לאורך חופי אפריקה החליפו את הסחורה במה שהיה מכונה אז – "בקר שחור" – אפריקאים שנחטפו ממקום מגוריהם והובלו לספינות בניגוד לרצונם. הספינות עזבו את החוף האפריקאי עם המטען האנושי אותו העבירו בתנאים מחרידים ליבשת אמריקה. שם נמכרו האפריקאים לעבדים. באמריקה העמיסו הסוחרים מטען חדש של סחורות והפליגו חזרה לליברפול. מערב אירופה חיכתה בסוף המאה ה-18 בכיליון עיניים לסחורות האלו. חיי החברה אז היו תלויים במוצרים שהיו קשורים קשר הדוק לסחר העבדים. אנשים המתיקו את הקפה והתה שלהם בסוכר ממטעי הסוכר בקאריבים. הם לבשו בגדים עשויים מכותנה אמריקאית, עישנו מקטרות מלאות בטבק מוירג'יניה וקנו רהיטים עשויים ממהגוני או מעץ טרופי אחר. מסעות אלו הביאו לליברפול את רוב הונה. העיר שגשגה בזכות הרווחים העצומים שעשתה מסחר העבדים. בסך הכל העבירו הספינות מליברפול יותר מחצי משלושת מיליון האפריקאים שנלקחו אל מעבר לאוקיינוס על ידי סוחרי עבדים בריטים. רוב הסוחרים העיקריים בליברפול, האזרחים; ורבים ממי שכיהנו כראשי העיר באותה תקופה, היו מעורבים בסחר העבדים. חברי הפרלמנט מהעיר השקיעו כספים רבים בסחר העבדים וניצלו את מעמדם כדי לנאום נאומי אהדה ותמיכה בפרלמנט. על כך העניקה להם העיר תשורות יקרות. גם לאחר ביטול סחר העבדים ב- 1807 המשיכה ליברפול את מעורבותה בסחר העבדים באפריקה וביבשת אמריקה. אין זו מעורבות מבוטלת, מאחר ויותר מרבע מהאפריקאים שהועברו ליבשת אמריקה הועברו לאחר הביטול ב- 1807. עד היום נקראים כמה רחובות מרכזיים בליברפול על שמם של סוחרי עבדים מקומיים, שהיו אחראים לעושרה ושגשוגה של העיר. ליברפול לא היתה היחידה ששיחקה תפקיד מרכזי בסחר העבדים. בריטניה כולה חגגה על השלל. באותם זמנים חשבו שסחר העבדים חיוני לשמירת מעמדה וכוחה של האימפריה הבריטית. הולנדים, ספרדים ופורטוגזים שיחקו גם הם תפקיד מכריע בזוועה. אבל נכון להיום רק בליברפול החליטו לפתוח את קופת השרצים. במוזיאון העבדות הבינלאומי שנפתח בעיר אפשר ללמוד על שלל מקרים מעוררי פלצות, למשל מקרה האוניה זונג. האוניה הליברפולית זונג עזבה את חופי אפריקה ב- 1781 כשעל סיפונה מטען אנושי. מאגרי המים והאוכל שעל הספינה הדלדלו ובעקבות כך החלו למות עבדים. לפי תנאי הביטוח אי אפשר היה לקבל תשלום עבור עבד שמת מוות טבעי, אך עבור עבד שטבע אפשר גם אפשר היה לקבל תשלום. לכן החליט קפיטן הספינה לזרוק יותר מ- 130 עבדים לים. ב- 2007 מלאו 200 שנה לביטול סחר העבדים בבריטניה. בליברפול פתחו את המוזיאון בדיוק ביובל ה- 200. כל זה טוב ויפה, אמר אחד המקומיים, אין ספק שראוי שיוקם מוזיאון כזה, אבל הייתי מעדיף שיקימו אותו במקום אחר. לליברפול הייתי רוצה שיבואו כדי לשיר ALL YOU NEED IS LOVE. כתובת: Albert Dock, Liverpool |
