עם המוני מטיילים שמגיעים, כך נראה, לכל פינה ברחבי תבל, קשה להאמין שעדיין יש כמה מדינות שאינן מוצפות במבקרים. חלקן נמצאות בקצה השני של העולם, אחרות קרובות אלינו ולמרות זאת לא ממש מוכרות. הנה כמה מדינות יפות ופחות מוכרות, שלכל אחת מהן שווה להגיע: לקריאה נוספת:
סן מרינונותרו מעט מאוד מקומות באירופה שעדיין אינם עמוסים בתיירים, על אחת כמה וכמה במערב אירופה. לכן מפתיע מאוד לגלות את המדינה הזעירה הזו, שכל אורכה 13 ק"מ, ששוכנת ממש בליבה של איטליה, כשפירנצה חביבת התיירים שוכנת במרחק של פחות ממאה ק"מ, ואילו בולוניה נמצאת במרחק 16 ק"מ בלבד. סן מרינו (ששמה המלא הוא הרפובליקה המרוממת של סן מרינו (Serenissima Repubblica di San Marino), כנראה בשל מיקומה על פסגת הר בהרי האפנינים, מתגאה לא רק בהיותה אחת המדינות הקטנות בעולם (רק הוותיקן ומונקו עולות עליה במידותיהן הזעירות), אלא גם כרפובליקה העתיקה בעולם – היא נוסדה בשנת 301 לספירה וחוקתה נכתבה ב-1600 ותקפה עד היום.
המדינה הזו ממש שווה ביקור של יום או יותר אם אתם בסביבה. למעשה, מלבד מיעוט התיירים, בכלל לא בטוח שתרגישו שעברתם לארץ אחרת. השפה הרשמית היא איטלקית, האוכל הוא אוכל איטלקי משובח וגם הרחובות הצרים והמפותלים שבמרכז השמור היטב של העיר העתיקה יזכירו לכם במידה רבה את איטליה. העיר העתיקה, הסגורה לתנועת כלי רכב, היא מוקד העניין המרכזי פה, ויש בה כנסיות עתיקות, מבנים ימי בינימיים וסמטאות צרות הגדושות בחנויות. אל תחמיצו את שלושת המגדלים של סן מרינו, אשר שוכנים על שלוש פסגות של הר טיטאנו, ושבאחד מהם שוכן מוזיאון של כלי נשק עתיקים. מן המגדלים, אשר מקושרים זה לזה בשביל, נשקף נוף מרהיב של הרי האפנינים. מלבד עיר הבירה היפה, יש בסן מרינו עוד שמונה כפרים קטנים, ומלבדם מנוקד שטחה הלא גדול של המדינה באגמים, נחלים ויערות.
טובלואם שמעתם בשנים האחרונות את שמה של מדינת האיים טובלו, ששוכנת באוקיינוס השקט, קרוב לוודאי שזה לא היה בהקשר אופטימי – הנקודה הגבוהה ביותר באיים היא בגובה של חמישה מטרים מעל פני הים, והמדינה כולה (שהיא אחת מן הקטנות בעולם) נמצאת בסכנת היעלמות בשל עליית פני הים. העובדה הזו היא אחד הפרטים הבודדים שמונעים מתשעת האיים הזעירים (שטחו של הגדול שבהם הוא 4.9 קמ"ר) שמרכיבים את המדינה להפוך לסוג של גן עדן עלי אדמות, עם חופים עטורי דקלים שמוקפים במי הטורקיז של האוקיינוס השקט. למרות יופיים של האיים, בשל בידודם התיירות בהם לא מפותחת במיוחד, והאווירה בהם נותרה שלווה ורגועה במיוחד. קצב החיים באיים אחר והאופניים מהווים כלי תחבורה מרכזי.
בשל התיירות המצומצמת והיעדר משאבי טבע, מצאו באי דרך מקורית להכניס קצת כסף: מכירת סיומת האינטרנט שהוקצתה למדינה, TV, ליזמי אינטרנט ותחנות טלוויזיה. מכירת בולים מהווה מקור הכנסה נוסף. ומה עושים בטובלו? לא הרבה, למען האמת. האיים אידיאליים לחופשה בטלה על החוף, לשחייה, לצלילה ולשנירקול. המקום המומלץ ביותר לצוללים הוא השמורה הימית פונאפוטי, בה תוכלו לראות דגים טרופיים וצבי ים. מעניין לראות גם את האתרים של מלחמת העולם השנייה, שהם כנראה הדבר האחרון שהייתם מצפים לראות כאן. האיים שימשו את הצבא האמריקני במלחמה וניתן לראות בהם את שאריות הציוד של הצבא כמו חלקי מטוסים או בונקר תת קרקעי. אחד האיים המיוחדים ביותר הוא פונפלה, בו תוכלו להתרשם מאורח החיים המסורתי של בני האיים, שרבים מהם גרים עדיין בבקתות פולינזיות עם גגות קש ויוצאים לדיג בשיטות מסורתיות. מבט מלמעלה על טובלוקיריבטימדינת איים נוספת באוקיינוס השקט, אשר 33 האיים שמרכיבים אותה שוכנים משני עברי קו המשווה. כמעט בכל מקום בו תדרכו על אדמת קיריבטי, תוכלו לראות או לשמוע את הים, והים פה יפה במיוחד, בצבע טורקיז מרהיב. תושבי האיים עדיין שומרים במידה רבה על אורח חייהם המסורתי, מתגוררים בבקתות קש ומתקיימים על קוקוס, דגים ופרי הלחם. עם זאת, סימני ההשפעה המערבית כבר ניכרים פה, בעיקר באי המרכזי, טרווה, בו שוכנת בירת האיים, בייריקי. האווירה באיים כה שלווה, עד שקשה להאמין שבמלחמת העולם השנייה יפן כבשה חלק מהאיים והתחוללו פה קרבות עקובים מדם. את השרידים לאותם ימים מרים ניתן לראות באי טרווה, שם תראו שרידי נשק וציוד ממלחמת העולם השנייה. מעניין לבקר באי חג המולד (Christmas Island), שהוא אחד מאטולי האלמוגים הגדולים בעולם, ומהווה כולו שמורת טבע עם עשרות אגמים ובריכות ומושבות קינון רבות של ציפורים. האי מצטיין גם בחופים טרופיים נהדרים. סאו טומה ופרינסיפהמדינת האיים הזו ששוכנת באוקיינוס האטלנטי, ממערב לאפריקה, מורכבת משני איים – הגדול שבהם הוא סאו טומה והקטן יותר הוא פרינסיפה. לא רק השם של שני האיים הגעשיים הזעירים שהתגלו על ידי מגלי ארצות פורטוגזיים במאה ה-15 הוא אקזוטי, אלא גם הנופים הטרופיים היפים שלהם, שכוללים מטעי קקאו, יערות גשם עבותים, פסגות וולקניות, חופים עטורי דקלים וכפרי דייגים שלווים. שני האיים הם גם מקום מצוין לצפייה בציפורים, ובעונה, אפשר לראות גם צבי ים ואפילו לווייתנים
התיירות עדיין נמצאת פה בחיתוליה, היא מאוד מוגבלת ויש מודעות אקולוגית רבה. לא תמצאו פה מלונות ענק וכפרי נופש המוניים, אין רשתות גדולות של מלונות אלא מלונות קטנים ובתי הארחה אינטימיים בטבע, בבעלות תושבי המקום, מה שהופך אותם ליעד אידיאלי עבור חובבי התיירות האקולוגית. כף ורדהמדינת איים נוספת באוקיינוס האטלנטי, כ-500 קילומטר ממערב לאפריקה. בעבר היו איי כף ורדה ידועים לשמצה כאחד מהמרכזים הגדולים לסחר בעבדים אפריקאיים. בשנים האחרונות הם ידועים בסצנה המוזיקלית התוססת שלהם, שבראשה עמדה הזמרת סזריה אבורה. ויש עוד סיבה לכך שאולי שמעתם את השם הזה – כף ורדה היא מהמדינות הבודדות באו"ם שמקפידה לתמוך בישראל בהצבעות השונות. בירת כף ורדה היא פראיה, ששוכנת באי סאו טיאגו. זוהי עיר נעימה, שבין מוקדי העניין שלה ניתן למנות את מבצר ריאל דה סן פליפה הפורטוגזי. מוקד המשיכה העיקרי של המדינה הוא החופים היפים והמגוונים שלה, חלקם לבנים ובוהקים וחלקם בעלי חול שחור וכהה.
בסך הכל ישנם עשרה איים בכף ורדה, וכל אחד מהם נושא אופי קצת אחר. באי סנטו אנטאו (Santo Antao) יש עמקים ירוקים ומיוערים עם פרחים וקני סוכר, והוא אידיאלי בעיקר למסלולי הליכה. באי סאו ויסנט (Sao Vicente) נמצאת הבירה התרבותית של האיים, מינדלו (Mindelo), שבה ברים, מסעדות ומועדוני הופעות בשפע, כלל לא מובן מאליו למדינת האיים השלווה. באיים בואה ויסטה (Boa Vista), סאל (Sal) ומאיו (Maio) יש חופים של מי טורקיז צלולים, חול רך ודיונות חול לבנות. באי פוגו (fogo) נמצאת הפסגה הגבוהה ביותר בכף ורדה, פסגה געשית בגובה 2,829. האי בראבה (Brava) הוא האי הכי פחות מאוכלס, אבל הודות לאקלים הטרופי זהו אי ירוק ופורח עם עצי תמר, קוקוס ושקד, ופרחי היביסקוס ובוגונביליה. כאן גם נמצאת העיירה Nova Sintra שנחשבת ליפה ביותר בכף ורדה.
דומיניקהרבים מבלבלים בין דומיניקה לאי קריבי אחר ויותר מפורסם – הרפובליקה הדומיניקנית. אבל האי דומיניקה, מציע נופים שונים לחלוטין, מהייחודיים ביותר בקריביים. לא תמצאו כאן חופים עם חול לבן ורך, אלא דווקא חופים עם חול שחור, כתוצאה מהפעילות הגעשית באזור, אשר כיאה לחופים טרופיים גם הם עטורים בצמחייה טרופית. היעדרם של חופים חוליים ביחד עם העובדה שאין באי שדה תעופה בינלאומי גדול הביאו לכך שהתיירות בדומיניקה מפותחת פחות מאשר באיים השכנים, וזה חלק מסוד הקסם של המקום. באי אין רשתות גדולות של בתי מלון והוא מהווה גן עדן לאוהבי הטבע ולתיירות אקולוגית.
קרוב ל-70 אחוז משטח האי, שנחשב לאחד מהגשומים בעולם, מכוסה ביער גשם סבוך. בנוסף, יש באי סלעים געשיים, מעיינות חמים וגייזרים. אל תחמיצו את הפארק הלאומי Morne Trois Pitons, ששוכן באזור הגעשי בפנים האי, ובו יער גשם צפוף, אגמים, הרי געש עם לועות מבעבעים, מעיינות חמים ומפלים מרשימים כמו מפל ויקטוריה. בתוך הפארק מסלולי טיול רבים. חובבי הטרקים יהנו מהטרק לאגם הרותח, שני בגודלו רק לאגם שבניו זילנד, שמסלול ההליכה אליו הוא מהמאתגרים באי. יש באי גם הרבה מפלים יפים, כמו מפלי טרפלגר, שני מפלים יפים שהמסלול הקליל אליהם עובר דרך מטעי וניל וג'ינג'ר, או המפל בבריכת אמרלד, בריכה בלב יער גשם צפוף עם שרכים. חובבי הצלילה ייהנו מ-Champagne Reef, שונית אלמוגים מרהיבה בסמוך לחוף הדרום-מערבי של האי. דומיניקה מציעה גם חוויה תרבותית אותנטית – באי נמצאת האוכלוסייה הגדולה ביותר של אינדיאניים קריביים, המכונים גם קלינאגו, מרביתם מתגוררים בכפרים בצפון-מזרח האי ועוסקים במלאכות מסורתיות כמו גילוף קאנו, קליעת סלים ואריגת מחצלות. בנוסף, לאורך השנה מתקיימים באי פסטיבלים ססגוניים – בתקפת המארדי גרא מתקיים הקרנבל של דומיניקה, עם תהלוכות ססגוניות ותחרויות קליפסו, בין אפריל ליוני מתקיים פסטיבל האמנויות ובאוקטובר מתקיים פסטיבל של מוזיקה קריאולית.
סנט לושהאי קריבי נוסף, מרהיב ביופיו, הוא האי סנט לושה, ששוכן במזרח הים הקריבי, על גבול האוקיינוס האטלנטי, והיה בעבר חלק מן האימפריה הבריטית. בדומה לדומיניקה, גם סנט לושה הוא אי געשי והררי, והנופים בו מגוונים מאוד. האי נחשב לאחד מהיפים ביותר בקריביים, כשצפון האי הוא אזור יותר מודרני ומפותח, עם אתרי נופש גדולים, מפרצים יפים וחופים חוליים, ואילו בדרום האי יש הרי געש, יערות גשם, מפלים ומעיינות חמים. בירת האי היא קסטריס (Castries), ובה יש שוק ססגוני הפופולרי בקרב המקומיים והתיירים כאחד, שבו מוכרים הכל – מפירות, ירקות ותבלינים ועד לעבודות יד, גילופי עץ ומזכרות.  חוף טרופי טיפוסי בסנט לושה מפרץ רודני שבצפון האי, שבו חופים חוליים יפים, הוא מוקד המשיכה העיקרי לתיירים, עם מלונות גדולים ואתרי נופש הומים, מסעדות, חנויות ומרכזי ספורט ימי. באי יש גם חופים שלווים יותר, שכאילו נלקחו מתוך גלויה, וגם אתרי צלילה מרהיבים, כמו שונית האלמוגים ב-Anse Chastanet שבה עולם תת ימי עשיר. הסמל של האי הוא שני הרי הגעש המכונים פיתונס. ההרים מכוסים בצמחייה ירוקה וצונחים בתלילות אל הים. למרגלות ההרים נמצא כפר הדייגים סופרייר שמציע תצפית נהדרת על ההרים ומהווה בסיס מצוין לטיול ביערות הגשם של האזור, שבהם מפלים ומעיינות חמים. יערות הגשם של האי מהווים בסיס מצוין למגוון פעילויות, מטיולי הליכה ועד פעילויות אתגריות כמו גלישה באומגה מעל צמרות העצים. בימי שישי בערב כדי להגיע לכפר הדייגים אנסה לה ריי (Anse La Raye), אז מתקיימת בכפר מסיבת רחוב גדולה והרחובות מתמלאים בדוכנים שמציעים למכירה פירות ים.
סנט וינסנט ואיי גרנדינסאיים אלה הרבה יותר טיפוסיים לאיים הקריביים, ונראים כאילו נלקחו מתוך גלויה, עם חופים לבנים ומי טורקיז צלולים. סנט וינסנט הוא האי הגדול בקבוצת האיים, ובו נמצאת גם הבירה קינגסטאון, ואילו איי גרנדינס היא קבוצת איים שמונה לא פחות מ-600 איים, מרביתם זעירים ובלתי מיושבים, כשהגדול שבהם הוא האי בקוויאה (Bequia), ששטחו 18 קמ"ר. איים אלו נודעים ביופיים הרב, ולא במקרה ההמנון הלאומי שלהם נקרא "אדמת סנט וינסנט כה יפה". ומה יש בהם, באיים האלה, מלבד חופים קסומים? האי סנט וינסנט מתהדר בהר הגעש סופרייר, שמתנשא לגובה 1,234 מטר ומפסגתו נשקף נוף מרהיב. חובבי הטבע ייהנו גם מהמפלים היפים שנמצאים בקצה הצפוני של האי ויוצרים סדרה של בריכות מים. קינגסטאון, הבירה, מתאפיינת באריכטקטורה קולוניאלית, ויש בה כמה מוקדי עניין כמו השוק, שמתעורר לחיים בשבת בבוקר, והגנים הבוטניים המרהיבים. האי בקוויאה הוא אי קריבי מושלם, עם חופים מדהימים, קצב חיים נינוח ואווירה שלווה. מבין החופים היפים של האי, אל תחמיצו את חוף Princess Margaret ואת Lower Bay.
מזרח טימורגם אם כבר חרשתם את דרום-מזרח אסיה, סביר להניח שלמזרח טימור עדיין לא הגעתם. המדינה הצעירה הזו, שנוסדה ב-2002, שוכנת במחצית המזרחית של האי טימור, ובאיים הסמוכים אטאורו וג'קו, ואם אתם מתכננים להגיע לאוסטרליה, תשמחו לדעת שדרווין נמצאת רק 640 ק"מ מכאן. מעטים התיירים שמגיעים לכאן, או אפילו שמעו על המדינה הזו, וזה לא מפתיע בהתחשב בכך שמדובר במדינה שסובלת מחוסר יציבות ושהכלכלה שלה היא הנחשלת ביותר באסיה. על אף הסמיכות לאינדונזיה, הרוב המוחלט של תושבי מזרח טימור הם נוצרים קתוליים – 97 אחוזים, מה שהופך אותה לאחת משתי המדינות הקתוליות באסיה (ביחד עם הפיליפינים).
למרות שהתיירות במדינה לא מפותחת, מטיילים הרפתקנים ימצאו מדינה מרתקת עם טבע פראי, יערות גשם עבותים, הרים לטפס עליהם (מטפסים יכולים לאתגר את עצמם בטיפוס של הר Tatamailau, שגובהו כ-3,000 מטר) ושוניות אלמוגים מרהיבות. בנוסף, הם נהנים פה מקבלת פנים לבבית במיוחד, דווקא משום שהתושבים לא מורגלים בתיירים. בירת מזרח טימור היא דילי (Dili), שנמצאת בחוף הצפוני של המדינה. העיר עדיין משתקמת ולכן היא לא מאוד אטרקטיבית, למרות שיש בה בתים קולוניאליים יפים. עם זאת, מחוץ לעיר יש חופים יפים. באמצע אפריל מתקיים בעיר קרנבל אותנטי עם תהלוכות מסורתיות והרבה מוזיקה.  צלילה בשונית האלמוגים אטאורו במזרח טימור אל תחמיצו את האיים היפים ששייכים למזרח טימור, ובהם האי אטאורו (Atauro), שמרוחק כ-25 קילומטרים מדילי, יעד נהדר לצוללנים, שבו שונית אלמוגים מרשימה וחופים שלווים שעליהם לודג'ים אקולוגיים עם בקתות במבוק. אי נוסף החביב על צוללנים הוא האי הזעיר והלא מיושב ג'קו (Jaco), שהמקומיים מחשיבים כמקום קדוש, והתיירים יכולים לבקר בו וליהנות מחוף חולי יפה ומים צלולים.
צילומים בכתבה: שאטרסטוק, פליקר – Filip Knezic, Valdas 143, warrenjackson, Guybrush Tripwood, Ze Pinho, Anthony Quintano, chieee |
משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:
לא מועיל בכלל