השר ארדן הוסיף כי "עיקר המאמצים כיום בנושא משבר המים מושקעים בהקמת מתקני התפלה. מתקנים אלה חיוניים משום שהיעדרם הביא לשאיבה בלתי מבוקרת, לעיתים חסרת אחריות מהכנרת והאקוויפרים, תוך לקיחת סיכונים חמורים להמלחה ואף לנזק בלתי הפיך לחלקים מאקוויפר החוף. יחד עם זאת יש לזכור כי למתקני התפלה מחיר סביבתי ברור וכבד. המתקנים גורמים להגדלת ייצור החשמל ומהווים מקור נוסף לפליטת גזי חממה". בנוגע לצריכה הביתית אמר ארדן כי "המגזר הביתי צריך לעבור זעזוע באספקת המים, בעיקר בצריכת המים לגינון ועלינו "להחליף דיסקט" בכל נושא הצריכה במגזר זה- לא עוד צמחים טרופיים, מרבדי פרחים עונתיים מהולנד ומשטחי דשא המשמש לנוי בלבד, אלא צמחיה ארצישראלית המסוגלת לשגשג גם בכמויות מים פחותות בהרבה. תפקידו של החיסכון הוא לא רק למנוע את התייבשות הכנרת אלא לעודד את הערכים שפעם משלו בכיפה, כמו צניעות, ודאגה לסביבה ולדורות הבאים, שמירה על ערכי הטבע והנוף וחינוך להתנהגות אחרת, שונה מההתנהגות הבזבזנית של היום, המתעלמת מצרכי הכלל". הדברים נאמרו היום, רביעי, 27.5.09, בכנס ירושלים לסביבה וטבע של החברה להגנת הטבע שהתקיים בבנייני האומה בירושלים תחת הכותרת "חזון ירוק למשאב כחול", בנושא המדיניות העתידית של משק המים בישראל. מטרת הכנס היא לסייע בגיבוש מסמך מדיניות שיהיה מוסכם על כל הצדדים לניהול עתידי של משק המים, ובתום הכנס תגבש החברה להגנת הטבע מסמך על בסיס חוות הדעת והעמדות השונות שהוצגו במהלך הכנס. בתגובה לדבריו של השר ארדן, אומר משה פרלמוטר, רכז חופים מים ונחלים של החברה להגנת הטבע: "למתקני התפלה השלכות סביבתיות מרחיקות לכת, הכוללת תפיסת שטחים פתוחים בחופי הים, חלקם שטחים ערכיים מבחינה נופית וסביבתית וכן סיכונים נוספים לסביבה הימית. הדרישה של החברה להגנת הטבע מהגופים האחראיים על משק המים היא שקידום מתקני ההתפלה ייעשה כפתרון אחרון ומשלים, לא כפתרון עיקרי ויחיד, אלא רק אחרי שמוצה הנושא של הקטנת הביקושים והגברת החיסכון, בעיקר בצריכה הביתית, אך גם בשימושים האחרים. מדינת ישראל, אזרחים ומוסדות, חייבת לסגל לעצמה אורח חיים חסכני, המותאם למדינה המצויה במחסור חמור במים." ח"כ אופיר פינס, יו"ר השדולה החברתית סביבתית של הכנסת, אמר בכנס כי "צר לי לומר בביקורת עצמית, שהכנסת נכשלה בשני התפקידים- של פיקוח על הממשלה ושל חקיקה, בכל מה שקשור למשק המים. |
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן אמר היום כי החקלאות בישראל צריכה לעבור שינוי מהותי. לדבריו: "כיום חלק נכבד מהייצוא לאירופה, כמו פירות הדר, ירקות ופרחים כרוכים בתשומות מים עצומות ולכן החקלאות של המחר צריכה להתבסס על גידולים בעלי דרישה נמוכה להשקיה, או השקיה בקולחים". פורסם 27.5.09 |
לטייל עם אופניים בנגב
Array
(
[country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 402
[name] => ישראל
[slug] => israel
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 402
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 2779
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 526
[name] => מזרח-תיכון
[slug] => middle-east
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 526
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 1871
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )