"עמרי לא היה משלם כסף על מקום שאין בו מים!" צעק לעצמו בעל הפנים הרבועות שאחז בידו בספר התנ"ך וקרא בהטעמה את הפסוק: "וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף" (מלכים א טז, פסוק כד). כתלמיד שקדן שינן לעצמו אברהם לבזובסקי את העלילה המתוארת בתנ"ך – הסיפור על המלך עמרי, אדם חזק וחסר מעצורים שרכש אדמה מאיש ששמו שמר. עמרי, שעל פי המסופר עשה מעשים רעים מאוד, לא האריך ימים על כס המלוכה. שמר, לעומת זאת, זכה לכך שההר שמכר ייקרא על שמו – "שומרון", ואף לכך שבשוליו תוקם בשנת 1913 נקודת יישוב שתישא את שמו – "עין שמר". השמש קפחה על ראשו המקריח של לבזובסקי. הוא גירד בפדחתו ונעץ פעם נוספת את מקלו הגמיש בקרקע השחונה בניסיון למצוא בה סדק נסתר. "הנוף לא משתנה", הסיק לעצמו. "אם פעם היו כאן מים – אז גם היום יש", ומששכנע את עצמו, היה עליו לסחוף באמונתו התמימה גם את אנשי עין שמר. בזכות מגדת עתידות ראשיתו של עין שמר ביישוב כרכור, שם התכוונה קבוצת אנשי עסקים מלונדון להקים "אחוזה", ועד שהתבססה אותה ה"אחוזה" התגוררו ועבדו במקום כמה מאנשי ארגון "השומר". הם חלמו להקים בכרכור יישוב קבע, נקודת שמירה בפתחו המערבי של נחל עירון. בשנת 1917 התיישבו במקום עשרה חברים מקבוצת "אחדות" והתגוררו בשני
צריפים ואורווה. ארבע שנים מאוחר יותר בנו עבורם אנשי "גדוד העבודה" חצר מבוצרת שתחמה שטח של ארבעה דונם. החצר הוקפה חומת אבן שגובהה שני מטרים, נקבע בה שער ברזל כבד, ובקירותיה נקרעו חרכי ירי שנועדו להסיר מחשבות זדון מלב מתנכלים פוטנציאליים. אלא שגם האמצעים האלה לא סייעו לפתרון הבעיה העיקרית של המקום – היעדר מים. את המילה "עין" שבשמו של היישוב היו המתיישבים מוכי הצמא מלווים בנחירת לעג מריר מגרונם הניחר. אנשים באו ואנשים עזבו את עין שמר. בשנת 1927 התיישבה במקום קבוצה מאנשי "השומר הצעיר" שעלו מפולין. הם זכו לביקוריו התכופים של אברהם לבזובסקי, חקלאי מחדרה ובוגר בית ספר לאגרונומיה בקייב, שטען בלהט כי במעבה האדמה טמונים מים רבים המשוועים לפרוץ. המתיישבים האמינו לו בלית ברירה וקיוו לטיפת מזל. לבזובסקי היה איש מרתק, תמים ועיקש. במשך שנים חיפש מיוזמתו ובמימונו אחר מקורות מים בסביבות חדרה ונעזר לשם כך במחקרים גיאולוגיים ובמקורות תנ"כיים וארכיאולוגיים. בחדרה סיפרו עליו כי הוא מסתייע בחיפושיו במגדת עתידות איטלקייה. שלא בפניו קראו לו "המשוגע". בשנת 1935 התרחש אירוע שהיה לשיחת היום בארץ כולה והיה לפלא בעיני כל – המשוגע מצא מים, סוף כל סוף! על החצר הקטנה בעין שמר צבאו אלפי אורחים: עסקנים מכל סוג אפשרי, איכרים מחדרה ומיתר המושבות, נכבדים ערבים מכפר קרע ומכפרים מרוחקים יותר, אדמיניסטרטורים בריטים מנופחים מחשיבות וגם סוחרי קרקעות שבאו לרחרח אחר ההזדמנות העסקית שפרצה לפתע מבטן האדמה. לבזובסקי סבב בין ההמונים כחתן ביום שמחתו. הוא קרן מהתרגשות ולחץ את ידי הבאים, נמנע מלהזכיר להם שזמן לא רב קודם לכן עוד בזו לו וריפו את ידיו. המשק קם לתחייה משפתרה את בעיית המים יכלה עין שמר להתבסס ולהתפתח. הקיבוץ התרחב אל מחוץ לחצר הישנה, וזו נותרה במרכזו – זכר לימי הצמא הרחוקים. דורות חלפו, וכיום עין שמר הוא משק חקלאי גדול המונה מאות חברים. מבני החצר הישנה שעדיין ניצבים בלב הקיבוץ שוחזרו, ובשנת 1983 נפתח מוזיאון "החצר הישנה" – אתר חינוכי המציג את סיפורו של הקיבוץ דרך תיאור חווייתי של ימי ראשיתו. המוזיאון הוא בעצם בבואה לכל ההתיישבות החלוצית בארץ בשנות העשרים של המאה הקודמת, ובייחוד לרעיון השיתוף העומד בבסיס צורת ההתיישבות הקיבוצית. בחדר האוכל הישן נבנתה תצוגה מוזיאלית המספרת על האזור במכלול הקשרים – גיאולוגי, בוטני, זואולוגי וארכיאולוגי – ומפנה זרקור מיוחד אל "דרך הים" עתיקת היומין שעברה סמוך למקום. חלקה הפנימי של החצר מוקדש לסיפור ההתיישבות באתר ולרעיון ההתיישבות הקיבוצית. צריפי המגורים שבפאתי החצר שוחזרו, ועימם כל הפריטים האופייניים לתקופה ההיא. גם יתר אתרי המשק הישן קמו לתחייה: הנפחייה, המאפייה, אסם התבואה וסככת המכונות, שבה מוצגים כלים חקלאיים מימי קדם ועד ימינו. העיקרון המנחה את אוצרי המוזיאון הוא כי כל גרוטאה הנופלת לידיהם, נידחת וחלודה ככל שתהיה, תשופץ כך שתוכל לפעול ולנוע, העיקרון האמור איננו חל, כך יש לקוות, על תצוגת כלי הנשק הישנים שבבניין המרכזי. המבקרים במקום מוזמנים לצפות במופע אור־קולי המתאר באופן משעשע וחביב את קורות המקום, לטייל ברחבי הקיבוץ בעגלה רתומה לטרקטור וכמובן – לנסוע ב"רכבת האלונים", באותו תוואי הרכבת שהניחו בשעתם התורכים כדי להסיע בה את האלונים שנכרתו באזור ושימשו להסקת הרכבות הצבאיות בימי מלחמת העולם הראשונה. החצר הישנה בעין שמר הוקמה ונוהלה שנים רבות בידי חבר הקיבוץ ואיש המועצה לשימור אתרים רן חדוותי, אדם נבון כפיים וחדור מרץ. זהו אתר ביקור מומלץ לכל המשפחה: הילדים כבר ימצאו תעסוקה, והמבוגרים יוכלו לטפס למרפסת העליונה ולצפות על הנוף מרחיב הדעת – נוף שאך לפני עשרות שנים היה שחון ונידח והיה לנווה פורח בזכות אותה שפעת מים רוננים שחיכו מאות שנים בבטן האדמה לאיש שימצא עבורם את הסדק הנסתר. |
אברהם לבזובסקי לא הפסיק לרגע להאמין כי במעבה האדמה השחונה של עין שמר טמונים מים. תגליתו הצילה את התושבים מוכי הצמא, ועין שמר היה לנווה פורח. ביקור במוזיאון "החצר הישנה" פורסם 19.9.08 |
אביב בישראל - ממעוף הציפור
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 526
[name] => מזרח-תיכון
[slug] => middle-east
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 526
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 1871
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [area] => WP_Term Object
(
[term_id] => 417
[name] => השרון
[slug] => %d7%94%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%9f
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 417
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 402
[count] => 81
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 402
[name] => ישראל
[slug] => israel
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 402
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 2779
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )