| האו"ם פירסם בשבוע שעבר כי אוכלוסיית העולם בשנת 2050 צפויה להגיע ל 9.2 מיליארד. בשנה שעברה, לנוכח פרסום דו"ח הצפיפות של האו"ם, הגיעה מהודו המודעה הבאה: |
 |
| מקור: Ads of the World |
| החשש הזה מצפיפות לא חדש להודים. מזה כמה שנים טובות שהממשלה עושה מאמצים להפחית את הילודה בכל דרך אפשרית כמעט. לפני כמה שנים התמלאה מדרס בשלטים המציגים משפחה מחייכת: אבא, אמא, בן ובת. הסלוגן היה: !ONE FOR ME AND ONE FOR YOU – "אחד לי ואחד לך". חברותיי הטמיליות היו נדות בראשיהן ואומרות: רעיון בלתי נתפס ממש. אבל בשנה שעברה כבר נסעו בכביש ריקשות עם סטיקרים הקוראים: !ONE IS BEST – "הכי טוב אחד". תיירים שביקשו לדעת אם הודו מוותרת על פנתיאון האלים שלה לטובת אל אחד, זכו להרצאות מפי נהגי הריקשות: לא ולא. ילד אחד למשפחה – זה הכי טוב! בכפרים הטמיליים, ויש להניח שגם בכפרים של מדינות אחרות, היו נאספות נשים פעם בחודש ועולות על משאית ממשלתית גדולה, שהובילה אותן אל מרפאה חיצונית לבצע ניתוח של קשירת חצוצרות. כדי לעודד את ההיענות לניתוח הבטיחה הממשלה מכונת תפירה לכל אישה שתעבור אותו. הנשים היו יורדות מהמשאית, בתום יום או יומיים, ונושאות מכונות תפירה חדשות לבתיהן. כמובן, שלא חלף זמן רב, ואל המרפאות החלו להגיע נשים שעברו כבר את הניתוח. הרופאים היו מגלים זאת, כך מספר המיתוס, מאוחר מדי, והנשים היו מביאות לבתיהן מכונת תפירה שנייה ואף שלישית. |
 |
| מכונת תפירה מתנה! אם רק תשלטי על הרחם שלך, כלומר. | צילום: Greg Younger – cc-by-sa |
| אבל גם האו"ם לא יצליח להוציא מהודו את הצפיפות שלה, כלומר, את זו המחשבתית, הדימיונית. שכן, למושגים של צפיפות ודחיסות יש משמעויות הודיות מרחיקות לכת הרבה מעבר לשאלת צפיפות האוכלוסין. הודו היום, שתמונת המציאות הטנטרית כבר חלחלה בה לכל פינה טובה, חווה את המציאות כדחיסות גדולה מאוד של אלים ואלות, יוגיניות, שדים, נגנים שמיימיים ומיני יצורים אלוהיים וסמי-אלוהיים אחרים. אלו מתקיימים במקומות שבהם אתה הכי פחות מצפה לפגוש בהם. בתוך האותיות הכתובות, למשל. או בשטחי שריפת הגופות. יש זמנים ביום שהם "הריוניים" – טומנים בחובם הרבה יותר ממה שאפשר בכלל לשער ממבט ראשון, וכמובן שהמלים בשפה אינן סתם מלים, אלא בכל אחת מהן טמון איזה כוח, איזה יכולת. כל מילה, בצד המשמעויות שהיא נושאת, משמשת גם כפורמולה דחוסה, אימתנית, אדירה בכוחותיה. כל הברה, בזמן הנכון, באופן הנכון, יכולה לשנות את העולם. |
| ואם לא די בכך שהמציאות צפופה הרבה יותר ממה שנגלה לעין, הרי שגם חווייתו של האדם ההודי בעולמו היא חוויה של צפיפות. והפרקטיקות הדתיות השונות מבקשות לרווח, עבור האדם, את דחיסות עולמו. מדיטציות שונות אמורות לאפשר הרחבה של מרחב תודעתי, שעד כה היה צר מאוד ולפיכך בלתי נגיש. פרקטיקות יוגיות מבקשות לרווח את נשימותיו של האדם, לרווח את איבריו הפנימיים ביותר, לאפשר לו נחת גופנית שבה לא ירגיש דחוס. וההליכה למקדש, אפילו ההליכה למקדש, היומיומית, הקצרה, יש בה משום התרחבות הדעת, והנפש והגוף. בייחוד כאשר מבינים את הארכיטקטורה של המקדש כארכיטקטורה פיזית של ממש. שמותיהם הארכיטקטוניים של חלקי המקדש ושל תשמישי הפולחן מרמזים על כך, והשיא הוא ה"גרבה-גריהה", קודש הקודשים, פנים הפנימיות, מקום משכנו של הצלם. פירוש השם: רחם. כך שהאדם המבקר בו אינו נכנס לעוד מבנה. הוא נכנס אל תוך גוף ענק, שאינו אלא הגוף שלו, רק מרווח יותר, מהדהד, יש מקום לפרוש בתוכו זרועות הרחק הרחק ועדיין לא לגעת בדפנות. ושבאו"ם ימשיכו לספור כמה נפשות מצטופפות בקילומטר נתון אחד באנדהרה פרדש (478). |
הודו: צפוף פה
ההודים חוששים מצפיפות האוכלוסין והממשלה עושה מאמצים להפחית את הילודה, אבל אי אפשר להוציא מהודו את הצפיפות המחשבתית |
אודישה: הודו שלא הכרתם
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 374
[name] => אסיה
[slug] => asia
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 374
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 3454
[filter] => raw
[term_order] => 0
)[country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 388
[name] => הודו
[slug] => india
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 388
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 267
[filter] => raw
[term_order] => 0
))