לא ברור לי מה חשבתי לעצמי כשהגעתי בנעליים וג'ינס, אך תוך דקות כבר הייתי עמוק בתוך המים לצד הצליינים הרוסים והיפנים שהגיעו לחפש ולהוקיר את אלוהים. הם אפשרו לי לצלם אותם והתמסרו למצלמה, ביקשו שאתעד את רגעי ההתמזגות שלהם עם הרגע שבו הוטבל ישוע והפך כלי קיבול לאל.
מה הסיפור של האפיפניה? יש שיתחילו את הסיפור מכוכב שנצנץ בחשכת הליל מעל תרדמת בית לחם, סמוך לירושלים של ימי הורדוס. כשראו את הכוכב, הבינו בהתרגשות שלושת האמגושים (החכמים מארץ מזרח ירושלים) שזהו סימן לכך שמלך היהודים נולד. הם הלכו בעקבותיו עד שהגיעו לאסם בו מצאו את הרך הנולד לצד אימו מרים והשתחוו.
היחיד שנחרד מהבשורה היה הורדוס שהבין ובצדק שהעולל הזה עתיד לשים קץ לשלטונו ולהביא לסיומו של עידן. הוא הורה להרוג מיד את כל התינוקות בני השנתיים ומטה שנולדו בבית לחם. ההיסטוריה מלמדת שהאקט האכזרי הזה, לא הצליח לו במקרה של ישוע.
לידתו של ישוע היתה ההתגלות הפיזית שלו, אך ההתגלות השנייה והחשובה ביותר בנצרות, היתה באותם הרגעים בהם ירד ישוע כנער לטבול במי הירדן. כאשר יוחנן המטביל החל לטבול את ישוע, יונה לבנה נחתה על כתפו ובת קול בקעה הד מן השמיים אשר גילתה לו כי רוח האלוהים בחרה בו ונכנסה לגופו. כך הפך ישוע לסוג של אלוהים בשר ודם.
מתי מהבשורה מאת מתי, מספר על הסיטואציה:
"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִטְבַּל יֵשׁוּעַ וַיְמַהֵר וַיַּעַל מִן־הַמָּיִם וְהִנֵּה הַשָׁמַיִם נִפְתְּחוּ־לוֹ וַיַּרְא אֶת־רוּחַ אֱלֹהִים יוֹרֶדֶת כְּיוֹנָה וְנָחָה עָלָיו׃ וְהִנֵּה קוֹל מִן־הַשָׁמַיִם אוֹמֵר זֶה בְּנִי יְדִידִי אֲשֶׁר־רָצִיתִי בּוֹ." מתי ג' 13–17
עד היום חוגגים הנוצרים את שני סוגי הטבע של ישוע. בחג המולד חוגגים את היוולדו בשר ודם, ובחג ההתגלות – האפיפניה, את היוולדו כאל או כבעל טבע אלוהי.
חג האפיפניה נחגג בכנסיות המזרחיות על פי הלוח היוליאני ב-18-19 בינואר ובכנסיות המערביות – הקתולית והפרוטסטנטית, ב 6 בינואר, בדרך כלל בקאסר אל יהוד, על גדת הירדן כשמונה ק"מ צפונית לים המלח. זהו המקום בו על פי האמונה חצו בני ישראל את הירדן עם כניסתם לארץ לאחר ארבעים שנות נדודים במדבר. זהו גם המקום שבו על פי האמונה, הוטבל ישו על ידי יוחנן המטביל.
קאסר אל יהוד הפך למקום השלישי בחשיבותו לנצרות (לאחר כנסיית המולד וכנסיית הקבר) ומקום עלייה לרגל לאלפי צליינים מדי שנה. לאחר מלחמת ששת הימים, הפך האזור מ"ארץ המנזרים" שהוקמו לצד הירדן ל"ארץ המרדפים" כאשר חוליות מחבלים הסתננו לארץ מירדן. הוחלט למקש את האזור והוא הפך לעמק רפאים.
הצליינים ביקשו חלופה לאתר וכך הוקם ב-1981 אתר הטבילה "ירדנית" סמוך לכינרת. עם השנים קאסר אל יהוד שב לתפקד, אך השנה בשל המצב הביטחוני הנפיץ, הוחלט לא לקחת סיכון וחג האפיפניה נערך בירדנית.
ההיטהרות במים – בכל הדתות אנחנו פוגשים את אלמנט המים כאלמנט של טהרה. בכל הדתות קיימת אמונה שהמים לא רק מנקים ומטהרים את הגוף הפיזי. המים חוצים את הגוף וחודרים אל הנפש ומטהרים גם את הנשמה.
אנחנו רואים את הטבילה של ההודים בגנגס מדי יום, את עניין המקווה והתשליך ביהדות, בבאלי בטקסים מתיזים מים להיטהרות וכך גם בנצרות. הנצרות רואה בטבילה רגע על טבעי. הטבילה מנקה את הנוצרים מהחטא הקדמון של הגירוש מגן העדן. הטבלת הגוף החוטא ולידה מחדש – משיכתה של הנפש מהמים, משיכה של נפש טהורה ונקייה.
אתה לא נולד נוצרי, אתה צריך להפוך לכזה. הרצון לטהר את הנשמה של התינוק גורמת להוריו להטביל אותו כמה שיותר מהר וקרוב ללידה שלו. הטבילה של התינוק עבור הנוצרים היא כמו ברית המילה עבור היהודים. הטבילה היא כריתת הברית בין האדם לאל. האפשרות היחידה להתקבל לדת הנוצרית ולהנות מחסד האל, היא על ידי הטבילה.
הראשון שהשתמש בטבילה כסמל לניקיון הגוף והנפש היה יוחנן המטביל שטען כי 'יום הדין קרב' וכי הדרך היחידה להינצל היא על ידי חזרה בתשובה מהחטאים. הטבילה היא הדרך לטהר את הגוף והנפש. ישו עצמו נטבל על ידי יוחנן וישו עצמו ציווה על מאמיניו להמשיך במצוות ההטבלה.
הכנסייה הקתולית והפרוטסטנטית מסתפקת בהזלפת מים של הכומר על קדמת הראש של הנטבל. מסתפקים בסמליות של ההטבלה בעוד שבכנסייה המזרחית האורתודוקסית, מטבילים את כל הגוף.
————–
 |
לימור שדה-חן צדוק – פוטותרפיסטית, פסיכואנליטיקאית לאקאניאנית ותרפיסטית בתנועה, הבעה ויצירה. מרצה. צלמת ומדריכת טיולים ותיקה ומוסמכת בעולם. התמחות בהדרכת טיולים בדרום מזרח אסיה החל משנת 1991.
האתר של לימור טיולים קרובים
פייסבוק
אינסטגרם – zadoklimor