העולם שלנו עובר שינוי אדיר בחודשיים האחרונים. וירוס הקורונה שהתפרץ לראשונה בסוף דצמבר במחוז חוביי בסין, התפשט במהירות והגיע עד כה ל-181 מדינות, כאשר יותר מ-427 אלף איש נדבקו ויותר מ-20 אלף מתו מסביב לגלובוס. המוני אנשים בכל העולם איבדו את עבודתם, התעופה האזרחית נפסקה כמעט כליל, הפעילות התעשייתית הופחתה משמעותית, חנויות בכל העולם סגורות וכשליש מן האנושות נמצאת בהסגר, כשערים גדולות, כאלה שאנחנו קוראים להן ערים ללא הפסקה כמו ניו יורק ורומא, נראות כערי רפאים.
בתוך כל הכאוס הזה, יש קרן אור קטנה. אם יש גורם משמעותי אחד שמרוויח מהמצב הזה שנכפה עלינו (מלבד מפעלי האלכוג'ל וחברות המשלוחים), הרי שזהו הטבע. בעידן של התחממות גלובלית, כשכדור הארץ משגר לנו רמזים אינספור שצריך לשמור עליו, לטוס קצת פחות, לנסוע קצת פחות, לצרוך קצת פחות ולזהם קצת פחות, ההתפשטות של וירוס הקורונה מאלצת אותנו לעשות את כל אלה. למרות הזמן הקצר יחסית שעבר, כבר אפשר לראות את ההשפעות על הסביבה.
כיכר טיימס בניו יורק כמעט ריקה מאדם
ירידה בפליטת גזי החממה והפחתה בזיהום האוויר
אחת ההשפעות הבולטות של הקורונה והשלכותיה היא הירידה החדה בפליטת גזי החממה, ובהם פחמן דו חמצני. בסין, למשל, שאחראית לפליטת פחמן דו חמצני יותר מכל מדינה אחרת בעולם, צומצמה פליטת גזי החממה בחודשים ינואר ופברואר ברבע לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בסך הכל מדובר בכ-200 מיליון טון של פחמן דו חמצני!
הכיכר של מזרקת טרווי ריקה. רומא הפכה לעיר רפאים | צילום: giorgio maiozzi / Shutterstock.com
הפחתת הפעילות התעשייתית בסין, כמו גם צמצום משמעותי בנפח התחבורה, הביאה להפחתה דרמטית בזיהום האוויר בחלק מערי המדינה. תמונות לוויין שצולמו מעל ערי סין ממחישות בבירור את הפחתת הזיהום המשמעותית – סוכנות החלל האמריקאית דיווחה כי בינואר ובפברואר נרשמה ירידה של 30-10 אחוזים בריכוז החנקן הדו חמצני – גז רעיל אשר נפלט בעיקר בשריפת דלק במנועי כלי רכב – באטמוספרה מעל סין. גם בלי הנתונים המספריים, אפשר לראות ששמי סין חזרו להיות כחולים.
ההשפעות הללו ניכרות לא רק בסין. בניו יורק מדענים מאוניברסיטת קולומביה דיווחו על ירידה של 10-5 אחוזים בפליטת פחמן דו חמצני כתוצאה מהירידה בנפח התנועה. סוכנות החלל האירופית דיווחה בשבוע שעבר על ירידה משמעותית בפליטת תחמוצות חנקן בצפון איטליה. גם בארץ, השבתת המשק והמעבר לעבודה מהבית הביאו לירידה של כחמישים אחוז במספר כלי הרכב בכבישים (כשלאלה יש להוסיף את הצמצום המשמעותי בתחבורה הציבורית). הירידה הזו נותנת את אותותיה לא רק בכבישים הריקים מפקקים. הנתונים של המשרד להגנת הסביבה מראים שבשבוע שעבר חלה ירידה של 30 אחוז בפליטת החנקן הדו חמצני בהשוואה לשבוע ממוצע. ניתן להניח שעם החרפת ההגבלות וההסגר הירידה תהיה גדולה עוד יותר.
העבודה מהבית הביאה להפחתה משמעותית בנפח התנועה ובפליטת גזי חממה
הענף שנפגע יותר מכל כתוצאה מהקורונה הוא ענף התעופה, שהיה הראשון להיפגע. כבר עם פרוץ המשבר מדינות רבות הגבילו במידה רבה טיסות בינלאומיות, עד כדי הפסקת הטיסות כמעט לחלוטין ככל שהתבררו ממדי ההדבקה של המחלה. שוק התעופה האזרחית אחראי היום לכ-2.5 אחוזים מפליטת הפחמן העולמית, והפסקת הטיסות תורמת מצדה גם היא לירידה בפליטת גזי החממה ולהפחתת זיהום האוויר.
הירידה בפליטת גזי החממה עשויה להביא לירידה בתחלואה ממחלות נשימתיות, ונותר רק לקוות שהירידה הזו תהיה משמעותית יותר מהעלייה בתחלואה הנשימתית בגלל הקורונה.
השפעות סביבתיות נוספות
לקורונה יש תופעות לוואי נוספות שחלקן משפיעות לחיוב על הסביבה. המים של תעלות ונציה למשל, נקיים כפי שלא נראו כבר עשרות שנים. ונציה היא בימים שבשגרה אחת הערים המתויירות ביותר בעולם, ואחת ההשפעות של זה ניכרת במים העכורים הזורמים בתעלות העיר, בין היתר כתוצאה מהגונדולות ומהוואפרטו (סירות האוטובוס השטות בתעלות) ומספינות הנופש העצומות שעוגנות בנמל. ומזהמות את המים. בימים אלה, לא רק שכיכר סן מרקו ריקה, המים בתעלות העיר הפכו לצלולים, עד שניתן לראות את להקות הדגים השוחות בהן, ואם לא די בכך, בתעלות העיר שטים ברבורים לבנים.
התעלות של ונציה הן לא היחידות שעוברות שיקום טבעי ולא מתוכנן כתוצאה מהמשבר. בכל העולם, שמורות טבע שנדרסו על ידי התיירים מתחילות להתאושש, ולראשונה מזה שנים דבר לא מפריע לטבע. בסמוך לחופי סרדיניה, למשל, נצפו דולפינים, אחרי שנים ארוכות בהם דולפינים לא נצפו באזור זה. יש לשער שהפסקת תנועת המעבורות אל האי אחראית לכך, ועשויה להביא לתוצאות דומות במקומות נוספים בעולם.
תעלות ונציה בעקבות הקורונה
ומה יהיה ביום שאחרי המשבר?
למרות כל הנתונים המעודדים האלה, חשוב ליישם את הלקחים מהתקופה המאתגרת הזו גם בתקופה שאחרי המשבר. אם ביום החזרה לשגרה נחזור לטוס, לנסוע ולבזבז כמו קודם, מצב הסביבה לא רק יחזור במהרה לקדמותו, הוא אף עשוי להיות גרוע יותר. עם המשבר הכלכלי האדיר שהעולם כולו נתון בו, ניתן רק לשער שהממשלות לא ימהרו להקצות את המשאבים שלהן לאנרגיה מתחדשת וידחקו את הדאגה לסביבה לתחתית סדר העדיפויות. בנוסף, ייתכן שמדינות רבות, כמו סין, ירצו לחזור למשחק כמעצמות כלכליות ויאיצו את הפעילות התעשייתית עם תום המשבר.
למרות זאת, יש כמה דברים שאנחנו יכולים לעשות. המשבר הנוכחי הוכיח שאפשר שמקומות עבודה רבים יכולים לאפשר לעובדיהם לעבוד מהבית, ואולי יש פה הזדמנות ליצור תרבות עבודה חדשה המבוססת על עבודה מרחוק. התפקיד של המדינה הוא לעודד את זה ולתת תמריצים לחברות שיעבדו לעבודה מהבית, מה שיפתור לא רק את בעיית הפקקים אלא יפחית משמעותית את הזיהום. גם קיום של כנסים וועידות וירטואליות, במקום כנסים בינלאומיים גדולים שמביאים רבים לטוס מקצה אחד של העולם לקצהו, עשוי להביא להפחתה בכמות הטיסות וכתוצאה מכך לירידה בפליטת גזי החממה ולאיכות אוויר טובה יותר.
כשענף התעופה יתאושש מהמשבר, חשוב שכולנו נהיה תיירים אחראים ומודעים לסביבה
ברמה האישית, הימים האלה, מלמדים אותנו שיעור בצניעות ומחייבים אותנו להסתפק במועט ולצרוך הרבה פחות ממה שאנחנו מורגלים. אם נצליח גם בהמשך לצרוך פחות, לבשל יותר בבית ולהעדיף עסקים קטנים וידידותיים לסביבה, הסביבה רק תרוויח. אפשר גם לקוות שהימים האלה בהם אנו סגורים בבית ומתגעגעים לאוויר הפתוח, יגרמו לנו, בתום המשבר, לנסוע קצת פחות ברכב ולהשתמש קצת יותר ברגליים – בהליכה או ברכיבה על אופניים.
ואי אפשר בלי להתייחס למשבר התיירות. ייקח זמן עד שענף התעופה יתאושש מהמשבר, אבל כשזה יקרה, חשוב שנהיה תיירים אחראים ומודעים יותר לסביבה – נעדיף לטוס לטיול ארוך במקום לנסוע לכמה חופשות קצרות של סופשבוע, נעדיף טיסות ארוכות על פני חניות ביניים, ננסה ליהנות יותר מתיירות מקומית, נעדיף תחבורה ציבורית על פני רכב שכור ונשתדל לחזק עסקים מקומיים על פני רשתות ותאגידים גדולים. דרכים נוספות לטייל בלי לפגוע בסביבה תמצאו כאן.