אמת או אגדה? טוב או רע? סמל להצלחה או סמל לכישלון? מיהו אותו יצור בעל גוף נחש, ראש תנין ושיניים חדות ומרתיעות, אותו יצור מיתולוגי שאנו קוראים לו דרקון? מאיפה הגיע ומה הוא מסמל עבור העם הסיני, שחוגג בימים אלו את השנה החדשה, היא שנת הדרקון. הדרקון, המוכר לנו מספרי האגדות וסרטי ההרפתקאות, מייצג מעבר לגודלו ומראהו המפחיד אלמנטים רבים ודימויים שונים וייחודיים לכל תרבות בה הוא מופיע. מעניין במיוחד לציין שייצור הזה מופיע בהרבה מהתרבויות האנושיות העתיקות ביותר, בהן מצרים העתיקה, הודו, מרכז אמריקה ודרומה. ניתן למצוא תיאורים מוקדמים רבים לדרקון, החל מאסיה וכלה בחוג הקוטב הצפוני, מאפריקה ועד הוואי וכן הלאה. ההבדל המשמעותי ביותר בתיאורים השונים של הדרקון הוא במבנה גופו ובחלקים המרכיבים אותו. ברוב המקרים מורכב הדרקון מגוף ארוך ומפנים מאיימות בעלות שיניים גדולות וחדות, אך ניתן לראות כי כל תרבות הוסיפה את האלמנטים הייחודיים לה. לדוגמה, הדרקון הסיני הוא בדרך כלל נטול כנפיים, למרות העובדה שהוא מזוהה עם השמים. לעומתו, הדרקון האירופי מצויד בכנפיים עצומות.
גם שמו של הדרקון משתנה בין תרבות לתרבות. בסין, למשל, הוא נקרא Long, במונגוליה Leongalli ובאפריקה mokele mbeme. ישנם חוקרים הסבורים כי הדרקון הוא פרי דמיונו של האדם. חוקרים אלו טוענים כי ייצור זה לא היה קיים מעולם וכי בתקופות קדומות יותר, כאשר האדם לא היה בראש פירמידת המזון ומסביבו היו טורפים רבים, הוא חיבר את כל הטורפים באזור למעין ישות אחת, חיה אחת, מפלצת אחת, שהיא חיבור של כל הפחדים כולם. השערה נוספת לקיומו של הדרקון היא כי היתה חיה המזכירה את דמות הדרקון אשר תאמה לצורך של אותה התקופה ליצירת מפלצתטורף, ושלאחר כמה שנים, בעקבות השינויים האקלימיים שעבר כדור הארץ, נכחדה, ודמותה שונתה לפי דמיונו של האדם. בסין יש הטוענים כי הדרקון הוא בעצם תנין או אליגטור סיני, ה-Jiao אשר בתקופה העתיקה היה מצוי לאורך נהר הינגצה העצום. בשל העובדה שבאותה התקופה האדם היה קטן הרבה יותר בגודלו מזה של היום, התנין נראה גדול ומאיים. הרבה סיפורים נוצרו סביב הקיסר הצהוב ומלחמותיו בתנין הסיני במימי נהר הינגצה. אחרים, כמו לשמל גה הונג, שחי בין השנים 277 ל-357 לספירה, אומרים כי יש דרקונים שמוצאם הוא מהנחש. ישנם הבדלים רבים בין משמעותו של הדרקון ותפקידו בין תרבות לתרבות. במערב, למשל, תואר הדרקון כייצור מרושע שנשלח על ידי כוח רשע ואכזרי להזיק לבני האדם. לעומת זאת, בתרבויות אחרות, כגון התרבות הסינית, הדרקון הוא ייצור אצילי שמוכן אפילו להקריב את חייו לטובת בני האדם.
הדרקון הסיני מקושר בדרך כלל למזג האוויר ולמים, ומכאן שמו השני, "מביא הגשם". הוא מורכב מכמה בעלי חיים שונים, בעיקר מהנחש (שהוא גופו של הדרקון), מדג, מצבי ומנשר. הדרקון הסיני חי בימים ובנהרות, ולכל נהר וים היה דרקון שחי בו והיה אחראי עליו. הדרקונים חיו בארמונות קריסטל ושלטו משם על העננים, הגשמים ועל אסונות הטבע בהם היו מעורבים מים. לכל אחד מהם היתה באמתחתו פנינה ייחודית לו, ממנה היה שואב את כוחותיו. בסין של היום 91 אחוז מהאוכלוסייה (ו-19 אחוז מאוכלוסיית העולם) הם צאצאים של הקבוצה האתנית האן. קבוצה זו מחשיבה את עצמה כצאצאיו הישירים של הדרקון. אמונה זו מקורה באגדה על הקיסר הסיני הראשון, הואנג די, הלא הוא הקיסר הצהוב. בסיפור זה מסופר כי הקיסר, במהלך מלחמותיו הרבות נגד שבטים שונים, לבש על גופו נחש, שהיה לו כמעין מגן ,וכאשר מת הקיסר הוא הפך לדרקון. אגדה זו היא ההסבר לגוף הנחשי של הדרקון הסיני. במהלך השנים הדרקון הפך לסמל הזיהוי של המשפחה הקיסרית. הדרקון החל להופיע על לבושם, קישוטיהם ודגליהם של קיסרים רבים. ישנו אזכור לדרקון כבר החל משושלת שיה (2100-1700 לפנה"ס). שם סופר כי הדרקונים היו גדלים אצל מלכים וקיסרים, וכי אלו היו מחזיקים אנשים מיוחדים שתפקידם היה לטפל בדרקונים. הדרקון הוא אחת מהדמויות המרכזיות בהרבה מהרומנים הסיניים הקלאסיים, שהמפורסם ביותר הוא הרומן "המסע למערב" של המלומד וו צ'אנג אן. באחד הסיפורים הקלאסיים הדרקון מקריב את עצמו לטובת בני האדם (בני ההאן), ובמותו הופך לארבעת הנהרות הגדולים של סין שנתנו מים, חיים ואת האות להתפתחות הסינית הגדולה. דימויו ומעמדו של הדרקון בסין השתנה מן הקצה אל הקצה ברגע שהפך להיות מזוהה עם הקיסר הסיני עצמו. הקיסרים הסיניים ראו עצמם צאצאים ישירים של הדרקונים וקישור זה נתן להם את הלגיטימציה השלטונית. האמונה היא כי אדם הנולד וייעודו הוא להיות קיסר, נולד עם קעקוע של דרקון על גופו. אחד הסיפורים מספר כי אחד הקיסרים בתקופה הפיאודלית נולד כאדם פשוט אך נולד עם קעקוע דרקון על גופו והפיל את השושלת ששלטה והקים שושלת חדשה וחזקה.
בעקבות הקשר זה, כל נושא או פריט מסוים שהיה קשור לדרקון, היה מקושר באופן ישיר גם לקיסר. בסין מסופר כי לדרקון הסיני יש חמש אצבעות, אך מדי פעם ניתן היה לראות כי לא כך הדבר. בהרבה יצירות וציורים לדרקון הסיני יש ארבע אצבעות. ההבדל הזה נובע מכך שבתקופה הקיסרית הדרקון בעל חמש האצבעות היה מקושר אך ורק למעמד הקיסרי. אם אחד מפשוטי העם היה מעז להופיע עם לבוש או פריט כלשהו שעליו דרקון בעל חמש אצבעות הדבר היה נחשב כעלבון לשלטון ודינו היה גזר דין מוות. מיטתו של הקיסר נקראה מיטת דרקון, הכיסא עליו ישב הקיסר היה מעוטר בצורת דרקון ונקרא מושב הדרקון. יתרה מזאת, הכינוי המחמיא ביותר הניתן לקיסר היה פרצוף דרקון. בגדיהם הטקסיים של בני המשפחה הקיסרית נקראו חלוקי הדרקון. בתקופת השושלת הפיאודלית האחרונה שושלת הצ'ינג (1911-1644) הדרקון עיטר את דגל הממלכה. הקיסרים השתמשו בדימוי זה על מנת לגרום לאיחוד העם ולהצדיק את שלטונם. בעזרת סיפורים ואגדות שהופצו לעם הם יצרו שקט והסכמה. הדרקון בסיפורים אלו מייצג בדרך כלל את הקיסר השליט, שבעזרת חוכמתו וכוחו דואג לרווחת נתיניו הנאמנים. לוח השנה הסיני המורכב ממעגל של כ-12 חיות, בו לכל חיה יש את השנה שלה, החוזרת בכל 12 שנים (שנת הדרקון הקודמת היתה ב-2001-2000). הדרקון הוא מהמזלות בעלי התכונות הרבות והחזקות ביותר. התכונות המרכזיות ביותר הן עושר, מזל וכוח רב לאלו הנולדים בשנה זו, ולשנה באופן כללי. יהיה מעניין מאוד לראות איך השפעת המחשבה הסינית על יכולותיו ועוצמתו של הדרקון תשפיע על המשך ההתפתחות וההיסטוריה הסינית המשתנה במהירות בלתי ניתנת לתפיסה בכל יום ויום. לנו נותר לאחל לעם הסיני "Xin Nian Kuai Le", שנה טובה ושמחה, ולהתפעל יחד עם כולם מהמשך ההתפתחות וההתקדמות האדירה של הענק הגדול מהמזרח ושל בני הדרקון. ___ מוטי מור – בוגר החוג למזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב, בדגש על השפה הסינית, אותה תרגל גם במהלך מגוריו בסין. טייל רבות באזורים שונים בעולם בדגש על סין, מדינות דרום אמריקה וארה"ב. בשנים האחרונות פועל בענף התיירות. |
