הגלבוע והעמקים: בין שדות, מעיינות ואנשים מיוחדים

בזמן שהג'יפ הירוק של דני מקפץ בדרך בוצית במעלה הגלבוע אני נזכרת בפסוק המפורסם מתוך קינת דוד, "הרי בגלבוע, אל טל ואל מטר עליכם" (שמואל ב', פרק א' פסוק כ"א). מסביבנו עצי אורנים וכרי דשא רעננים מהגשם, בהמשך החורף השטח יתכסה בפריחה מרהיבה. כמה פרות חוצות את השביל מולנו ומצטרפות לחברותיהן שרועות באחו, משל היינו בטיול בשווייץ ולא בהרים שפעם היו קרחים וכעת חלקם מכוסים ביערות נטועים. אל הנוף הפסטורלי של ההר מצטרף נופו של העמק הפרוש מתחתנו, מנוקד בשדות חקלאיים, מאגרי מים ובריכות דגים.

בריכות הדגים בעמק הן חגיגה לאוהבי ציפורים | צילום: דני הרן

טיול הג'יפים הוא רק קצה קצהו של טיול בן יומיים שערכתי באזור הגלבוע והעמקים, אחד האזורים היפים בארץ. יש הרבה סיבות טובות לטייל כאן, ודאי בתקופת החורף, כשמזג האוויר נעים ונוח ופריחה מרהיבה צובעת את הנוף. מצד אחד, הגלבוע, עמק חרוד ועמק המעיינות קרובים יחסית למרכז הארץ ולא מצריכים נסיעה ארוכה ומייגעת, ומצד שני, זהו אזור שקט ונעים, רחוק מההמולה, הצפיפות והפקקים העירוניים. לכך מצטרפים מסלולי טיול רבים ומגוונים – ברגל, ברכב משפחתי, בג'יפים או באופניים – המעיינות היפים, בריכות הדגים שמושכות המוני ציפורים, ויותר מכל – המפגשים האנושיים שמאפשרים לא רק להציץ לחיים של אחרים, אלא גם פותחים שלל אפשרויות לפעילויות וסדנאות מרתקות שלא תפגשו במקומות אחרים. הצירוף של כל אלה יוצר טיול עמוס וגדוש בחוויות. ואם אתם לא ממהרים לחזור הביתה ותרצו לבלות כאן כמה ימים, יש לנו המלצה למקום לינה כפרי, לאוכל טוב ולתה משובח, שאין מתאים ממנו לחגוג את החורף. אז בואו נצא לדרך…

ירוק הוא העמק. עמק חרוד, ליד קיבוץ חפציבה. ברקע – הגלבוע | צילום: רותם בר כהן

טיולים ואטרקציות בגלבוע והעמקים

טיול ג'יפים עם דני ג'יפ

דני ג'יפ, הלא הוא דני הרן, הוא מדריך טיולים ותיק ומנוסה מכפר יחזקאל, ואפשר לטייל איתו בג'יפ סגור ומודרני או בג'יפ ירוק עם צדדים וגג מברזנט, שאפשר לקפל ולהרגיש את הרוח מלטפת את הפנים. באופן אישי אני מעדיפה את האופציה השנייה, כלומר את רכב השטח מהסוג הישן והטוב, שמקפץ בקלילות מעל מכשולי הדרך, גם כאלה שנראים בלתי עבירים בעליל. דני לוקח אותי לטיול במעלה הגלבוע, טעימה מהטיולים שהוא מציע בגלבוע, בעמקים, בכרמל ובגליל לקבוצות, משפחות או זוגות.

הג'יפ הירוק על רקע הגלעד בגבעת יהונתן | צילום: דני הרן

הטיול, שאורך בין שעה ליום שלם בהתאם לבחירת המטיילים, כולל עצירות לתצפיות נופיות, סיפורים והסברים על המקומות שמטיילים בהם, על הצמחייה ובעלי החיים, וכמתבקש, יש גם הפסקה לתה צמחים.

• לפרטים ותיאום טיול: טלפון 050-5503717, אתר

שווייץ זה כאן… מפגש מזדמן בטיול ג'יפים בגלבוע | צילום: רותם בר כהן

סיור בטירת צבי והסביבה

את השם "טירת צבי" אתם ודאי מכירים ממקרר הנקניקים בסופרמרקט, אבל לקיבוץ הוותיק, שהוקם ב-1937 במסגרת יישובי חומה ומגדל ומשתייך לתנועת הקיבוץ הדתי, יש עוד הרבה מה להציע למטיילים. גדעון גניאל, חבר קיבוץ ומדריך טיולים, לוקח אותי לסיור במשק ובסביבתו. בין השאר, אנחנו מטיילים בשטחים הנרחבים של מטעי התמרים (קיבוץ טירת צבי הוא המגדל הגדול בארץ של תמרים) ולאורך בריכות הדגים, שם אפשר לצפות בלהקות ענקיות של ציפורים – אנפות אפורות ולבנות, שחפים, שקנאים ועוד.

מטע תמרים בטירת צבי. הקיבוץ הוותיק הוא גדול מגדלי התמרים בארץ | צילום: רותם בר כהן

בהמשך אנחנו  מגיעים לנקודת תצפית מרשימה על עבר הירדן והרי הגלעד ומסיימים בתל מנורה, שם נמצאו שרידים של בית כנסת מהמאה השישית לספירה, כולל רצפת פסיפס מרהיבה של מנורה ולולב. באתר אפשר לראות רפרודוקציה של הפסיפס, את הרצפה המקורית תוכלו לראות תלויה על הקיר החיצוני של בית הכנסת בקיבוץ.

• פרטים על סיור מודרך בטירת צבי לקבוצות ולמשפחות: גדעון גניאל, טלפון 050-558-1078

מהצד השני: עבר הירדן והרי הגלעד בתצפית מאזור טירת צבי | צילום: דני הרן

החוויה האתיופית

המפגש עם חווה אלמו במרכז המבקרים שהקימה בצומת גני חוגה מרגש עד דמעות, ולא כקלישאה. גם מי שמכיר את סיפור העלייה האתיופית, יצטמרר למשמע סיפורה האישי של חווה, שבגיל תשע, בעקבות שיחה ששמעה בין אחיה להוריה, החליטה ללכת ברגל מאתיופיה לירושלים. ביד אמן חווה טווה את הסיפור עוצר הנשימה על תלאות הדרך של הילדה הקטנה, על התקוות, הפחדים והקשיים הנוראיים עד ההגעה המיוחלת לישראל – כמה זוהרת ירושלים, חשבה הילדה בהתרגשות כשראתה את אורות עכו, לשם נלקחה עם עולים נוספים מיד אחרי הנחיתה בארץ. את מרכז המבקרים היא הקימה כדי לספר את סיפורה של הקהילה, בסגנון "מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים".

חווה אלמו קולה פולי קפה | צילומים: רותם בר כהן

המרכז כולל בקתת מגורים טיפוסית ("לא היתה חלוקה לחדרים, אבל היו הרבה אהבה וכבוד", חווה אומרת), בקתת נידה, אזור ישיבה חיצוני שם היא קולה פולי קפה ומגישה את המשקה הריחני למבקרים ואזור סגור שבו נערכים מפגשים, הרצאות, מצגות, ובהזמנה מראש, מוגש גם אוכל אתיופי שהיא ובעלה מבשלים. במתחם אפשר להתרשם מתצוגות של בגדים מסורתיים, צילומים אותנטיים, סלים קלועים, כלי מטבח, שטיחים ועוד (חלק מהמוצגים מוצעים למכירה).

להכיר את המסורת: בקתת נידה (למעלה) וחפצים אותנטיים במרכז החוויה האתיופית | צילומים: רותם בר כהן

• הביקור מתאים לקבוצות, למשפחות ולזוגות ואפשר גם להזמין ארוחה אתיופית שחווה ובעלה מבשלים. הכל בתיאום מראש. פרטים נוספים בטלפון 054-2662335 או 04-6060155.

צבעים וסיפורים עם אורית נצר

את אורית נצר מקיבוץ עין הנצי"ב אי אפשר להגדיר במילה או שתיים. על עצמה היא אומרת: "חברה, ציירת, יזמית, אוהבת אדם, משלבת בין אנשים, רואה מרחוק אור ושמחה". וגם זה לא מתאר את כלל החוויה, צריך פשוט לקבוע ולבוא כדי להבין. אורית מקבלת את פני במרפסת ביתה בקיבוץ, בין עציצים וערוגות פורחות בשלל צבעים. אנחנו נכנסות לביתה, שגם הוא מלא בצבע – עם ציורים גדולים ומלאי שמחה שהיא ציירה תלויים על כל הקירות.

אורית נצר במהלך מפגש "משוחחים בצבע" | צילום: דני הרן

אפשר להגיע לארוחה של ממש או לטעימות (אורית בשלנית בחסד, כיוון שהגעתי אליה אחרי ארוחה במסעדת אמא בבית שאן – ראו בהמשך – הסתפקתי בלחם שזה עתה יצא מהתנור עם ריבה ביתית ועוגת תפוחים נהדרת מעשה ידיה), ועם האוכל משלבים מה שהיא קוראת "שיחה בצבע". וכך אני, שלא החזקתי מכחול מאז גן הילדים, מצאתי את עצמי מציירת בצבעי אקריליק את הנופים שראיתי בבוקר, תוך כדי שאורית מספרת סיפורים מרתקים. בתום תהליך הציור היא מפתחת שיחה על מה שציירתי, ואז הופכת את הבד על צדו וכל הסיפור משתנה… אפשר גם להצטרף לטיול רגלי בבוקר, טיול ליל ירח ועוד.

מכחולים וצבעי אקריליק במפגש שכולו צבע אצל אורית נצר | צילום: רותם בר כהן

• המפגשים מתאימים לקבוצות קטנות, משפחות וזוגות. לתיאום: טלפון 054-2100160.

סדנה בקליעה סלים עם סימה סלימה

בגיל 40 החיים של סימה אורן השתנו מן הקצה אל הקצה: מנהלת החשבונות מהצפון התנסתה בקליעת סלים והבינה שזה הייעוד שלה בחיים. היא נטשה את הנהלת החשבונות לטובת הקליעה והחלה לשתף אחרים בהתנסות המיוחדת הזאת, שלדבריה מאפשרת "חיבור של אדם לעצמו, לטבע, לאנשים אחרים".

סימה אורן, הלא היא סימה סלימה, בסטודיו הצבעוני שלה. בגיל 40 גילתה את אמנות הקליעה ומאז חייה השתנו | צילום: רותם בר כהן

מחסן רחב ידיים בכניסה לקיבוץ חפציבה הפך לסדנה שלה – מקום חמים ומזמין, עם פינות ישיבה ססגוניות, סלים ומקלעות מעשה ידיה וכאלה שאספה ממקומות שונים בעולם. כאן היא מעבירה סדנאות קליעה לקבוצות, למשפחות ולזוגות, שבסופן היא "קוראת בסלים", כלומר מגלה מה הסל שקלעתם מספר עליכם ("רק דברים טובים, כמובן", היא אומרת בחיוך). ואם יצאה לכם סלסלה קצת עקומה, אל דאגה. כל אדם הוא יחיד ומיוחד, אומרת סימה, וכך גם כל יצירה קלועה. בהזמנה מראש, סלימה תגיע לכל מקום בארץ ותעביר שם את סדנת הקליעה שלה.

סלסלות שקלעו משתתפים בסדנה של סלימה. כל סלסלה יחידה ומיוחדת, ממש כמו מי שקלע אותה | צילום: רותם בר כהן

• לפרטים, תיאום ביקור או הזמנת סדנה: טלפון 050-6464205, אתר

הדוידקה עם דוד נחום

גם אם תנסו למנות את כל הדברים שנמצאים במוזיאון הפלאים של דוד נחום, צייר ואמן קרמיקה מקיבוץ בית אלפא, אין סיכוי שתצליחו. המקום העצום, ששימש פעם כמדגרה של הקיבוץ, מאכלס אינספור פריטים וחפצים מהעבר – כלי עבודה וכלי בישול, כלי נגינה וחולצות כחולות עם שרוך לבן של השומר הצעיר, סנדלים תנכ"יים ופנסי לוקס, קלמרים מעץ וכובעי קש, צילומים ישנים, לוחיות רישוי ושלטי פרסומת, וזאת רק ההתחלה. כל הדברים שגודשים את המוזיאון של דוד, המכונה הדוידקה, הם כאלה שאחרים זרקו והוא או חברים מצאו והביאו לכאן. "אני הלוחש לערמות אשפה", הוא צוחק ומספר שאינו קונה דבר, כל מה שרואים כאן נמצא או הוחלף בפריט אחר – "כל יום אני מכניס משהו וזורק משהו", הוא אומר, אם כי ממה שאפשר לראות, יותר נכנס מאשר יוצא…

דוד וכמה מהחפצים במוזיאון הדוידקה שלו. הכל נמצא או הוחלף, שום דבר לא נקנה | צילומים: רותם בר כהן

ילדים מוזמנים לגעת בהכל, לנגן, להתלבש בתחפושות, לבדוק ולבחון. דוד מתבל את הסיור בסיפורים על איך חיו פעם, על משפחתו שעלתה לארץ מתימן, על ימיו הראשונים של הקיבוץ וכמובן על השימושים בכלים ובחפצים השונים. "זאת המערה שלי", הוא צוחק, "היא מערה נהדרת ואני מת עליה".

• לפרטים ותיאום: טלפון 052-399-4067 (אל תתפלאו למשמע ה-הללויה, המילה בה דוד עונה לטלפון במקום הלו סטנדרטי).

בית התה

את היומיים באזור הגלבוע והעמקים אני מסיימת במקום מושלם מבחינתי, בית התה של שמעון וזוהר שרבף. מרכז המבקרים של חברת Te נמצא בבית אלפא, במבנה שבו שכנה בעבר המכבסה של הקיבוץ. בתוך תאי עץ שבהם חיכתה לחברים הכביסה הנקייה, מסודרים מארזים יפהפיים של תה ושל חליטות. הרעיון לייצר תה נולד במהלך השנים הארוכות שבהן שמעון עבד בחברות היי טק עם קשרים במזרח אסיה, בעיקר סין. שם הוא התוודע לסגולות המיוחדות של סוגי התה השונים וככל שהתעמק בנושא כך גדל העניין שלו. בסופו של דבר הפך לטועם תה מוסמך והחליט להפוך את התחביב למקצוע. בדומה לשמן זית, יין וקפה, בני הזוג שרבף מקווים שגם תה יהפוך למרכיב קולינרי אהוב ומוביל במטבח המקומי.

בית התה בבית אלפא. מארזי תה מסודרים בתאים שבהם בעבר הונחה הכביסה הנקייה של חברי הקיבוץ | צילום: רותם בר כהן

מרכז המבקרים שלהם מוקדש לעולם המרתק של תה מסורתי – תה לבן, ירוק, שחור, אולונג ופו אר, לצד חליטות צמחים שמגיעות ממגדלים ברחבי העולם. הביקור כולל הסברים על תהליך הגידול והייצור וטעימות של סוגים שונים של תה. בהזמנה מראש אפשר לצרף לטעימות התה גם ארוחות קלות מעשה ידיה של זוהר – עוגיות, קרקרים, ירקות, מטבלים וקישים צמחוניים מעולים. במרכז המבקרים נמכרים, בנוסף למארזי תה, גם כלים להכנת תה, תרמוסים ששומרים על חום המשקה לאורך שעות ארוכות, ספלי קרמיקה ועוד. לצד כל אלה, אפשר לקנות כאן גם צעצועים מתוקים להפליא מחומרים טבעיים שזוהר מייצרת.

• לפרטים נוספים ותיאום ביקור: טלפון: 052-4200203, אתר

טעימות תה לצד מטעמים מעשה בית | צילום: רותם בר כהן

איפה אוכלים?

בחלק מהמקומות המופיעים בכתבה אפשר לשלב בביקור גם ארוחה מעשה ידי המארחים (כך, למשל, בחוויה האתיופית, אצל אורית נצר ובבית התה בבית אלפא). התקופה הנוכחית, כידוע, אינה תקופה רגילה, ונכון לכתיבת שורות אלו אין אפשרות לשבת במסעדה מקומית, אבל אפשר כמובן לעצור לאיסוף עצמי או להזמין טייק אווי לבית ההארחה או הצימר. הנה המלצה אישית לשני מקומות שאהבתי:

מסעדת ארטישוק

מה שהתחיל בשנת 2014 בתור חנות שיתופית בבית אלפא יצא מתחומי הקיבוץ אל מתחם תחנת הדלק הסמוכה בתור מסעדה חלבית וחנות אורגנית עם מוצרים מהסביבה. בימים כתיקונם אפשר ליהנות כאן מישיבה מול נוף של שדות, בתקופה בה הישיבה במסעדות אסורה, אפשר להזמין סל פיקניק ומגוון מנות באיסוף עצמי או במשלוח לצימרים בסביבה. ומה בתפריט? פיצות, קישים, סלטים, פוקצ'ות, כריכים, פסטות ומאפים – לחובבי חצילים, מומלץ מאפה סביח הכולל חציל קלוי, ביצה קשה, טחינה, סלסה, לימון כבוש ועלים ירוקים. יש גם גזוז בטעמים, שייק פירות ומיצים טבעיים. התפריט צמחוני ויש גם מנות טבעוניות.

מסעדת ארטישוק. לאכול מול נוף השדות | הצילום באדיבות המסעדה

• ארטישוק, תחנת סונול גן השלושה, סמוך לכניסה לבית אלפא, פתוח בימים א'-ה' מ-8:00 עד 22:00, בשישי עד 14:30, בשבתות – שעה אחרי צאת השבת. טלפון: 04-993-8895, תפריט והזמנות בבקישור הבא

מסעדת אמא

כפי שאפשר להבין מהשם, מסעדת אמא מגישה אוכל ביתי. כל האוכל במסעדה הכורדית הקטנה שבבית שאן מבושל במקום והסירים מבעבעים בנחת על שורה של פתיליות. המסעדה פתוחה רק ארבעה ימים בשבוע ורק לשלוש וחצי שעות בכל פעם, אבל כדאי להתאמץ ולהגיע בזמן שפתוח. בין המנות שהוגשו ביום שהגענו היו עוף בגריל, קציצות ברוטב אדום, שניצל וגולת הכותרת – קובה סלק וקובה ברוטב חריף, שאהבנו במיוחד. לצד המנה הבשרית מקבלים מגשית עמוסה בתוספות כמו אורז אדום או לבן, שעועית, במיה, בורגול ועוד (צמחונים יכולים בהחלט לשבוע מהתוספות החמות והמנחמות).

מסעדת אמא. אוכל ביתי שמתבשל על פתיליות | צילום: דני הרן

האוכל טעים, ביתי ומשביע ונדרשו לנו דקות ארוכות של התאוששות לפני שיצאנו שוב לדרך, שבעים מאוד ומרוצים מאוד. מנה בשרית (כולל שלוש תוספות בכמות נדיבה ביותר) עולה 55 שקל. סודה תוסיף עוד חמישה שקלים לחשבון.

• אמא, רחוב רחבעם זאבי 5, בית שאן, פתוח בימים שני עד חמישי בין השעות 11:30 ל-15:00, טלפון: 050-560-0650, אתר

איפה ישנים?

באזור יש כמה אפשרויות לינה מוצלחות, אני נהניתי מהשלווה המושלמת באירוח הכפרי הפסטורלי של בית אלפא. בתי הילדים של פעם הוסבו ל-50 חדרי אירוח פשוטים, נקיים ונעימים מאוד, חלקם מתאימים לזוגות, אחרים למשפחות. החדרים מחולקים בין חמישה מתחמים, שכל אחד מהם מוקף במדשאות ועצים גדולים, פה ושם פזורים ערסלים, כך שבזמן שהילדים פורקים מרץ על הדשא, המבוגרים שבחבורה יכולים לרבוץ בנחת ולהתבשם מהירוק שמסביב. אבל אל תישארו יותר מדי זמן בלי לזוז, בית ההארחה נמצא בלב מסלולי הטיול והאטרקציות של הגלבוע והעמקים, חלקם נמצאים ממש במרחק הליכה מכאן או בנסיעה קצרצרה.

אירוח כפרי בבית אלפא. ירוק בחוץ, נעים בפנים | הצילומים באדיבות אירוח בית אלפא

בתקופת הקורונה לא מוגשות ארוחות כלל, אבל תוכלו להכין לעצמכם כריכים לדרך, לאסוף סל פיקניק באחת ממסעדות האזור או להזמין משלוח לחדר (ראו סעיף אוכל).

• לפרטים נוספים והזמנות: טלפון 073-7576820, אתר

בתמונה הפותחת: פרות רועות בגלבוע | צילום: דני הרן

___

תודה מיוחדת לדני הרן מחברת דני ג'יפ, שליווה אותי בחלק מהטיול וצייד אותי בהמלצות והצעות למקומות, אתרים ופעילויות, ואשר בזכותו פגשתי את האנשים הנהדרים של העמק המוזכרים בכתבה.

מפת אזור הגלבוע: