בעוד שמדינות רבות בעולם מתגאות בבתים עתיקים, רומנטיים ומלאי אופי, המדינה הצעירה שלנו אופיינה מראשית דרכה בארכיטקטורה פונקציונלית, ויש שיגידו – חסרת מעוף. בשנים האחרונות התווספו לנוף הישראלי מגדלים רבים, אך גם כאן אפשר לומר ש"ראית אחד, ראית את כולם". ובכל זאת, גם בישראל אפשר למצוא בניינים מסוג שונה, כאלה המבטאים חשיבה מחוץ לקופסה – חלקם תוכננו על ידי אדריכלים בעלי שם, אחרים על ידי אמנים בנשמתם. לעיתים, הדעות חלוקות לגבי יופיים של בניינים אלה, הפונקציונליות שלהם או השתלבותם בסביבה, אבל דבר אחד בטוח: הם מוסיפים עניין למרחב הציבורי וקשה להישאר אדישים אליהם. הנה כמה מהבתים הכי מיוחדים בישראל:
בית הספירלה, רמת גן
ברחוב צל הגבעה ברמת גן, על צלע גבעה בין בניינים סטנדרטיים, מתבלט בניין סוריאליסטי יוצא דופן. זהו בית הספירלה, אותו תכנן האדריכל צבי הקר, שאף זכה ב-1999 בפרס רכטר על העיצוב הזה. הבניין, שנבנה בשנים 1990-1984, ייחודי לא רק בצורתו אלא גם בחיפוי שלו. מבנה הבטון העגול שנראה לא גמור, מוקף במרפסות לא מקורות ובגרם מדרגות חיצוני שמתפתל סביבו. בלבו של המבנה יש חצר פנימית אליה פונות כל הדירות. הבניין מחופה בחלקו בטיח ובחלקו באבן דקה בצבע ורוד, בשברי זכוכיות ובפח גלי. הקר אמר שהשילוב בין החומרים מסמל בעיניו את הניגודים בחברה הישראלית.
בית הספירלה ברמת גן מתבלט מעל שכניו הסטנדרטיים | צילום: Aviad2001, cc by 3.0
למרות שהקר זכה בפרס על הבניין, הוא גם ספג הרבה ביקורת ורבים טוענים שהבית נראה לא גמור וכי אינו מתאים לסביבה. שמואל גרובשטיין, שהיה אחד מהשותפים בתכנון הבניין, אמר כי "הוא נראה כאילו סופה עברה ברמת גן ואספה את כל הגרוטאות מהגגות והחצרות של העיר ובסיבוב אחד יצרה את הספירלה", ונראה כי אין תיאור מוצלח מזה כדי לתאר את מראהו של בית הספירלה.
איפה? צל הגבעה 13, רמת גן
בית דובינר, רמת גן
באותו רחוב של בית הספירלה, במדרכה ממול, נמצא בניין נוסף בתכנונו של צבי הקר (ביחד עם האדריכלים אלפרד נוימן ואלדר שרון). זהו בית דובינר, שבו הקר אף בחר להתגורר. בית דובינר, הוותיק משכנו, נבנה בין השנים 1963-1961 עבור התעשיין סם דובינר ואשתו בטי. לא קשה להבין מדוע הוא מכונה "בית המשושים": המבנה נראה כבנוי מרשת של משושים הקירות שלו אלכסוניים זה לזה. בדומה לשכן ממול, גם בית דובינר בנוי סביב חצר פנימית, על מנת להתאימו לאקלים הים תיכוני. הגישה למדרגות נעשית ממסדרונות פתוחים ולא מחדר מדרגות, כמקובל. הבית הזה נחשב ליצירה המוערכת ביותר של הקר והוא מהווה מוקד עלייה לרגל לאדריכלים מהארץ ומחו"ל.
איפה? רחוב צל הגבעה, רמת גן
בית דובינר, הידוע גם כבית המשושים | צילום: ד"ר אבישי טייכר, cc by 2.5
שכונת רמות פולין, ירושלים
צבי הקר השאיר את חותמו גם בירושלים. כאן לא מדובר בבניין בודד כי אם בשכונה שלמה – שכונת רמות פולין. השכונה החרדית בצפון-מערב ירושלים מתאפיינת בבנייני מגורים דמויי כוורת דבורים, עם קירות משופעים. השכונה כולה מאורגנת ככף יד בעלת חמש אצבעות, כאשר כל אצבע היא סדרה של חמישה-שישה בניינים בצורת האות ר' המשתלבים זה בזה ליצירת זיג זג. החצרות הפנימיות, שמאפיינות רבים מהבניינים של הקר, מכבבות גם כאן ולכל סדרת בניינים יש חצר פנימית. הפרויקט זכה לביקורת רבה, והקר הואשם בכך שהעדיף צורות גאומטריות מעניינות על פני הנוחות של הדיירים. הטענה היא שהקירות המשופעים אינם פרקטיים, ואפילו משימה פשוטה כהצבת ריהוט סטנדרטי לאורך הקיר הופכת למורכבת כשאין קירות ישרים. ואכן, במהלך השנים מרבית הדיירים עשו שינויים, שברו קירות ו"יישרו" את הבתים, והשכונה איבדה עם הזמן את המתאר המקורי שלה.
בית טיפוסי בשכונה הירושלמית רמות פולין | צילום: Nehemia G, cc by sa 2.5
בית הפגודה בתל אביב
העיר הלבנה בתל אביב, שהוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, מוכרת בעיקר בזכות בתי הבאוהאוס שבה, אבל אפשר גם למצוא באזור בתים מרשימים בעיצוב שונה. אחד היפים שבהם הוא בית הפגודה, המשתייך לסגנון האקלקטי. בית הפגודה משלב בין אדריכלות של המזרח הרחוק, אדריכלות אסלאמית ואדריכלות מערבית – מודרנית וקלאסית. הבית, הממוקם בכיכר המלך אלברט, תוכנן בשנות ה-20 לבקשת יהודי אמריקאי על ידי האדריכל אלכסנדר לוי (אשר בהמשך נספה באושוויץ). גג הבית המשופע תוכנן בהשראת פגודה יפנית, אך יש בו גם 21 קשתות, עמודים דוריים ומאפיינים נוספים. מלבד העיצוב יוצא הדופן, בית הפגודה עורר עניין רב בתקופתו שכן הוא היה בית המגורים הראשון בתל אביב שהותקנה בו מעלית.
בית הפגודה. סגנון אקלקטי בלב העיר הלבנה | צילום: גדעון שפירא, cc by sa 3.0
במהלך השנים עבר הבית גלגולים רבים: לאחר מות הבעלים המקורי, מוריס דוד בלוך, הוא שימש כבניין מגורים לרופאים, כבית כנסת, כמרכז של בתי מלאכה ועוד, עד שננטש בשנות השמונים. בשנת 2000 קנה את הבניין רוברט וייל, יהודי שוודי, שאף התקין בו בריכת שחייה משובצת באבני פסיפס.
איפה? נחמני 20-12, תל אביב
"הבית המשוגע" בתל אביב
כל מי שהולך ברחוב הירקון, קרוב לכיכר אתרים, לא יכול להתעלם מהבית הזה: בניין בצבע ורדרד, שחזיתו הפונה לים מעוטרת במסגרות לבנות מעוותות ומעוקלות, בהשראת גלי הים הסמוך. הקווים המתעגלים רומזים כי האדריכל, ליאון גנייבה, ספג השראה מהאדריכל הנודע אנטוניו גאודי, שתכנן בניינים ייחודים בברצלונה (הבניין הזה מזכיר את בית מילה של גאודי). מבקריו הרבים טוענים שאת ההשראה גנייבה אולי ספג מגאודי, אבל בשונה מיצירותיו רבות הדימיון של האדריכל מברצלונה, כאן שלד הבניין סטנדרטי והגלים המעוקמים הודבקו אליו באופן מלאכותי, מה שהופך אותו ללא יותר מקוריוז.
"הבית המשוגע" ברחוב הירקון. דווקא צדו השני מעניין יותר | צילום: goga18128 / Shutterstock.com
דווקא החזית המזרחית של הבניין, זו הפונה לעיר, מעניינת יותר. חלקים ממנה מכוסים בשכבת בטון, המדמה אבן כורכר, ציור קיר של שולמית בולג (אשתו של ישראל בולג, היזם של הבניין, שאף מתגוררת בו) מעטר את החזית לכל אורכה וצמחייה טבעית נדמית כפורצת מתוך המבנה. הבניין מעניין גם מבפנים: דלת הכניסה מגולפת, המעלית מעוטרת בגילופי עץ וחריטות זהב, קירות חדר המדרגות מצוירים והגג מוקף במעין מפרשים לבנים. את פנים הבניין לא תוכלו לראות, שכן רק הדיירים מורשים להיכנס אליו.
איפה? הירקון 181, תל אביב
בית הפסיפס ביפו
לא תמיד צריך אדריכל יצירתי ובעל שם כדי לתכנן בית יוצא דופן, לפעמים מספיק שיתגורר בו אדם עם נפש של אמן, חזון ודמיון. דוגמה טובה לכך היא בית הפסיפס ביפו. הדירה הקטנה של יוסף לוגסי, אשר נפטר ב-2018, היא מעין מקדש-קט של פסיפסים שאין כמותו בעולם. לוגסי, שמעולם לא למד אמנות בצורה מסודרת, יצר במשך ארבעה עשורים לא פחות מ-1,090 פסיפסים, בעיקר דיוקנאות של חלוצים, מנהיגים ואנשי רוח ישראלים ויהודים, לצד מוזיקאים, ספורטאים, מנהיגים בינלאומיים ועוד.
הגג של בית הפסיפס. הפסיפסים של לוגסי יצר מעטרים כל פינה בבית | הצילום באדיבות בית הפסיפס
את הפסיפסים הוא יצר בטכניקה מיוחדת שפיתח בעצמו: ראשית, הוא צייר בעיפרון את הדיוקן על רשת יתושים שנמרחה בחומר מיוחד, ועליו הדביק את אבני הפסיפס, שהיו למעשה שברי אריחים, קרמיקה ופסולת בניין שלוגסי אסף ושבר לחתיכות. עבודות הפסיפס מעטרות כל פינה בבית – כולל הקירות, הרצפה והגג. לוגסי רצה לחלוק את יצירתו עם הקהל הרחב והפך את ביתו הפרטי למעין מוזיאון. לאחר מותו משפחתו ממשיכה את דרכו וקבוצות יכולות (רק בתיאום מראש), לבקר בבית ולהתרשם מהפסיפסים.
איפה? יהודה הימית 26, יפו, טלפון לתיאום ביקור: 054-6093919
בית הכורכר בחוף סידנא עלי
דוגמה נוספת לבית שהוא חלום של איש אחד היא בית הכורכר של ניסים כחלון בחוף סידנא עלי בהרצליה. נסיבות החיים הובילו את כחלון להקים את ביתו בחוף בשנות השבעים, כשהאזור עדיין היה מבודד מאוד. הוא חצב מערה בסלע והפך אותה לביתו. מאז הוא הספיק להתחתן ולהתגרש (פעמיים), להוליד ילדים ולהיאבק עם הרשויות, אבל הבית עדיין שם והפך לאחד מסמלי החוף. במשך כמה שנים הוא אפילו הפעיל במקום מסעדה.
בית הכורכר בחוף סידנא עלי
המבנה שעל החוף דורש תחזוקה תמידית, ומזה ארבעים שנה שכחלון ממשיך לבנות את הבית ולתחזק אותו, תוך שימוש בחומרים שהים פולט, מצדפים וזכוכיות ועד בקבוקי פלסטיק. הבית והפסלים המעטרים אותו, אף הם מעשה ידיו של כחלון, משתלבים היטב בסביבה. בפנים הוא מרשים לא פחות, עם קשתות, פסיפסים וצדפים על הרצפה, הקירות והתקרה.
איפה? חוף סידנא עלי, הרצליה
הבית ברחוב יורדי הים בהוד השרון
גם יגאל זולפין הפך את ביתו בהוד השרון ליצירת אמנות. זולפין אסף במשך השנים פריטים נוסטלגיים הקשורים לארץ ישראל של פעם: סוס נדנדה, כרטיסי אוטובוס, טלפונים עתיקים ועוד אינספור פריטים יומיומיים המהווים עדות לחיים שהיו כאן פעם.
הבית ברחוב יורדי הים בהוד השרון | צילום: סימי שאואר
האוספים של זולפין נמצאים לא רק בפנים הבית אלא גם בחוץ, והתוצאה – בית אגדות סוראליסטי המורכב מכל הפריטים שהוא אסף או מצא. חזית הבית היא ערבוביה של פריטים כמו אופניים ישנים, פסלים, עציצים, שעונים ועוד, כשמעל הכל מזדקרים, כמו שני צריחים של טירה, מגדל שעון ומגדל פעמון.
איפה? יורדי הים 7, הוד השרון