ב-1954, כאשר חברי קיבוץ רמת רחל רצו להקים בריכת מים, הם ודאי לא העלו בדעתם את חשיבות המקום בו הם יושבים. פרופסור יוחנן אהרוני, שערך את חפירות ההצלה במקום בו רצו חברי הקיבוץ להקים את הבריכה, חשף כמה מבנים גדולים ומרשימים. כאשר חזר לאתר לארבע עונות חפירה  | בחפירות נחשפה מערכת מים מורכבת, הכוללת בריכות מים ומאגרים תת קרקעיים חצובים בסלע | צילום: פשה שארגו
באדיבות משלחת רמת רחל |
ממושכות בשנים 1962-1959, גילה כי מדובר במצודה ובארמון מפואר.
במהלך השנים שחלפו מאז גילוי הארמון, ניסו חוקרי התקופה לעמוד על ייעודו. הסברה הרווחת היתה שהארמון שימש את ממלכת יהודה עד לכיבוש הבבלי והחורבן במאה השישית לפני הספירה. ממצאים שנתגלו בשתי עונות החפירה האחרונות ברמת רחל, שנוהלו על ידי ד"ר עודד ליפשיץ וד"ר יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב, פותחים פתח להשערות חדשות.
בחפירות נחשפה מערכת מים מורכבת, הכוללת בריכות מים ומאגרים תת קרקעיים חצובים בסלע, שביניהם מקשרים תעלות, מרזבים וצינורות. ניכר כי מערכת המים נבנתה לא רק לצרכים פונקציונליים אלא גם כדי לספק הנאה לעין ולאוזן. התעלות שנחצבו בסלע קורו בלוחות אבן גדולים ובין המרזבים יש הפרשי גובה, היוצרים מפלי מים קטנים. סביב הבריכות פוזרה אדמת טרה רוסה, שאינה אופיינית לאזור ושהובאה אליו ממרחקים.
ליפשיץ סבור שהעידון והאסתטיקה של מערכת המים פותחו בתקופת השלטון הפרסי, שירש בשלהי המאה השישית לפני הספירה את השלטון הבבלי, אשר תפס את מקומו של הכובש האשורי בממלכת יהודה. להערכתו, המערכת ש ימשה להנאתם של שליחי השלטון הפרסי שישבו בארמון סמוך לבירת ממלכת יהודה. לחיזוק טענתו הוא מציין כי פרדס היא מלה פרסית וכי שליטי פרס נהגו להתפאר בפרדסים ובגני הפרי שהקימו במקומות שוממים. מרכז מינהלי חשוב
ככל הנראה הארמון, על אף היותו חלק ממתחם מבוצר בעל ממדים מרשימים, לא אכלס כוח צבאי אלא שימש דווקא כמרכז מינהלי. 250 טביעות חותם שנמצאו במקום מעידות על כך. הטביעות, שהתנוססו על ידיות של קנקנים, נשאו את המלה "יהוד" – כינויה של הפחווה הפרסית בפי השליטים. המלה נטבעה בכתב עברי קדום או בארמית.
אלו לא טביעות החותם היחידות שנמצאו בארמון. על טביעות חותם אחרות שנחשפו, אשר אף הן הוטבעו על ידיות קנקנים, מופיעה המלה "למלך", המעידה כי הכלי שייך למלכות או הוקדש לה. חותמות מסוג זה אופייניות לממלכת יהודה בתקופת חזקיהו, כ-150 שנה קודם לכיבוש הפרסי. לכן סבורים ליפשיץ וגדות כי רמת רחל שימשה מרכז אדמיניסטרטיבי חשוב עוד כשיהודה נהפכה לוואסלית של האימפריה האשורית, בסוף המאה השמינית לפני הספירה, וקודם לבניית הארמון.
הארמון ברמת רחל אמנם לא נבנה בבנייה אשורית אופיינית, אבל תוכניתו האדריכלית ואיכות בנייתו אינם דומים לאלה של מבני ציבור אחרים ביהודה  | בתוך הארמון נעשה שימוש בכותרות עמודים באבן, שבהן חקוקים פיתוחים או אדני חלון מיוחדים במינם | צילום: עודד ליפשיץ
|
מהתקופה בה הוקם הארמון לראשונה, ככל הנראה המאה השמינית או המאה השביעית לפני הספירה. גדות מציין כי הארמון נבנה מאבנים מסותתות היטב (אבני גזית) וסביבו נבנתה חומת סוגרים – חומה כפולה המחולקת לתאים. בתוך הארמון נעשה שימוש בפריטים שאינם אופייניים לבנייה ביהודה, כמו כותרות עמודים מאבן, שבהן חקוקים פיתוחים או אדני חלון מיוחדים במינם (כותרות פרוטו-איאוליות).
"כותרות עמודים כאלה מאוד אופייניות לממלכה הצפונית, ממלכת ישראל. הן נמצאו בארמונות בשומרון, מגידו ובחצור, למשל, אבל ביהודה – למעט אחת בירושלים – לא נמצאו כאלה", אומר גדות.
בלי לנקר את עיני התושבים
מיקומו של המרכז השלטוני בעמדה החולשת על הדרך המוליכה מירושלים העתיקה לבית לחם, כמו גם על הדרך המקשרת את ירושלים והרי יהודה עם השפלה ומישור החוף, אפשר לאשורים ולפרסים שבאו אחריהם לנהל את ענייניהם בממלכת יהודה בלי להתחכך בתושביה מעבר למידה הנדרשת לניהול תקין. כך גם יכלו לטפח בנייה אסתטית, בהיקף ובגודל שרצו, אך בלי לנקר את עיני התושבים בנקודה הרגישה ביותר בממלכה.
מערכת המים המעוצבת לפרטי פרטים, שעד לשתי עונות החפירה האחרונות ברמת רחל לא היתה מוכרת כלל, היא חלק מאותה מגמה של בנייה אסתטית. בערים אחרות ביהודה של סוף תקופת בית ראשון ותקופת שיבת ציון, שבהן לפי כל העדויות נבנו הארמון והמצודה, נמצאו מערכות מים גדולות, אבל אלה נבנו לצרכים פונקציונליים בלבד. רק ברמת רחל נבנתה מערכת מים שיש לה גם מאפיינים אסתטיים. טביעות החותם והבנייה המפוארת, התעלות והמרזבים מעידים כולם על ייחודו של האתר ועל החשיבות שייחסו לו יושביו. החוקרים מאמינים שהם גם קירבו אותם לפתרון החידות הכרוכות בו. |
