תפריט עמוד

האלון, קווים לדמותו

שתפו:

יער אלון התבור שבגבעות אלונים הוא אחד השרידים האחרונים של יערות האלונים שכיסו פעם את הארץ. שורשיו של האלון נטועים עמוק בתולדות הארץ, והוא רב תכונות ואופי

פורסם 22.2.07
אילן יוחסין
600 מיני אלונים יש בעולם. בספרו "נופי הצומח של הארץ" (עם עובד 1980) מסביר פרופ' מיכאל זהרי שהסוג אלון היה קיים לפני כמאה מיליון שנה, ומקורו בגונדוואנה, היבשת שהתפצלה לאמריקה הדרומית, אפריקה, הודו, אנטארקטיקה ואוסטרליה. משם נדד לחצי הכדור הצפוני, התפצל למינים רבים, ושלושים מהם נדדו דרומה. בישראל גדלים חמישה: אלון מצוי, אלון התבור, אלון התולע, ושני מינים שגדלים רק בחרמון – אלון הלבנון והאלון השסוע. מתוכם אלון התבור מכסה את השטח הגדול ביותר. זהו עץ גדול במיוחד: גובהו יכול להגיע ליותר מעשרים מטר, וקוטר נופו (הצמרת) לשלושים מטר. זה עץ בונה יער פארק, כלומר יער שהמרווח בין עציו רב ומאפשר – שלא כמו בחורש הסבוך של האלון המצוי – התפתחות של צמחייה עשבונית, או מה שאנו נוהגים לכנות פרחים.

על כוס קפה
קפה שמכינים על איקליפטוס מקבל טעם של איקליפטוס. אם מכינים אותו על הדר, יש לו טעם של הדר. אם מכינים אותו על אלון, יש לו טעם של קפה. ככה אומר אבו יאסר, מספר הסיפורים הרשמי, מוכתר חילף טבאש ומארח מקצועי.
אוהל האירוח שבבלקון הצופה אל הנוף של נחל ציפורי נקרא "מורשת", אבל אנחנו יושבים במרפסת הבית שלידו. אבו יאסר אומר שהאלון גדל לאט, ואחר כך מזכיר שהוא גם נשרף לאט. "הכל אצלו שוואיה שוואיה. מכוחותינו".

קדוש! קדוש! קדוש?

אלון התבור | צילום: שמעון לב

תמיד אומרים שהאלונים שלא נכרתו שרדו בזכות קדושה שיוחסה להם. דוגמה טובה היא חורשת טל, שאלוני התבור שבה נשתמרו מתוך היער הגדול שכיסה את האזור רק בזכות קדושתם לערביי הסביבה. לאקולוג של קק"ל, ד"ר יורם גולדרינג, יש תיאוריה אחרת בעניין: אמנם יש עצים ששרדו בזכות קדושתם, אך אחרים שרדו בזכות גודלם. הכורתים הורידו את הבדים הגדולים, אך לא יכלו לגזעים.
המצחיק הוא שלאלו ששרדו מיוחסת היום קדושה שלא יוחסה להם פעם – בזכות הישרדותם. את דבריו מחזק אלון ענקי עם סימני ניסור שניצב מימין לכביש המוביל מצומת אלונים לאלוני אבא.
קדושה היא אולי מילה גדולה, אך לדברי אבו יאסר יש עצים שאיתם לא מתעסקים. פוחדים. למשל שג'רת אבו טהא. בימות הקיץ, הוא מסביר, היו מקימים הבדואים את האוהל תחת אלון. אותו אבו טהא, שהיה בעל עדר גדול, היה נוהג להתמקם תחת אלון מסוים. אבו טהא כבר מזמן הלך לעולמו, אבל העץ נותר על שמו, ועם עץ שיש לו שם לא מתעסקים.

בלוטים
הבלוטים הם פירות האלון, ופעם אכלו אותם. "יש עץ שנותן בלוט שמן, ויש עץ שנותן בלוט דק. השמן קצת יותר מתוק", מסביר אבו יאסר, "יש לו טעם קצת כמו קסטָנָה". לדבריו, החלק הפחות מר בבלוט הוא החלק שבתוך הסַפְלוּל, שהוא הספל הקטן שבתוכו נח הבלוט. היום כמעט שלא אוכלים בלוטים, "האנשים כבר מפונקים".
עוד מספר אבו יאסר שבעבר היו העניים משתמשים בספלולים ככוסיות לקפה. פתאום הוא נזכר בשימוש אחר: ג'וּמא דבַּאר, עיבוד עורות עזים. היו שוברים את הספלולים, משרים אותם במים, ואז מסננים את המים ומשרים בהם את העור, בשביל הדבאר. הוא לא יודע מה זה דבאר בעברית, אז אנחנו מתפשרים על חיטוי, הדברה.
מי שמשתמשת רבות בבלוטים היא קק"ל. מתברר ששתילי האלון אינם נקלטים היטב בגלל מבנה השורש שלהם, ולכן בשנים האחרונות נזרעו בארץ עשרות אלפי בלוטים.

1. הפרידו את הבלוט מן הספלול2. גרדו את קשקשי הספלול והחליקו אותו
3. אחזו בספלול בין האצבע לאמה
4. סגרו את כף היד לאגרוף הדוק
5. נשפו בחוזקה אל שפת הספלול

מי מחסל את יערות האלונים?
יערות אלון התבור כיסו פעם את הארץ באזורים הנמוכים מ־500 מטר מעל פני הים, מהשרון ועד לגולן. יער אחד ענקי. על פי רוב מואשמים התורכים ורכבות הקיטור שלהם בחיסולו. "אני לא בטוח שהתורכים הם אלו שצריך להאשים", אומר האקולוג של קק"ל, ד"ר יורם גולדרינג, "יכול להיות שהיה שימוש מסיבי יותר בזמן התורכים, אך הוא לא התחיל אצלם ולא נגמר אחריהם".
גם הבריטים השתמשו בעץ להניע את רכבות המלחמה. אבו יאסר מספר שב־1945 עבד בן דודו בשמירת היער תחת פנחס אמיר מקיבוץ אלונים. "יום אחד בא קַפטן אנגליזי, הם הלכו איתו ביער, ואם היו רואים עץ גדול ויפה, היו מסמנים אותו באדום, שלא יכרתו אותו". אחר כך באו חיילים וכרתו את העצים האחרים. גם מדינת ישראל גזמה אלונים לפחם עד שהוכרזו שמורות הטבע באזור.
עד 2005 זכו רק כמה מיני אלונים להגנה בארץ ורק באזורים מסוימים, אבל אשתקד חתם ראש הממשלה אריאל שרון על רשימה מעודכנת של ערכי טבע מוגנים, בהם כל מיני האלון. פירושו של דבר שהחוק אוסר לכרות אלונים, ואפילו גיזום מחייב היתר מהרשויות.
למרות החוק, המצב בפועל אינו מזהיר. "כורתים אלונים בלי רחמים. נכנסים למעבה היער וכורתים", אומר רוני מלכא, מנהל החטיבה לאכיפת החוק ברשות הטבע והגנים. "בשנה האחרונה תפסנו יותר מעשרים כורתי עצים, ואנחנו יודעים שהיו מעל 150 אירועי כריתה". מלכא מסביר שהאלון מצוין להסקה ושהבעיה היא בגליל העליון ובגולן, לכן הרשות מנסה לקדם את סבסוד הדלק להסקה באזורים אלה.
העונש המרבי על פגיעה בערך טבע מוגן הוא 49,500 שקל ועוד שנתיים מאסר. בפועל מוטלים על העבריינים עונשים של 3,000־5,000 שקל. עדיין משתלם לכרות אלונים.

האלון הגדול מכולם
אלון התבור הגדול בארץ ניצב בפאתי קריית טבעון. גודלו אינו נמדד בגובהו או ברוחב צמרתו, כי אם בהיקף הגזע שלו: 530 סנטימטר.
הגעה: בקיץ אפשר להגיע ברכב פרטי, בחורף צריך 4X4. בצומת אלונים פונים צפונה לקיבוץ אלונים, ואחרי שער הקיבוץ פונים שמאלה. נוסעים ישר, עוברים את הלולים, מקיפים את הגבעה ונוסעים לכיוון דרום־מזרח עד לאנטנה. משם פונים ימינה לוואדי ונוסעים לאורך הגדר עד שרואים בה פתח. העץ ניצב מטרים אחדים מהפתח.
יש להיזהר מאוד שלא לפגוע בשום אופן בעץ העתיק, ואין להבעיר לידו אש.

אביב בישראל - ממעוף הציפור

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: