דרום אמריקה – החגיגות הגדולות

תהלוכות הקרנבל הגדולות בריו מתקיימות באזור ה- Sambodrome שמשתרע לאורך רחוב Avenida Marques de Sapucai, ומסתיים בכיכר Apotheosis. ברחבי המתחם יש שלושה סוגי מקומות ישיבה: מושבים על הקרקע (Cadeiras), מדרגות תצפית (Arquibancadas) ותאי תצפית יוקרתיים (Camarotes או Frisas). הישיבה בתאים מקנה זכות לאוכל ושתייה חופשיים. אזורים 7, 9, 11, 5 ו-3 הם הטובים ביותר (לפי הסדר). מחיר: 1,000-200 דולר.

מידע נוסף: אתר האינטרנט הרישמי של הקרנבל

קרנבל בסלבדור דה בהיה
24-19 בפברואר 2009
בסלוודור, בירתה של באהיה, מתקיים במקביל לקרנבל הגדול של ריו דה ז'ניירו, קרנבל שופע חיים, אך פחות ממוסחר ומיוחצן. הקרנבל, שנמשך שבוע, מתאפיין בסגנון אפרו-ברזילאי עם מסיבות ריקודים על החוף, תהלוכות צבעוניות של משאיות עמוסות ברקדניות, כוכבי זמר באהיאיניים (טריוס אלקטריקוס) ולהקות אפריקאיות שמנגנות מוזיקה לטינית קצבית. אחד האלמנטים המרשימים ביותר בקרנבל הוא מפגן הקבוצות הדתיות, כל אחת בתלבושות אופייניות, ריקודים וסגנונות המאפיינים את שורשיהם.

חגיגות הקרנבל בסלוודור דה באהיה מתקיימות במהלך כל היום והלילה ברחבי העיר.

מידע נוסף: אתר הקרנבל

חגה של ימאנז'ה
2 בפברואר 2009
חגה של ימאנז'ה הוא אחד הפופולריים והחשובים של דת הקנדומבלה בברזיל. זוהי דת אפרו-ברזילאית, שילוב של אמונתם של העבדים האפריקאיים שנחטפו והובאו לברזיל, עם אלמנטים מהדת הנוצרית שכפו עליהם אדוניהם בעולם החדש. תוצאת המפגש הזה היא פנתיאון גדול של אלים ואלות, האחראים על תחומי חיים שונים, בהרמוניה מלאה עם הקדושים של הנצרות הקתולית, דת המדינה בברזיל. בחלקים שונים של ברזיל (ובאמריקה הדרומית כולה) יש ואריאציות שונות על הנושא, אבל פולחן ימאנז'ה נפוץ במיוחד בבהיה.

ימאנז'ה היא אלת הים, ובתרבות שבה רבים מבניה מוצאים את פרנסתם מן הים – ברור שהיא חשובה מאוד. ימאנז'ה היא פטרונית המלחים, אבל גם אהובתם, וזה אומר שלפעמים היא לוקחת אותם אליה, והם לא שבים יותר לחוף.

בחודש פברואר חוגגים לה בפייסטה גדולה, שמנוהלת על ידי כוהנות קנדומבלה – בדרך כלל נשים שחורות, גדולות ועבות בשר בשמלות לבנות צחורות. הן שרות, רוקדות ונכנסות לטראנס, והקהל בעקבותיהן.

חלק מהטקס נערך כמובן על שפת הים, ובו משלחים בסירות דייג מנחות לאלת הים. האלה אוהבת בעיקר פרחים, תמרוקים, מסרקים, בקבוקוני בושם ושאר מתנות נשיות. את המנחות משליכים אל קרקע הים, ואם הן ייפלטו בחזרה אל החוף – סימן שהמנחה לא התקבלה, וצפויה שנה רעה.

מרוץ גרנד פרי בסאו פאולו
18-16 באוקטובר 2009
מסלול המרוצים המפורסם של סאו פאולו, Interlagos Circuit, מארח בכל שנה באוקטובר את הגרנד פרי של ברזיל, מרוץ הסיום של ארועי הפרומולה 1 של אותה שנה. זהו אחד המרוצים המרגשים והצבעוניים ביותר של השנה, כשהיציעים מתכסים בהמוני דגלי ברזיל.

סיפור האהבה של הברזילאים עם מרוצי פורמולה 1 החל עם הקמת ענף הספורט הזה בשנות ה-50. ברזיל ייצרה סדרה של נהגים מדרגה ראשונה, כולל שנים מהנהגים הטובים ביותר אי פעם: נלסון פיקט (Nelson Piquet) ואיירטון סנה (Ayrton Senna).

מסלול המרוצים באינטרלגוס נפתח בתקופה שנחשבת לתור הזהב של ספורט מרוצי המכוניות הברזילאי. בתחילת שנות ה-70 אמרסון פיטיפלדי (Emerson Fitipaldi) זכה בשתי אליפויות עולם ברציפות, והיה הברזילאי הראשון שעשה זאת. ב-1973, אירח המסלול באינטרלגוס את המרוץ הראשון.

פורמולה 1 הוא המרוץ העיקרי והנחשב ביותר של הספורט המוטורי. מאז המרוץ הראשון בשנות ה-50, מושך אליו האירוע את טובי הנהגים המעוניינים לזכות בפרס הכספי הנחשק של המרוץ, וכמובן בתהילה והיוקרה שבאה עם הזכייה בתואר אלוף פורמולה 1. גם הצופים במרוצים זוכים לחוויה מדהימה. מהירות הנסיעה של המכוניות היא כמעט בלתי נתפסת והרעש מהמסלול ממש מחריש אוזניים.

עונת מרוצי פורמולה 1 מתחילה באוסטרליה וממשיכה על פני 4 יבשות ו- 17 מרוצים ומסתיים בגמר הגדול בברזיל. המרוצים העיקריים הם הגרנד פרי במונקו, שמתקיים בכבישי מונטה קרלו, והגרנד פרי האיטלקי שם ניתן לפגוש באוהדים שרופים של פרארי.

למידע נוסף: האתר הרשמי של פורמולה 1

ארגנטינה
ראלי דקר
18-3 בינואר 2009
בראלי דקר משתתפים מדי שנה כ-400 נהגים שמתחרים זה בזה לאורך מסלול מרוצים ארוך ומאתגר. ב-2009 יתקיים ראלי דקר לראשונה בדרום אמריקה, במסלול מעגלי בן 9,000 ק"מ בין בואנוס איירס וואלפראיסו
(Valparaiso) בצ'ילה.
המתחרים, שמגיעים מכל רחבי העולם, נוהגים בשלל סוגי כלי רכב החל מעגלות למיניהן, דרך אופנועים וכלה ברכבי שטח, אך רק כרבע מהם צפויים לסיים את מסלול המרוץ שיעבור בהרים מדבריות וחוות בקור עז ובחום לוהט.
מרוצי ראלי דקר התחילו ב-1977 וההתעניינות בהם גוברת בכל שנה.

למידע נוסף: אתר ראלי דקר

פסטיבל הטנגו של בואנוס איירס
28 בפברואר – 8 במרץ 2009
פסטיבל הטנגו מתקיים בבואנוס איירס, בירת הטנגו, מדי שנה בסוף פברואר ותחילת מרץ. במהלך הפסטיבל מצטרפים רקדני הטנגו הטובים בעולם לרקדנים המקומיים בסדרה של הופעות, קונצרטים, הרצאות שיעורים וסדנאות.

למידע נוסף: אתר פסטיבל הטנגו

פסטיבל בינלאומי לקולנוע עצמאי בבואנוס איירס
25 במרץ עד 5 באפריל 2009
ארגנטינה, כמו מדינות נוספות באמריקה הלטינית, מייצרת קולנוע מצוין. את הצלחתו של הקולנוע הארגנטינאי בקהלים ברחבי העולם אפשר לזקוף לפסטיבל הזה ולאחרים מסוגיו. הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע עצמאי בבואנוס איירס הוא פסטיבל חדש יחסית ומרתק שמקבל ביקורות חיוביות מאוהבי קולנוע ברחבי העולם. בפסטיבל מוצגים סרטי איכות עם דגש על איכותו של הבימוי ובמאים צעירים מציגים את עבודותיהם. הפסטיבל הוא תחרותי ובסופו ניתנים פרסים בקטגוריות שונות. בנוסף להקרנות הסרטים כוללת תוכנית הפסטיבל סדנאות ודיונים.

מידע נוסף: אתר הפסטיבל

פרו
חגיגות יום הקמת לימה
18 בינואר 2009
לימה, בירתה של פרו, הוקמה על ידי פרנסיסקו פיזארו בשנת 1532, כאשר, לפי המסורת, הוא תקע את חרבו במיקומה של הכיכר המרכזית של העיר. בכל שנה ביום השנה למעשה הזה חוגגים תושביה הגאים של לימה בסדרת אירועים דתיים וצבאיים וחגיגות צבעוניות. בבוקר מתקיימת תהלוכה ובצהרי היום מתקיימת מיסה מסורתית בקתדרלה. זרי פרחים מונחים לרגלי פסלו של פיזארו ומופעי מחול מסורתי, בלט ומוזיקה מתקיימים בהמשך היום. את החגיגות נועל מופע זיקוקים מרהיב.

חגיגות הבתולה מקנדלריה בפונו
2 בפברואר 2009
מדי שנה בשניים בפברואר חוגגים ברחבי אמריקה הדרומית את חגה של הבתולה מקנדלריה. החגיגות מתקיימות סימולטנית בפרו, בבוליביה, בצ'ילה, באורוגוואי ונצואלה, אבל מומלצות במיוחד החגיגות סביב אגם טיטיקקה, שחלקו בבוליביה וחלקו בפרו . האירועים מתקיימים בשני מקומות הקרובים זה לזה, קוֹפקבּנה שבבוליביה ופוּנוֹ שבפרו.

הכובשים הספרדים חשבו שאין אתר מתאים יותר מאשר אגם טיטיקקה המקודש לאינדיאנים שחיים לחופיו מדורי דורות) לקיום הקַנְדְלֵמאס – חג הטהרה של מרים הקדושה, שנחגג בעבר בכל רחבי העולם הנוצרי בשניים בפברואר, ארבעים ימים לאחר תאריך לידתו של ישו.

לפסל הבתולה שבמקום מיוחסים כוחות, ומכל קצות המדינה מגיעים אנשים כדי לחגוג, לבקש נסים ורחמים. הפסל מוצא לתהלוכה, ומולו המונים כורעים ברך וזורקים סוכריות ופרחים לעברו. המאושרים מצליחים גם לנגוע בה או להעביר לידה את הילדים, במיוחד את התינוקות. יותר משישים להקות מתחרות זו בזו ומבצעות ריקודים קדומים, שרק חגיגה זו משמרת אותם. הרקדנים ממחיזים את מלחמת האור בחושך והשטן באלה הקדמונית.

מידע נוסף: אתר תיירות בפונו, אתר העיר קופקבנה

חג הפולחן אינטי ריימי (פסטיבל השמש)– קוסקו
24-21 ביוני 2009
השמש, מקור האור, החום והחיים של כל יושבי כדור הארץ, נחשבת אצל בני האינקה לכוח הנעלה ביותר ביקום. בני תרבות מסתורית זו מאמינים כי הם בניה של השמש, הנחשבת לאחת מהאלים הראשיים, ופירוש השם אינקה הוא בני השמש, בני האור.
באתרי האינקה החשובים בפרו ישנן אבנים מיוחדות שמטרתן לקבוע מתי חלים היום הארוך, היום הקצר וימי השוויון בשנה. בימים אלו מתגלית תופעה מרהיבה בעקבות פגיעתן של קרני השמש, תופעה הנותנת אור על החשיבות הרבה של פולחן השמש לבני האינקה.
חוקרים גילו כי קוסקו (Cuzco), עיר הבירה של שבט האינקה בהרי האנדים, נבנתה בדמות פומה שראשה הוא מקדש סקסאיהוומאן (Sachsayhuaman). ביום הקצר בשנה, ה-21 ביוני, פוגעות קרני השמש בדיוק רב בראש הפומה (במקדש) ואחר כך בהדרגה מאירות את כל גופה של הפומה (העיר קוסקו.(
בשאר אתרי האינקה מתרחשות תופעות דומות: במקדש קנקו (Quenqo) נוצר צל מושלם הנראה כמו פנים של פומה; במקדש בצ'וקיטו (Chucuito) חודרות קרני השמש דרך שער המקדש ופוגעות בדיוק רב בפינה שממול; ליד הכפר קופאקבנה (Copacabana) ישנה אבן קדושה ולידה סלע עם חור קטן דרכו חודרת קרן שמש ופוגעת באבן הקדושה; ליד הכפר אויינטטמבו
(Ollantatambo) ישנן טרסות היוצרות צורת פרמידה, ב-21 ביוני קרני השמש פוגעות בדיוק בקודקוד הפרמידה.
שלושה ימים מאוחר יותר, ב-24 ביוני, מתקיים האינטי ריימי – פסטיבל פולחן השמש המסורתי וחג לאומי בפרו. זה הזמן לשתות הרבה אלכוהול, לאכול מטעמים מדוכני האוכל הפזורים ולרקוד למוזיקה הקצבית שמתנגנת ברקע.
הפסטיבל מתחיל בהכרזה חגיגית של קיסר האינקה במקדש השמש של קוריקנצ'ה ומשם יוצאת תהלוכה לכיוון הכיכר המרכזית, בה נערך טקס קצר. התהלוכה ממשיכה לכיוון אתר העתיקות סקסאיהוומאן, בו עומדים תושבי העיר משעות הבוקר בגלימות אדומות ודגלים בכל צבעי הקשת המסמלים את ממלכת האינקה. כולם מחכים לטקס המרכזי ולפתיחת חגיגות השמש הסוערות.

בזמן שלטונה של אימפריית האינקה נחגג הפסטיבל לפחות תשעה ימים וכלל הקרבת קורבנות לאל השמש, פולחן שתייה וריקודים. מושלים, אנשי צבא וצמיתים מכל רחבי האימפריה נאספו בבירת האינקה כדי להשתתף בטקס הפולחני החשוב.
עם הכיבוש הספרדי לפני כ-500 שנה, הפסיקו בני האינקה לחגוג את חג הפולחן, אך ב-1944 זכה הפסטיבל לחיים חדשים.

כדי לראות את פגיעת קרני השמש המופלאה יש להגיע אל אתרי האינקה ב-21 ביוני. פסטיבל אינטי ריימי מתקיים ב-24 ביוני. התיירים שבאים לצפות בטקס המרכזי של הפסטיבל, יושבים על רמפות שנבנות מסביב לאתר ומחויבים בדמי כניסה.

לשכת התיירות הפרואנית:
כתובת: Mantas 188, Cusco.
טלפון: 51-84263176

בוליביה
פסטיבל השטן באורורו
פברואר 2009
פסטיבל השטן (La Diablada) בעיר אורורו (Oruro) הוא קרנבל אותנטי ואפל יותר מאחיו הברזילאי, וכיאה לעיירת כורים המבלים חלק ניכר משעותיהם מתחת לאדמה, קרוב יותר לעולם השאול. הקרנבל הוא שילוב של מסורות אירופאיות עם פולחנים אינדיאנים עתיקים, ונועד להבטיח את שלום הכורים מפני השטן במעמקי האדמה. הוא נחוג בשלושה ימים רועשים ושמחים, המלאים במוזיקה, ריקודים ותחפושות מופלאות של בני השטן, מכשפות, רופאי אליל, חיות, מפלצות ושדים. הצבעוניות המרהיבה מגיעה לסיומה במלחמת מים גדולה וסוערת. בעוד התפריט המוזיקלי בריו מתמלא אט אט בלהיטי דאנס מודרניים, הקרנבל הבוליביאני מציע את הדבר האמיתי ושומר על אופיו העממי המיוחד שנה אחר שנה.
עיירת הכורים אורורו מצויה כמאתיים קילומטר דרומית ללה-פאס. בעיר יש מלונות ופנסיונים זולים. לקראת ביקור בתאריכי הפסטיבל רצוי להזמין מקום לינה מראש.

צ'ילה
פסטיבל תיאטרון בינלאומי בסנטיאגו
ינואר 2009
מדי שנה בינואר מתקיים בסנטיאגו פסטיבל התיאטרון הבינלאומי. כ-150 אלף איש, תושבי העיר ותיירים נהנים במהלך החודש ממופעי תיאטרון ממוסד, תיאטרון ניסיוני, פרינג' ותיאטרון רחוב שמתקיימים ברחבי העיר. גולת הכותרת של הפסטיבל היא הצגות אורחות מכ-30 מדינות ברחבי העולם. כדי לאפשר לקהל ליהנות ממופעי התיאטרון, מתקיימות במהלך הפסטיבל הצגות ללא תשלום.

החגיגה של קוואזימודו, סנטיאגו
19 באפריל 2009
תקופת הסמנה סנטה היא בעלת חשיבות בכל רחבי אמריקה הלטינית. בשבוע שבין יום ראשון של הדקלים ויום ראשון של הפסחא מתקיימים טקסים ותהלוכות, לכל יום הטקסים המיוחדים לו. בצ'ילה נמשכות החגיגות גם בשבוע שאחרי הפסחא ומגיעות לשיא בחגיגה של קואזימודו שמתקיימת ביום ראשון שאחרי הפסחא. שורשי החגיגה בזמנים בהם הסתובבו הכמרים בין חברי הקהילה שלהם מלווים בשומרי ראש. החגיגה שנקראת Correr a Cristo מתקיימת ברחובות סנטיאגו במשך יום שלם. היום נפתח במיסה חגיגית נושאים את כומר הקהילה במרכבה מקושטת בתהלוכה כשהוא מלווה באבירים רכובים על סוסים לבושים בתלבושות ססגוניות, אופניים, עגלות וקהל משולהב לבוש לבן שמלווה את התהלוכה בקריאות "יחי ישו המלך". התהלוכה עוברת ברחובות העיר ומשתתפיה עוצרים רק כדי לאכול ולשתות.

מידע נוסף: אתר תיירות של צ'ילה

ונצואלה
קרנבל באל קלאו (El Callao)
פברואר 2009
חגיגות הקרנבל הפרועות ביותר של ונצואלה מתקיימות בעיר אל קלאו שבמזרח המדינה. אל קלאו היתה כור היתוך מאז הקמתה ב-1853. הרפתקנים מחפשי זהב הגיעו אל העיר מאנגליה, אמריקה, צרפת והאיים הקריביים. את השחרור מהעבודה הקשה במכרות הזהב מצאו אנשי העיר בחגיגות הקרנבל שאפשרו להם לחגוג עד אבדן חושים. גם העבדים השחורים בעיר ניצלו את תקופת הקרנבל להתפרק ולהשתחרר בתקופה היחידה בשנה שאפשרה להם להתנהג כשווים לשאר האוכלוסייה. אוכלוסיית השחורים בעיר אימצו לעצמם את הנוהג להתחפש בתקופת הקרנבל למלכות, מלכים ואנשי חצר לבושים בתחפושות ססגוניות שיובאו מטרינידד השכנה.
מטרינידד הגיעה גם הקליפסו, המוזיקה שמלווה את הקרנבל, שלצליליה נערכות תהלוכות וריקודים. משתתפי הקרנבל משתמשים בשלל מסכות ותחפושות, בחלקן ניכרת השפעה מודרנית והיום ניתן למצוא בקרנבל גם את סופרמן, זורו ושלגייה.
בין הרקדנים בולטות ה- Madamas שלובשות תלבושות נשים מגוואדלופה ומרטיניק שניכרת בהן השפעה אפריקנית. בין הרוקדים אפשר למצוא גם שטנים עם מסכות מפחידות ותלבושות באדום ושחור.

דרום אמריקה – למידע נוסף>>