| מילים רבות נכתבו על מעלליו של ניקולאי צ'אושסקו, מי שהיה שליט רומניה ולקה לא פעם בגחמות מגלומניות. אחת מגחמותיו התמקדה בדלתא של נהר הדנובה – דונראה (Dunarea) ברומנית – פנינת טבע ייחודית המשתרעת על פני אלפי קילומטרים רבועים של שטח ביצתי שהתברך בנופי מים נפלאים, עופות וצמחי מים יפהפיים. צ'אושסקו, כנראה לא חובב טבע גדול, החליט שמוטב שאזור הדלתא יהפוך לשטח חקלאי. בשנות השמונים הוא דיפן באבנים את שלוחות הנהר כדי לייבש ולהכשיר לחקלאות ביצות ששטחן כ-4,000 קילומטר רבוע. התוצאה היתה הרת אסון: אזור הדלתא הלך ונהרס מבחינה אקולוגית, וחומרים מזהמים החלו לזרום אל הים השחור בקצב מואץ. לאחר שהסתלק השליט העריץ אל העולם הבא נפתחו שוב הסכרים שלאורך שלוחות הדנובה, והדלתא הוצפה מחדש והשתקמה. זמן קצר אחר כך, בתחילת שנות התשעים, הכריזה ממשלת רומניה על האזור כשמורה (Rezervatia Biosferei Delta Dunarii), וארגון אונסק"ו הכיר בו כאתר מורשת עולמית. היום הדלתא היא שוב חגיגה לעופות המים, לדגים, לצמחי המים ובעיקר – לעיניים.
אלפי מינים של צמחים ובעלי חיים הדלתא נוצרה בשל הקרקע המישורית באזור ושקיעת הסחף של הנהר. המים הזורמים בשיפוע מתון יצרו תנאים אופטימליים להתפתחות חי וצומח, והם אלה שהופכים את השמורה למקום שכדאי כל כך לבקר בו. 350 אגמים ו-1,700 קילומטר של תעלות, חלקן טבעיות וחלקן חפורות בידי אדם, פזורים בדלתא ומעניקים למבקרים בה אפשרות לשוט בין נופי המים ולראות את הטבע מקרוב. יותר מ-5,000 מיני צמחים ובעלי חיים מוצאים בית חם בדלתא, ובהם צמחי מים כמו קנה, סוף, ערבה, וגם נימפיאה, שלה פרח לבן גדול ויפה הגדל על פני המים, ונופר, שעליו הרחבים צפים על המים ובקצה גבעולו נח פרח צהוב. בעלי החיים כוללים דגים שלחלקם יש ערך מסחרי ולכולם יש תפקיד בשרשרת המזון האקולוגית שבדלתא (במו עיני ראיתי דג שפמנון מקומי ענקי, כזה שבארץ מגיע לכל היותר לאורך מטר, ואילו כאן הוא היה באורך מטר וחצי ומשקלו כשבעים קילוגרם), ובעיקר כ-325 מינים של עופות מים ששוהים כאן בחורף או מגיעים באביב ובראשית הקיץ לקינון ורבייה. האוכלוסייה הגדולה ביותר באירופה של שקנאים, כ-8,000 פרטים, בחרה בדלתא כמקום מושבה באביב ובראשית הקיץ, כדי לקנן, להטיל ביצים ולדגור עליהן. גוזלי השקנאים חייבים להגיע במהירות לממדי גוף שיאפשרו להם לצאת לנדידת החורף אל אפריקה, וגם אל ישראל. בקרבת החוף חיים בלהקות רועשות כארבעים אלף אווזים אדומי חזה, שהם כתשעים אחוז מכלל אוכלוסייתם בעולם. מלבדם פוגשים קורמורנים, ברווזים, אגמיות, דורסים וגם שלדג גמדי – ציפור קטנה המנצנצת בטורקיז עז בעת שהיא מלווה את הסירות בדרכן. בדלתא חיים גם שמונה מיני דגים המצויים בסכנת הכחדה, ובהם שלושה מינים של חידקן. כדי להתרבות עוזבים דגי החידקן את אזור הדלתא ושוחים כ-700 קילומטר במעלה הנהר עד לסכר, ושם הם מטילים ביצים. הדגיגים הבוקעים מהן שבים אל אזור הדלתא וחוזר חלילה. בעבורם הדלתא אינה רק בית, היא גם מקלט.
ביוספרה: לא רק טבע את פרנסתם מוצאים המקומיים בעיקר בדיג, בציד עופות מים, בחקלאות ובאיסוף צמחים הטובים למאכל, לרפואה ואף לבנייה. הדייגים פורשים מלכודות דיג מדי ערב, ומשכימים לפנות בוקר כדי לאסוף את שללם. בביקורי במקום שוחחתי עם כמה דייגים דוברי אנגלית, והיה מעניין לשמוע שהם חושבים טובות על ישראל (הם דיברו מנסיונם האישי, שכן כמה מהם עבדו בארץ). עוד לפני שהוכרזה השמורה ידעו תושבי האזור להשתמש במשאבי הטבע הנדיב של הדלתא מתוך הרמוניה עם הסביבה ושמירה על שיווי המשקל האקולוגי. עם זאת, כבר קרו מקרים שבהם הופר האיזון. ב-1868 החלו חפירות בערוץ סולינה כדי להתאימו לשיט אוניות, והוא קוצר ב-15 קילומטר. בזאת החל תהליך של הרס אקולוגי וניצול יתר של המשאבים הטבעיים, ובעיקר של דגים וצמחים. כל פגיעה בשיווי משקל של מערכת אקולוגית גוררת תוצאות שקשה לחזותן מראש. במקרה של הדלתא, שטחי הביצות פועלים כמו מסנן לסילוק חומרים מזהמים: המזהמים מגיעים אל הביצה, נחסמים בה ואינם עוברים הלאה אל מי הים השחור. הקצירה האינטנסיבית של צמחיית המים בדלתא לצורכי בנייה גרמה לפגיעה בתהליכים הללו, וחומרים חנקניים וזרחניים חדרו אל הים השחור וזיהמו אותו. כיום יש כבר מודעות רבה לצורך להגן על אופייה האקולוגי של הדלתא, ולא רק מסיבות של אהבת הטבע. השמורה היא אחת החוויות המרשימות ביותר עבור תיירים ברומניה, ובכך היא תורמת לכלכלת המדינה. חוקי השמורה נאכפים בחומרה על ידי פקחיה: אזורים מסוימים נותרים מוגנים לחלוטין והגישה אליהם אסורה, כמו אזורי הקינון של השקנאים. הדיג מוגבל מבחינת כמויות, עונות ומינים ניצודים לפי התנאים שמכתיבים הפקחים ורק באזורים מוגדרים מראש. כל מי שרוצה לדוג – ואפילו מדובר בדיג חובבני עם חכה – חייב להצטייד ברישיון מהשמורה. בד בבד יש פיקוח על ציד העופות, והוא מותר רק בכמויות נקובות, רק במינים שהפקחים מתירים לצוד, ורק לציידים שבידם רישיון. הדרך אל לב הביצה מי שרוצה להישאר באזור יומיים-שלושה יוכל ללון באחד מכפרי הנופש ביישובים הקטנים שבדלתא, שאמנם אינם מציעים אירוח ברמה גבוהה, אך מיקומם נוח להמשך הטיול באזור. דרך אחרת היא לשוב מדי ערב ללינה בטולצ'אה, שם יש בתי מלון ברמה גבוהה. ואם כבר עוברים בטולצ'אה, אפשר לבקר במוזיאון הדלתא שבעיר, שבו מוצג אוסף של כ-65 אלף מוצגים המשקפים את החי והצומח מבית היוצר של דלתת הדנובה. |
בעשר מדינות עובר הדנובה, הנהר השני באורכו באירופה, לפני שהוא נשפך לים השחור בשטחה של רומניה. בשפך הבנוי כדלתא כבירה חיים מיני צמחי מים, שקנאים וגם דייגים פורסם 20.5.11 |
חיי הכפר בטרנסילבניה
תגובות
תגובות
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 551
[name] => אירופה
[slug] => europe
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 551
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 3867
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 639
[name] => רומניה
[slug] => romania
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 639
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 551
[count] => 105
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )
אבי הגיב:
מי מבצע טיולים לדלתא של הדנובה עם שהיה בטולצ'ה ?