דבורים: לאן הן נעלמות

אמנם בשלושים השנים האחרונות חלה ירידה עקבית באוכלוסיית דבורי הדבש באזור זה, בין השאר בשל שינוי בייעוד קרקעות ושימוש בכימיקלים לריסוס הגידולים החקלאיים; אבל משנת 2006 החל גורם נוסף להכות בעוצמה בדבורים. על פי הדיווחים, מחלה מסתורית תוקפת כוורות שלמות וגורמת להכחדתן המוחלטת בתוך זמן קצר. המחלה, המכונה תסמונת קריסת המושבה (Colony Collapse Disorder), הביאה למותן של 40-30 מיליארד דבורים ברחבי העולם בשנה, וחיסלה כרבע מאוכלוסיית דבורי הדבש של אמריקה הצפונית.

הפועלות לא שבות לכוורת
כוורת נגועה במחלה נראית מבחוץ כמו כוורת רגילה, ופעילות הדבורים בפתחה נראית שגרתית לגמרי. אבל כאשר בוחנים את פנים הכוורת מגלים שהיא למעשה כמעט ריקה: הדבורים היחידות שנמצאות בתוכה הן המלכה וכמה דבורים צעירות. גם דבורים מתות אינן נמצאות בתוך הכוורת או בסביבתה. הפועלות יוצאות לדרכן לאסוף צוף, אבל מסיבה לא ברורה הן מסרבות לשוב אל הכוורת, או שהן מאבדות את יכולת הניווט שלהן ולא מוצאות את דרכן חזרה. ומכיוון שדבורי הדבש רגילות לחיות במושבות, הן אינן מצליחות לשרוד בגפן ומתות כעבור זמן קצר. התנהגות מוזרה זו של דבורי הדבש אינה מוכרת לעולם המדעי.

עוד מרכיב מסתורי הוא העובדה שהכוורת מצליחה לשרוד זמן רב יחסית, למרות מצבת הדבורים החסרה. בימים כתיקונם, כוורת שמראה סימני חולשה מותקפת מיד על ידי דבורים מכוורת שכנה או על ידי מזיקים אחרים החומדים את מצבור הדבש הטמון בה. אולם נראה כי אותם חרקים שבדרך כלל אינם מהססים לתקוף כאשר הם מעריכים שסיכויי הצלחת המתקפה עומדים לטובתם, נמנעים במקרה זה מלהתקרב לכוורת הגוועת.
מאז שפרצה המחלה המסתורית היא הספיקה לתקוף כוורות רבות בזמן קצר, ומגדלי דבורים רבים כבר הודיעו שאיבדו כמחצית הדבורים שלהם, ולעתים קרובות אף יותר מכך. דיווחים דומים מאוד על התופעה התקבלו מאזורים שונים באמריקה הצפונית, וכן ממדינות רבות באירופה כמו איטליה, צרפת, ספרד, בלגיה, פולין והולנד. דיווחים נוספים הגיעו לאחרונה גם מטייוואן ומאמריקה הדרומית. מספר הדבורים הכולל שמתו בעקבות המחלה מוערך בשלושים עד ארבעים מיליארד.

כצפוי, התפשטותה המהירה של המחלה הביאה לידי פגיעה ניכרת בענף ייצור הדבש. אבל הנזק של דילול אוכלוסיית דבורי הדבש חורג בהרבה מהפגיעה בתעשיית הדבש. לדבורים יש תפקיד מכריע בהאבקת צמחים, ויש הטוענים כי הן החוליה החשובה ביותר בשרשרת המזון. הקטנת אוכלוסיית הדבורים עשויה לפגוע ברביית הצמחים, ובעתיד הלא רחוק להביא לידי פגיעה ניכרת בתוצרת החקלאית. שווי התוצרת החקלאית התלויה בדבורי הדבש מוערך בכ–15 מיליארד דולר בארצות הברית בלבד.

הנקודה הישראלית
אף על פי שחוקרים רבים מנסים לאפיין את המחלה ולבודד את הגורמים לה, העולם המדעי עומד בשלב זה חסר אונים מול התופעה המוזרה. עד הזמן האחרון לא היה אפילו קצה חוט שהיה יכול להוביל לגורם המחלה, וכצפוי, הרִיק המדעי התמלא חיש קל בתיאוריות שונות ומשונות, שרבות מהן גובלות בפנטזיה, מדע בדיוני ומעשיות קונספירציה. בין שלל ההסברים – כמו ניסיונות של חייזרים להשתלט על העולם או נקמת האלים – הועלו גם כמה סברות מתקבלות יותר על הדעת. יש התולים את התופעה בשימוש המצטבר בכימיקלים למניעת מזיקים שפוגע גם בדבורי הדבש וגורם להרעלתן. על פי סברה אחרת יש קשר בין המחלה ובין איכות המזון הניתן לדבורים, שיותר ויותר ממנו מיוצר באופן מלאכותי. כאן נוסף לרשימה גם החשש מפני שימוש בבקטריות מהונדסות גנטית בתהליך ייצור המזון. גם מזיקים וחיידקים נמנים עם הגורמים האפשריים למחלה, והיו שקישרו את התופעה לשינויי האקלים ולהתחממות כדור הארץ. ישנם גם מדענים המצביעים על קשר אפשרי בין התופעה ובין קרינה אלקטרומגנטית שמקורה במשדרים סלולריים. טענה זו נסמכת על מחקר שנערך באוניברסיטת לנדאו בגרמניה, אשר הצביע על פגיעה ביכולת הניווט של דבורים הנמצאות בסמוך למשדר סלולרי.

ואולם לאחרונה נרשמה פריצת דרך משמעותית במחקר, כאשר בבדיקות גנטיות שהתבצעו בארצות הברית התגלתה נוכחות של נגיף (וירוס) מסוים בכוורות הנגועות. זהו נגיף שזוהה לראשונה בשנת 2002 דווקא אצלנו בישראל על ידי פרופסור אילן סלע מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, והוא נקרא "וירוס ישראלי לשיתוק אקוטי" (Israeli Acute Paralysis Virus). הנגיף אובחן כגורם הפוגע ביכולת התעופה של הדבורים. אף על פי שהנגיף זוהה לראשונה בישראל, מקורו לא מכאן, אלא ככל הנראה מאוסטרליה. על פי ההערכות, הוא עשה את דרכו לאמריקה הצפונית באמצעות דבורים שהתחילו לייבא מאוסטרליה משנת 2004, זמן קצר לפני ההתפרצות הגדולה של המחלה בארצות הברית. אפשר שהסיבה להשפעה ההרסנית של הנגיף היא שינוי כלשהו שעבר, ואשר הפך אותו לקטלני הרבה יותר מזה שאובחן בישראל.

עדיין לא ברור אם הנגיף הוא אכן הגורם למחלה או רק סיבוך שלה, אבל ככל הנראה קיים קשר הדוק בינו לבין המחלה. מכל מקום, גם אם אכן יימצא שהנגיף הוא הגורם לתסמונת, אין להניח שתימצא לו תרופה בעתיד הקרוב.