לא פחות מ-41 אתרי מורשת עולמית פזורים ברחבי גרמניה, חלקם ברבעים היסטוריים בערים או מבנים בעלי חשיבות תרבותית או אדריכלית, אחרים נמצאים באזורי טבע מיוחדים. טיול בכמה מאתרי המורשת של גרמניה עובר באזורים שונים מאוד מבחינה גאוגרפית ומאפשרים להכיר צדדים נוספים של גרמניה, מעבר למקומות המוכרים ביותר למטייל הישראלי, כלומר ברלין, מינכן והיער השחור. בחרנו חמישה אתרי מורשת מסוגים שונים, הפזורים ברחבי המדינה, כדי לתת טעימה ממה שגרמניה מציעה למטיילים המחפשים ערך מוסף מעבר לנופים היפים ולערים התוססות: ליבק: עיר ההנזה
המרכז העתיק של ליבק, עם בנייני ההנזה המרהיבים שלו, הוכרז כאתר מורשת עולמית בראשית שנות ה-80. כדאי לשוטט בין בניין העירייה המרשים, כנסיית סן פטר, הקתדרלה, בתי המלח על גדת נהר הטרווה (Trave) וכמובן שער הולשטן (Holste), האתר המפורסם ביותר בעיר, שכיום יש בו מוזיאון אינטראקטיבי. הלבנים האדומות המאפיינות את הבניינים ההיסטוריים בליבק | צילום: Kruschel אל תחמיצו את המרציפן של ליבק, המפורסם ברחבי העולם. בחנות Niederegger, שקיימת מאז 1806 בלב עיר ההנזה, תמצאו מיני דברי מתיקה לצד סוגים רבים של מרציפן. במקום פועל בית קפה, שממנו אפשר להשקיף על בית העירייה והכנסיות היפות (כתובת: Breite Str. 89).
אי הטווסים ליד ברלין אי הטווסים, הירוק והרומנטי, במרחק קצר ממרכז ברלין | צילום: Deutsche Zentrale für Tourismus, Guy Yechiely את שמו קיבל מהטווסים המסתובבים חופשי בשטחו, כ-100 במספר, שריד לימים בהם המלך פרידריך ויליהם השלישי הקים גן חיות לצד הארמון המשפחתי. גן החיות, שבחלק מהזמן היה פתוח גם לציבור, משך אל האי המוני מבקרים עד שנסגר במאה ה-19 ובעלי החיים הועברו לגן החיות החדש שנפתח בברלין בתקופה ההיא. באי יש צמחייה עשירה, גנים מעוצבים, ארמון ששימש את משפחת המלוכה. אפשר להגיע לכאן רק במעבורת קטנה השטה בנהר, דבר התורם לנופך הרומנטי של הטיול – נוסעים באוטובוס 218 עד תחנת Pfaueninsel ומשם ממשיכים במעבורת (בחודשי הקיץ המעבורת פועלת מ-8:00 עד 20:00, בחורף מ-10:00 עד 16:00). אל אי הטווסים בנהר האפל אפשר להגיע רק בשייט | צילום: Deutsche Zentrale für Tourismus, Pär Olsson הקתדרלה של אאכן
פנים הקתדרלה מרשים לא פחות מחלקה החיצוני והוא מעוטר להפליא בוויטרז'ים, פסלים, נברשות וציורים. גולת הכותרת היא הקפלה הפלטינית, עם תקרה מצוירת מרהיבה. למראה הקתדרלה, אין פלא שקיסרי רומא בחרו בה כמקום הכתרתם – לא פחות מ-30 קיסרים הוכתרו כאן מהמאה ה-10 ועד מחצית המאה ה-16. שווה להרים עיניים למעלה: התקרה של הקפלה הפלטינית בקתדרלה של אאכן | צילום: Polybert49, flickr עמק הריין המרכזי עילי טירת ריינשטיין משיקפה על נהר הריין | צילום: Deutsche Zentrale für Tourismus, Andrew Cowin שכבות של סלעי צפחה בני מיליוני שנים, מורדות תלולים שעליהם טרסות של כרמים, טירות המשקיפות על הנהר, כפרים קטנים ועיירות היסטורות – כל אלה הופכים את העמק למקום נפלא לטיול ברכב, ברגל או על אופניים. אל תחמיצו את המקום בו שני הנהרות, הריין והמוזל, נפגשים בקובלנץ. במקום, שנקרא "הפינה הגרמנית" (Deutsches Eck), יש רכבל, קחו אותו לטירת ארנברייטשטיין (Ehrenbreitstein) הנמצאת בגדה המזרחית של הריין, משם יש תצפית נפלאה על כל האזור. השרידים הרומיים וכנסיות בטריר הפורטה ניגרה, האתר הרומי המופרסם בטריר | צילום: Deutsche Zentrale für Tourismus, Ernst Wrba האתרים הרומיים, לצד הקתדרלה של טריר (Trierer Dom), שבה מוצגת הכותונת שעל פי המסורת ישו לבש בעת הצליבה, וכנסיית גבירתנו (Liebfrauenkirche), אחד המבנים הגותיים המוקדמים החשובים ביותר בגרמניה, כל אלה יחדיו הוכרזו כאתר מורשת עולמית. בנוסף להם יש בעיר עוד מקומות מרשימים רבים, בהם גשר רומי שעדיין משמש לחציית הנהר, כנסיות, ארמונות, בית קברות יהודי עתיק והבית שבו קרל מארקס נולד ואשר משמש כמוזיאון.
מפת גרמניה (לחצו על המפה להגדלה): |
אחת שיודעת הגיב:
קיסרי רומא לא יכלו להיות מוכתרים בקתדרלה של אאכן כפי שנכתב, כי הקתדרלה נבנתה במאה השמינית, מאות שנים אחרי נפילתה הסופית והמוחלטת של האימפריה הרומית. זוהי טעות תרגום – במקור זה היה מן הסתם הכוונה היתה לקיסרות הקרולינגית, שראתה את עצמה כ"קיסרות הרומית הקדושה", מתוך כוונה לנכס לעצמ את הזוהר והעוצמה הרומיים, שזה כמובן עניין אחר לגמרי. מציעה להחליף פשןט למלכים גרמנים הוכתרו שם, בלי להיכנס יותר מדי לפרטים