מעבר לשאלה לגבי מידת הצדק או הצורך שיש באחזקת בעלי חיים בכלובים, נדמה לכאורה שאין כבר מקום לגן חיות גדול בלב עיר גדולה. הקרקע העירונית יקרה; גן החיות עלול להדיף ריח שאינו משמח את השכנים; מוסד כזה דורש תנאים סניטריים, אחסון מזון בכמויות גדולות ועוד אינספור סיבות להעברתו מחוץ לעיר. קשה קצת להאמין שבלב תל אביב, כמה עשרות מטרים מכיכר רבין ובניין העירייה, במקום בו ניצב עכשיו "גן העיר", פעל עד סוף שנות השישים גן חיות. מה שנשמע לא הגיוני בתל אביב הוא חלק בלתי נפרד מן הבילוי והביקור העירוני בלונדון, בברלין, בברונקס בניו יורק, בבודפשט, בפריז, בפראג, בברצלונה ובערים רבות אחרות. בלשכות התיירות בברלין ובפראג אפילו מונים את הביקור בגן החיות בראש רשימת הפעילויות שכדאי לעשות בעיר במהלך ביקור עם ילדים. גני החיות הגדולים באירופה ובארצות הברית הוקמו בתקופה אחרת. הוותיקים בהם הוקמו במאה ה-19, כאשר "יבוא" מסיבי של בעלי חיים, נכסים ארכיאולוגיים ויצירות אמנות מרחבי העולם אל ערי הבירה של המעצמות הקולוניאליסטיות נתפס כפעילות לגיטימית. כך הובאו יונקים ועופות מאסיה, מאפריקה ומארצות אמריקה הדרומית ושוכנו, לא תמיד בתנאים הטובים ביותר, בגני החיות העירוניים. המבנים שבהם שוכנו החיות נשאו, בשילוב של אדריכלות יצירתית וקולוניאליזם, את האופי של ארצות המוצא. כך למשל אפשר לראות עדיין בברלין ובבודפשט פילים שמתגוררים במין פגודה מוזרה, זברות שמשוטטות ליד מבנה שנראה כמסגד מוסלמי, או צבאים ששוכנו במבנה שמזכיר בעיקר את ארמון האלהמברה בדרום ספרד. המישמש המוזר הזה מעניק לכמה מן הגנים האלה את הקסם הנוכחי שלהם. בשנים האחרונות חל שינוי ברבים מהגנים, ואת הכלובים המסורתיים מחליפים אזורי מחיה נרחבים יותר, ללא גדרות, כאשר חפיר או תעלת מים מפרידה בין החיות לבין המבקרים. באזורים אלה מנהלים בעלי החיים אורח חיים דומה ככל האפשר לזה שניהלו אבותיהם בסביבה הטבעית. גן החיות של סן דייגו כדאי לפקוד גם את בריכת דובי הקוטב, בה ניתן לצפות מבעד לחלונות גדולים בדובי הקוטב שוחים ומשתעשעים, ואת לגונת הפלמינגו בה שוכנות למעלה מ-70 מהציפורים הורודות. האטרקציה החדשה ביותר בגן היא שבילי הקופים והיער הטרופי. בין עצי היער חיים כמה מהמינים הנדירים ביותר של קופים שקיימים בכדור הארץ, לצד ציפורים טרופיות. בנהר אפשר לפגוש תנינים, היפופוטמים, צבי ענק ועוד. הגן שוכן בפרק בלבואה המקסים, הריאה הירוקה של סן דייגו. ההיסטוריה של גן החיות בברלין סבוכה ועגומה למדי. במהלך מלחמת העולם השנייה נהרס רוב הגן בהפצצות מן האוויר ושרדו בו רק 91 בעלי חיים. זמן קצר לאחר סיום המלחמה, כאשר הגן נותר בחלק המערבי של העיר, החלו בשיפוצו ובשיקומו. הגן בברלין נחשב לגדול בעולם במספר המינים שמתגוררים בו – כ-1,500, כולל האקוואריום המפואר מימין לשער הכניסה הראשי, שפועל במקום כבר מ-1913. למרות שהוא משתרע על שטח מוגבל למדי ומוקף באחת הערים הסואנות באירופה, יש ברוב חלקיו של גן החיות בברלין תחושה של שלווה ומרחב שקט ונעים. הנמרים אמנם מתגוררים בכלובי מתכת מהסוג הישן והלא מרווח, אבל הפילים, הג'ירפות ודובי הקוטב זוכים למתחמים גדולים למדי, עם מרפסות תצפית נוחות עבור משפחות עם ילדים. כדאי לארגן את הביקור בגן על פי שעות ההאכלה של בעלי החיים. אחר הצהריים אפשר לעבור מהאכלה אחת לשנייה, מה שמאפשר לראות בעלי חיים עירניים יחסית, שסועדים את ליבם. הדייר המפורסם ביותר בגן הוא קנוט, דב קוטב לבן, שנולד בדצמבר 2006 בגן. אמו של קנוט התכחשה לו והמטפלים בגן התגייסו על מנת להצילו. קנוט הקטן הוחזק באינקובטור, הוזן בצינורית וקיבל הרבה אהבה ותשומת לב מהצוות. עד מהרה זכה קנוט לתשומת לב תקשורתית ואף עורר סערה כשארגונים למען בעלי חיים טענו כי יש להמיתו בשל הדרך הלא טבעית בה גודל. קנוט הפך לכוכב בגרמניה ובעולם, מה שכמובן הגדיל את מספר המבקרים בגן בצורה משמעותית. גן החיות של לונדון גן החיות של ברונקס בעל החיים שבו גאים בברונקס במיוחד הוא נמר השלג (Snow Leopard), שנמצא כבר כמה עשרות שנים בסכנת הכחדה. בברונקס הציגו אותו לראשונה בשבי ב-1903 ובמהלך 35 השנים האחרונות נולדו בגן 82 גורים של נמרי שלג. הפרויקט החדשני ביותר של הגן הוא יער הגורילה האפריקנית – יער טרופי מקורה גדול, על פני שטח של 24 דונם, שמשמש כבית גידול של 400 פרטים מ-55 מינים ובעיקר של גורילות מאפריקה. |
גני חיות הם אטרקציה מרכזית וחלק בלתי נפרד מהביקור בערים גדולות רבות בעולם. חלקם עדיין בנויים במתכונת הישנה, כשהחיות נתונות בכלובים, ואילו אחרים מנסים לדמות ככל האפשר את סביבת המחייה הטבעית של החיות עודכן 12.7.17 |
Array
(
)