גן גורו בעמק חרוד

למי ששואף להגיע לאי הגדול בעולם כדי לצפות ביונקי הכיס ובבעלי הכנף המיוחדים, אבל לא מתחשק לו לטוס 22 שעות, מצפה הפתעה. אצלנו במולדת, סמוך לגן השלושה (הסחנה) שבעמק חרוד, הוקם גן גורו – גן חיות אוסטרלי, שבו אפשר ללטף קנגורו.

היזמים, קיבוצניקים מניר דוד, חיפשו אטרקציה תיירותית וחשבו להקים את הגן של פו הדב, שבו יוכלו לפגוש את כל החיות שבספר, אבל היתה להם בעיה עם הנמר. הרעיון נגנז, ובמקומו הם החליטו על גן שתישתל בו צמחייה אוסטרלית ויקפצו בו בעלי חיים מן היבשת הדרומית.

כדי ללמוד על הטיפול בבעלי החיים הללו, טס מנהל הגן, יהודה גת, לאוסטרליה ובדק כמה גני חיות. שם התברר לו כי הנושא מורכב וכי האוסטרלים קפדנים: הם מתירים להקים גן חיות אוסטרלי רק בתנאי שייבנה על פי ספר כללים, המפרט את גודל הכלובים ואת מיקומם, ושיבטיח לחיות יחס חם וחיים טובים. לבסוף הסכימה רשות שמורות הטבע האוסטרלית לשלוח את בעלי החיים לארץ. ביוני 1996 זה קרה: בנמל התעופה בן גוריון נחתו העולים החדשים – כמה מינים של קנגורו וקקדו.

אל גן גורו, היחיד בארץ שבו אפשר לצפות במגוון בעלי חיים אוסטרליים, מגיעים מכביש 71 שעובר בין עפולה לבית שאן, וממנו פונים דרומה לכביש מספר 669 המוביל לגן השלושה (טל' 6488060/1־04). קבוצות יכולות להזמין הדרכה, ובפנייה מיוחדת אפשר לארגן אפילו טיול לילה.

שימו לב: אסור להכניס כלבים לגן גורו, ובעמק חרוד בדרך כלל חם. לכלב לא יהיה נעים להישאר לבד במכונית לוהטת, ועדיף להשאירו בבית.

שמה אותם בכיס
עד לפני תשעים מיליון שנה היתה אוסטרליה מחוברת לגונדוואנה, יבשת העל הדרומית שכללה את אמריקה הדרומית, הודו, אפריקה ואנטארקטיקה. באותה יבשת קדומה חיו יונקי כיס ממשפחות שונות, ועם היפרדות היבשות נותרו באוסטרליה כמה משפחות כאלה, האופייניות רק לה.

אל גן גורו הובאו שבעה מינים של קנגורו: קנגורו אפור, קנגורו אדום, קנגורו סלעים (וולרו), קנגורו חולדה (בטונג), וולבי פזיז, וולבי ביצות וכן וולבי אדום צוואר. חלק מן המינים חיים בכלובים, וחלקם משוטטים בחופשיות בשטח ירוק רחב ידיים, ומותר להלך ביניהם ולצפות בהתנהגותם. מי שרוצה ללטף קנגורו יכול, אך עליו לעמוד מן הצד ולא מולו, כדי לא לאיים עליו, ולא ללטפו על הראש.

בגן גורו אפשר לראות גורי קנגורו שמציצים מכיס אמם, וגם גורים גדולים יותר שכבר אוכלים עשב. ולד של יונקי הכיס הללו נולד קטן מאוד – אורכו נע בין סנטימטר לשלושה, הוא עיוור, קצר גפיים וצורתו אינה מושלמת. לאחר המלטתו, הוא מטפס לאורך שביל לח בפרוות האם לעבר הכיס, שבו ארבע פטמות, ומתחיל לינוק. שם, בכיס החמים, הוא מבלה את חודשי חייו הראשונים.

לבני משפחת הקנגורו תכונה מעניינת במיוחד: הנקבה יכולה להתעבר פעם נוספת כאשר העובר נמצא עדיין ברחמה, עוד לפני שנדד אל הכיס. התפתחותו של ההריון השני מעוכבת עד לאחר ההמלטה של הוולד הראשון.

חינוך טוב במשפחת קוקברה
בגן חיים גם יונקים מעופפים, המכונים לפעמים שועלים מעופפים, אך למעשה אלה עטלפי פירות שמנווטים את דרכם באמצעות חוש הראייה ולא בעזרת סונר.

ואם ביצורים מעופפים עסקינן, תוכלו לשמוע כאן את קולותיה של קוקברה צוחקת, שלדג ענקי שחי כמשפחה של ממש. לאחר שהגוזלים ממחזור הקינון הראשון פורחים מן הקן, הם עוזרים להוריהם בהאכלת אחיהם הצעירים במחזור הקינון הבא. חינוך טוב, משפחה מופלאה.

בגן יש תוכים בצבעים מרהיבי עין, כמו קקדו, גאלה, לורי קשת בענן ורוזלה מזרחית, ויש גם עופות שלא יודעים לעוף: אלה הם האמו והקזואר, שמזכירים בהופעתם את היען המוכר לנו. האמו הוא העוף השני בגודלו בעולם, צבע נוצותיו אפור ואפשר להבחין בזוג הכנפיים המנוונות שלו. על הביצים של האמו דוגר דווקא הזכר, בעוד הנקבה נוהגת לטייל בסביבת הקן.

ידידו של האמו, הקזואר, הוא עוף יפהפה שחי ביערות הגשם של צפון־מזרח אוסטרליה. הוא ידוע בתוקפנותו, שיכולה אף להרוג אנשים. מראשו מבצבצת מעין קרן, גופו שחור וצווארו כחול עם דלדולים אדומים. בגן אפשר לפגוש גם אווזים שהנקבה שלהם נוחרת כמו חזיר, וכבשי מרינו, שהצמר הרך והמלטף שלהם נחשב למשובח במיוחד.

מי שהתעייף מלטייל בגן יכול להתרווח ולצפות בסרט על בעלי החיים באוסטרליה ולהשתעשע במציאת דרכו בשבעת המבוכים שבמקום. גם אם אין לכם ילדים כתירוץ, כדאי להגיע אל הגן. תיהנו מכל רגע.