בקורס שמנו דגש על זיהוי הרגע המכריע יחד עם כוונון הנתונים הטכניים במצלמת הטלפון ליצירת תוצאה אסתטית ונעימה לעין. במשימות הצילום, המשתתפים חיפשו את הקול היצירתי שלהם ויצאו לצלם בטבע, בעיר, באירועים משפחתיים ובטיולים. בכל שבוע ראינו את הצילומים וערכנו ביקורת עבודות, שהיא החלק המלמד ביותר בקורס. והתמונות… שוות אלף מילים. הצטרפו אלינו אל קורס הצילום הבא.
חנה זמורה. בצילום השתמשה חנה בשני כלי עריכה. הראשון הוא המרה לשחור לבן. במקרה הזה הצבעים המקוריים עומעמו ונוספו לתמונה דרמה, קונוטציות של חורף-סתיו, עצב ועגמומיות. כלי נוסף בו השתמשה חנה הוא "תיקון". חנה העלימה עיגול שחור שהפריע בצד שמאל בתמונה. בזכות כך אנחנו מקבלים קומפוזיציה שלמה. כלי עריכה מותרים לשימוש באופן מוגבל בצילום גאוגרפי, אך בקורס למדנו את השימוש לצרכים אישיים עבור המשתתפים.
דנה טוינה. בתמונה של דנה נעשה שימוש בכלי המרה לשחור לבן, ובכלי ״מברשת מקבצים״. קרן האור הנובעת מהצד כמו צובעת את המראה בצבעים עזים. יחד עם שימוש בעומק שדה רדוד, התוצאה היא אפקט מעניין שמושך את העין פנימה. עריכה שכזו היא כיפית ויצירתית, וכבר גובלת באמנות דיגיטלית על פני צילום תיעודי.
ורד סנדק. בתמונה שצילמה ורד יש שימוש מצוין בקומפוזיציה של הולכת עין. העין של הצופה עוקבת אחרי המבט של הילד. הקווים המובילים של המבנה מוליכים את העין אליו שלו ואנחנו תוהים – לאן הוא מסתכל? מה הוא חושב? ומה הוא עושה שם באזור הנטוש הזה?. תמונה ממוסגרת יפה שבהחלט מעוררת מחשבה.
אורית שטיבר. בתמונת הגלגל של אורית ישנו משחק יפה בין אור לצל, שמעורר את הדמיון: עיניים וריסים, אופני קרקס אופניים, נול לתווית בדים או נורות תקרה? הצופה יכול רק לנחש, ולהנות מהתהליך.
צבי טוקש. התמונה שצילם צבי, מעבר לאיכות טכנית טובה, רקע עדין ואובייקט צילום מעניין, מראה לנו גם הולכת עין באמצעות הטקסט הכתוב, ומעלה רגש של שעשוע תהייה: מה קוראים חלזונות?
דנה טוינה. בתמונה שצילמה דנה בצבעי שקיעה עזים, קרן האור של השמש שנכנסת פנימה אל תוך עדשת הסמארטפון כמו מלטפת באור חם את הצופה, וזה תענוג לעין. בקורס למדנו איך כדאי לנצל את אור השמש, וכיצד להכניס אותו לצילום באופן מבוקר.
משה קבלי. התמונה הזו, שצילם משה, משטחת את הר הכרמל ומפרץ חיפה לצבעי דגל המדינה – כחול ולבן. השמש שמתחבאת מאחורי הענן מוסיפה ניגודיות לשמיים הצבועים כחול כהה והאנשים הולכים מטה נותנים פרופורציה אל מול גודל ההר.
רותי פלדבלום. התמונה שצילמה רותי מציגה פורטרט משעשע. השעשוע נובע מן העיניים הפעורות והרמת הגבות, ומתווסף להם הרקע הוורוד שנראה שנלקח כמו מתוכנית קומית. כשמצלמים תמונת פורטרט אנחנו מנסים לתפוס את אופיו של האדם בצילום מקרוב. אנחנו ממש יכולים לראות את קמטי פניו ולהבין מי הוא.
מיכל ניר מה-אהבתי. במשימת צילום פורטרט-צילום אופי של אדם, צילמה מיכל את התמונה הזו של הבת שלה. ההנחיה הייתה לצלם את האדם עם משהו שמאפיין אותו ששופך אור על התנהגותו וחייו. בני נוער מאוד קשורים לטלפון שלהם והבחירה להתמקד במכשיר יחד עם האצבעות והלק האדום, מראות לנו שאפשר לצלם פורטרט ולספר סיפור על אדם גם מבלי להראות את פניו.
יעקב חפץ. שמיים עם ענני-נוצה, כרם עם שריגי גפנים, דשא ירוק המקשט את הקרקע ונוף שנמשך פנימה לעבר האופק. לפעמים, כל מה שצריך בשביל לצלם תמונה יפה זה להגיע למקום הנכון בזמן הנכון, כמו שיעקב עשה בתמונה הזו.
נגה חרמון. בצילום שצילמה נגה נראה ערך הידידות, רעות, חברות. היד על גבו של הכלב אומרת הכל: אנחנו כאן ביחד. לכלב יש זנב, לילדה יש שיער, והם ביחד מביטים על חיות אחרות בכלל. השלב הראשון בצילום תמונה מעניינת הוא זיהוי. ברגע שמזהים רגע שבשבילו שווה להוציא את הסמארטפון ולתעד, אז חלק גדול מהעשייה הצילומית כבר נעשה.
נועם די-קפואה. כתב מושך את העין ויכול לעזור לנו להביע מסר. בצילום שצילם נועם, הכרובית והברוקולי כמו מחזיקים ידיים מסביב לעמוד בלב השוק, ואומרים לנו את המסר – הכל יהיה פסדר.
צפריר גוטרמן. פירות האזדרכת שצילם צפריר מראות לנו את איכות הצילום הנהדרת אליה אפשר להגיע בסמארטפון. אם יודעים להשתמש בעדשות נכון, לנהל את עוצמתו של מצב הפורטרט/הדיוקן, לבחור נושא וגם רקע שישלים אותו – אז אפשר לצלם תמונות עם חזות אסתטית נפלאה.
צפריר דר. הקשר בין אדם לחיה מתבטא יפה בצילום שצילם יגאל. חיוכו העדין של המצולם יחד עם הנשיקה שנותן לו התוכי מחממים את הלב. שמים כחולים ותאורה שמגיעה באלכסון מדגישים את תלת הממדיות של הפנים שלו.
שמשון פרום. בצילום שצילם שמשון נראה הקשר בין האדם לטבע. שפת הגוף של המצולמת, רכינה מטה והרחת פרח התורמוס, מאפשרים לנו לדמיין את עצמנו באותה סיטואציה. ברקע נראה יופיו של הטבע, השמיים וחורשת אורנים. בתמונה יש מסגור יפה של המצולמת בין הפרחים ויש בה ניחוח של אביב ושמחה.